1. הקבלנים בלחץ: בשבועות האחרונים חוזר משה כחלון לחייך. שר האוצר מרגיש שהמאמצים להדברת מחירי הדיור מתחילים להראות תוצאות. בעבר, כשהמצב לא היה משהו, הוא דיבר על "פתרונות דיור לזוגות צעירים". היום, כשהנתונים משחקים לטובתו, הוא חוזר לדבר על "הורדת מחירי הדיור".
כתבי הנדל"ן חלוקים בדעתם בשאלה אם ירידת מחירים של 2.4% בחמשת החודשים האחרונים משקפת באמת את המתרחש. הם מתלבטים עד כמה הנתונים מתעתעים ואם הם מנבאים את המגמות בהמשך. אלא שסימני המהפך בשוק הדיור אינם משתקפים רק במחירים: קצב מכירת הדירות החדשות צונח. זמן ההמתנה למכירת הדירה השנייה גדל ואיתו גם המלאי. משפרי הדיור נקלעו לעמדת המתנה, והנכונות להתפשר על מחיר גדלה. הקבלנים לא מורידים מחירים אבל יוצאים במבצעים. בשוק מורגשת ציפייה לירידת מחירים.
אבל למרות כל אלה, דומה שהתקשורת נוטה חסד דווקא להסברי הקבלנים. מבחינתם, נתוני "מחיר למשתכן" משקרים, והמצב אינו משקף באמת את המתרחש "בשוק". אבל הם טועים. שוק הדיור הוא לא שוק סינתטי שמחיריו נקבעים רק על ידי סוג מסוים של עסקאות. כמו כל שוק אחר, שוק הדיור אמור להביא בחשבון את כל השחקנים, והממשלה עם פרויקט "מחיר למשתכן" היא שחקן מרכזי. גם הדיור הציבורי או דירות עמידר הם חלק מהשוק.
ב"מחיר למשתכן" זכו עד היום 53 אלף דיירים ועוד היד נטויה. בפברואר נמכרו 1,100 דירות בפרויקטים אלה, והמספר רק ילך ויעלה. בפרויקטים משתתפים מיטב הקבלנים, ובהם אשטרום, אפריקה מגורים ואזורים. הדירות הנמכרות בהנחות של 25%־30% לוחצות את המחירים מטה למרות המגבלות בפרויקטים, ויש הרבה כאלה: קונים מחויבים להחזיק בדירות לפחות חמש שנים, חלק מהזוכים לא יתגוררו בדירות אלא ישכירו אותן, ו־25% מהזוכים בכלל מוותרים.
אבל על דבר אחד אין ויכוח: דירות "מחיר למשתכן" לא יהפכו לדירות רפאים, אלא תספקנה חלק מהביקוש לדיור או להשכרה. זוג צעיר שזכה בדירה אינו סתם ספקולנט שמנפח ביקוש. "מחיר למשתכן" אינו הבעיה אלא הפתרון. הטענה לביקוש מלאכותי היא איוולת. מדובר בדירות חדשות שנבנו כחלק ממדיניות הממשלה לפתרון משבר הדיור. וחוץ מזה, "מחיר למשתכן" מושך כאמור את המחירים למטה גם בגלל השפעתו על שוק הדירות הכללי.
הטענות שלפיהן לממשלה אסור להתערב בשוק החופשי הן מופרכות כמו ההערכות שלאחר ש"מחיר למשתכן" יעבור מהעולם המחירים יחזרו לעלות. ייתכן שכן, וייתכן שלא. אבל לא רק שהממשלה רשאית להתערב בשוק, אלא שברמת מחירי הדיור המטורפת זו חובתה. זה דומה לחובתה להפעיל תמריצי מסים כמו חוק עידוד השקעות הון, פטור ממע"מ (כפי שלפיד ניסה לעשות עם מע"מ אפס) או חיסכון לפנסיה. מצד שני, היא יכולה להקשות על רוכשי הדירות דרך העלאת מס הרכישה על דירות יקרות או מס שבח מוגדל על דירה שנייה.
שוק חופשי הוא מושג שקיים רק בספרי הכלכלה. המדינה רשאית להתערב במקומות עם כשלי שוק, ואין בכלל ויכוח על כך ששוק הדיור סבל בעשור האחרון מכשל מהדהד. תעסוקה, פנסיה, בריאות, וכן, וגם דיור, הם מחובותיה הבסיסיות של הממשלה לאזרחיה.
ואם כבר מדברים על כשלים, האם ריבית אפסית של 0.1% במשך יותר משלוש שנים אינה כשל שוק? האם העובדה שבנק ישראל נאלץ לתחזק ריבית נמוכה יותר משלוש שנים כדי לעודד צמיחה ולשמור על היצוא והתעסוקה אינה פגיעה ב"שוק חופשי"? ברור שלא! כל פרח נדל"ן או מתווך דירות מבין שהריבית האפסית צמצמה את חלופות ההשקעה הסולידיות, הוזילה את המשכנתאות והייתה הגורם המרכזי לניפוח בועת הנדל"ן. אז למה לא באים בטענות לבנק ישראל על תרומתו לניפוח הבועה כפי שמתלוננים על מחיר למשתכן?
אפשר לקבוע שכחלון הצליח בשלב זה במשימתו לבלום את דהירת המחירים. המשימה לא הושלמה, כי המחירים עדיין גבוהים. דירה בת ארבעה חדרים עולה בממוצע 1.45 מיליון שקל. המחירים נבלמו ואולי ימשיכו לרדת בשוליים, אבל מפולת לא תהיה. מגמת הירידה תואץ אם הריבית אכן תחזור לעלות, ולדעת אנשי מחלקת המחקר בבנק ישראל זה יקרה בסוף השנה.
ועדיין, הנתון הבסיסי שחובה לחשוף כחלק מ"מחיר למשתכן" הוא העלות התקציבית של הפרויקט. השקיפות בנושא לקויה, והחשב הכללי באוצר חייב לשפר את הגילוי הנאות.
2. בזק והאינטרסנטים
גם השבוע ניצבה חברת בזק שלא בטובתה במוקד העניינים. אין הכוונה לפרסומת המצוינת עם עומר אדם, שתמורת מאות אלפי דולרים מקדם את הנתב החדש שלה. גם לא מדובר בפרויקט הסיבים האופטיים שמובילה המנכ"לית הפורשת סטלה הנדלר, אלא בסדרת שאלות מהותיות הנוגעות למבנה הבעלות בחברת התקשורת הגדולה במדינה.
נתחיל מהסוף. האסיפה הכללית של בעלי המניות התכנסה אתמול כדי לבחור את חברי הדירקטוריון. ריכוז כזה של חוות דעת משפטיות וניירות עמדה, תוך מעורבות מוסדית ורגולטורית, לא היה כאן מעולם. שמות החברים החדשים אמורים היו להתפרסם אתמול בערב או שיפורסמו לכל המאוחר היום בבוקר, בהתאם לקצב ספירת הקולות. הדירקטורים החדשים הם שיבחרו ביום שני, 30 באפריל, את היו"ר הקבוע שייכנס לנעליו של דוד גרנות, המ"מ בחצי השנה האחרונה.
אז מי ייבחר? לכאורה, התשובה ברורה: שלמה רודב, שהוצע מטעם שאול אלוביץ' וכיהן כבר בעבר כיו"ר בזק. גרנות הודיע במפתיע שאין בכוונתו להציג את מועמדותו, אבל שום דבר לא נגמר עד שזה לא נגמר. ההרכב החדש עשוי לבקש מגרנות לחזור בו מהחלטתו ולהסכים לכהן כיו"ר. במקרה זה, אין ספק שהוא יקבל את הדין, על אף שהודיע שלא יתמודד. בעצם אין סיבה שלא. אבל כאמור, הכל תלוי בתוצאות האסיפה שהתקיימה אתמול.
פורמלית, אלוביץ' איבד השבוע את השליטה בבזק, לאחר שהשופט איתן אורנשטיין הורה על מינוי מפרק ליורוקום, בעלת הבית. מעשית, אלוביץ' נפרד מבזק כבר לפני כמה חודשים בעקבות החקירות, התערבות הבנקים ולאחר שהתפטר מתפקיד היו"ר. מאז לא אמורה הייתה להיות לו השפעה על מינוי הדירקטורים, אבל בפועל הוא הגיע להבנות עם גרנות על ההרכב.
אבל זה עדיין לא נגמר כאן. לתפר שבין המעבר מבזק שבשליטת אלוביץ' לבין שלטון הרחוב נכנסו הגופים המוסדיים, שמנסים להשפיע על המומלצים לדירקטוריון. המוסדיים התנהגו כאילו הרכב הדירקטוריון הוא קומבינציית סושי. כל גוף מוסדי אמר בתורו מי דירקטור החלומות שלו, אך אף אחד מהם לא סיפר על האינטרסים החבויים. כל מוסדי רצה להצטייר כמגן הציבור למרות הנזק לבזק.
המוסדיים דרשו להדיח את הדירקטורים החיצוניים טלי סימון ומודי קרת. העילה הייתה תפקודם הלקוי בעסקת בעלי העניין שבה רכשה בזק מאלוביץ' את חברת יס. דרישת ההדחה הוגשה אף על פי שחוק החברות אוסר על מהלך שיתפרש כפגיעה בעצמאותם.
בקרב על הדירקטוריון והדרישה לשינוי הממשל התאגידי בחשו גופים כמו אנטרופי (שייצגה את קרנות עמיתים, כלל ביטוח, מיטב דש ומנורה המחזיקות ב־6% מבזק), ISS (שייצגה משקיעים זרים), פסגות (המחזיקה בכ־3% מבזק) וקרן אליוט (שטענה לייצוג כ־5% מבעלי המניות). גם הדירקטוריון בראשות גרנות גיבש רשימת מומלצים, כאמור בתיאום עם אלוביץ'. לכל אחד מהגופים היו האינטרסים והאג'נדה, רק אף אחד לא סיפר על כך.
אנטרופי רצתה לחסל חשבון עם גרנות ולדרוש את סילוקו רק כי לא הסכים להשתתף במהלכים כמו הדחת הדירקטורים החיצוניים. ההמלצה של אנטרופי כנגד גרנות כמוה כהמלצה לזרוק למים רב־חובל של ספינה בלב לבה של סערה. בית ההשקעות פסגות, הנשלט על ידי קרן אייפקס שבניהול זהבית כהן, תמך בגרנות והתנגד למועמדותו של רודב. נזכיר שרודב כיהן בעבר כיו"ר תנובה בזמן שהחברה נשלטה על ידי אייפקס, ונאלץ לפרוש בטריקת דלת על רקע עימות עם כהן. האם לתקרית בתנובה יש קשר לעמדתה הנוכחית של פסגות? אני בוחר להאמין שלא, אבל ייתכן שאני טועה.
המשקיעים הזרים (באמצעות ISS ואליוט) תמכו בהמלצות גרנות. הם הבינו שבזק אינה תחרות "כוכב נולד" ושלבעל השליטה חייבת להיות השפעה על ההרכב. והם צודקים. מוסדיים אינם אמורים לקבוע איך לנהל חברות ציבוריות. כשההשקעה לא מוצאת חן, כל שנותר לעשות זה ללחוץ על הכפתור ולתת פקודת מכירה.
בעקבות כל האירועים האחרונים, עשויה בזק להפוך לחברה ציבורית ללא גרעין שליטה. זה יקרה אם הבנקים לא ימצאו עד סוף השבוע הבא קונה לאינטרנט זהב (השולטת בבזק דרך ביקום). אגב, זה הזמן שבו המחוקק חייב להסדיר את פעילותן של חברות ציבוריות (לא בנקים) ללא גרעין שליטה הזקוקות לרישיון מהרגולטור (במקרה בזק, משרד התקשורת). עד שזה יקרה, יציבות בזק תובטח, לטעמי, אם גרנות יהפוך ליו"ר קבוע. הוא זוכה לאמון של הבנקים הנושים ושל מרבית הגופים המוסדיים. הוא נכנס לעניינים במהירות שיא, ובדרכו השקולה הוא מסוגל להוביל אותה בעידן אי־הוודאות לחוף מבטחים.
אתגרים רבים ניצבים בפני מי שייבחר, גרנות או רודב. המשימה הראשונה תהיה בחירת מנכ"ל קבוע שיחליף את הנדלר הפורשת בסוף יוני. מנכ"ל פלאפון רן גוראון מוזכר בין המועמדים המובילים. המשימה הבאה היא בחירת מועמדים כיושבי ראש לחברות הבת של בזק, וואלה ויס. בהמשך יש אינספור אתגרים עסקיים נוספים.
ב־15 במאי, שבועיים לאחר בחירת היו"ר הקבוע, תפרסם בזק את הדוחות לרבעון הראשון. להערכתי, היא תחזור למסלול רווחיות מלאה, ועד להודעה חדשה תרד מהכותרות.
3. הכנסת חוזרת מהפגרה
חברי הכנסת יחזרו ביום ראשון לחבוש את הספסל הפרלמנטרי לטובת מושב הקיץ שיימשך עד 22 ביולי. רבים בטוחים שהמושב יתנהל על זמן שאול, כי במהלכו יפעל נתניהו להקדמת הבחירות. שר האוצר יוצא מנקודת המוצא שהבחירות יוקדמו. לאחר שתקציב 2019 אושר, נותר לו להתאמץ לנטרל מוקשים כלכליים שיפריעו לו פוליטית, כמו העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים (נושא שהוא מתרחק ממנו כמו מאש), טיפול בגירעונות הקרנות הוותיקות ורפורמות נוספות.
מאידך הוא ימשיך כהרגלו לפנק ולפנק עם תוכנית נטו לעסקים קטנים ובינוניים, הורדת מסים לשכבות הביניים וכמובן האצת תוכניות "מחיר למשתכן". במקביל הוא יעשה כל מאמץ לביסוס מעמדו כמבוגר האחראי מול שפע יוזמות החקיקה שעלולות לפגוע בבית המשפט העליון. מדובר כמובן בקרקס ששמו פסקת ההתגברות השנויה במחלוקת. לכך יש להוסיף את חוק יסוד החקיקה, חוק הלאום, חוק יסוד הממשלה, חוק המשפט העברי, הצעת החוק להסדרת רישום פלילי, הצעת חוק להגבלת זמן החקירה, חוק ההמתה והגדרת רצח מדרגה שנייה.
יוזמות אלה, שכל אחת מהן נחשבת רעידת אדמה רבת־נפגעים, יגיעו לשולחנו של ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת החוקה. עדיין לא ברור איזו משלל ההצעות הפופוליסטיות תאושר. לפי תקדים פסקת ההתגברות, הסיכוי שאפילו אחת מהן תאושר הוא אפסי. הדיונים בסוגיות הללו ילוו בסחטנות פוליטית, איומי פרישה ואינסוף תרגילים. הכוכב בכל אלה יהיה, שלא ברצונו, כחלון, עם נגיעות מסוימות של נפתלי בנט.
"אני מסכים שהמושב הנוכחי יעמוד בסימן של חקיקה פוליטית, זאת לאחר שבחורף אישרנו חוקים כלכליים, כמו איסור שימוש במזומן וחוק חדלות פירעון", אומר סלומינסקי ממפלגת הבית היהודי ומוסיף: "המושב הנוכחי לא יהיה לדעתי האחרון. לא כל מה שביבי רוצה הוא יכול לעשות, ולא כל מה שהוא יכול לעשות הוא רוצה. ביבי למד את הלקח והוא מפחד. הוא מכיר את מגבלות הכוח וכבר הוכחנו לו את זה. בכל מקרה, גם האופוזיציה לא בעניין של הקדמת הבחירות".
4. סוכן עולה להתקפה
ליאור רוזנפלד, נשיא לשכת סוכני הביטוח החדש, הוביל השבוע את ועידת הסוכנים הראשונה שלו בנושא פנסיה וביטוח חיים. הוועידה תפסה כותרות בזכות ההתקפה החריפה של נשיא לשכת עורכי הדין אפי נוה כנגד המפקחת על הביטוח באוצר, דורית סלינגר. בתגובה על המתקפה, התייצבו גופי ההשקעה המובילים המפוקחים על ידי סלינגר, לימינה. התחילה בכך יו"ר פסגות מיכל עבאדי־בויאנג'ו, ואחריה יו"ר איגוד הברוקרים אילן רביב ואחרים. בהמשך כל הרגולטורים, ובראשם הנגידה פלוג, גינו את נוה.
כחלון, הבוס הישיר של סלינגר, השמיע קול וגיבה אותה רק בשעות הערב, אף על פי שבדרך כלל מי שמספק לה את המטרייה הציבורית הוא הסגן הנאמן איציק כהן. שאלתי את רוזנפלד אם כך דמיין שייראה הכנס ואם לאחר מינויו, כפי שנהוג לומר, דברים שרואים משם לא רואים מכאן. "עם בחירתי נחשפתי לעומק העשייה בלשכה. גורמים מסוימים משדרים כל הזמן שסוכן הביטוח מיותר. ההתמודדויות השונות מולם ומול גורמים אחרים אינן פשוטות. אבל היום יותר מתמיד אני משוכנע שנצליח להתגבר, למרות שזה לא יהיה פשוט", הוא עונה.
על אילו גורמים אתה מדבר? מי מחפש אתכם?
"חלקם, כמו הדיגיטציה בענף, הם אובייקטיביים, ועולם הביטוח הולך לשם. סוכני הביטוח יפעלו גם בתחום זה, והוכח שגם מי שקונה פוליסה אונליין זקוק לסוכן הביטוח לצורך הכוונה, עצה וליווי בתהליך התביעה. זה לא סוד שהחברות לא ממהרות לשלם, והסוכן שנכנס לתמונה יכול לסייע. מחצית מהתביעות לא היו משולמות ללא התערבותו. האפליקציה באונליין אומנם מנגישה את הרכישה אך אינה מתייחסת להמשך הטיפול".
הבעיה היא לא רק באפליקציות אלא גם בחברות הביטוח שהקימו מוקדים למכירה ישירה.
"נכון שחברות ביטוח הקימו אפליקציות ומוכרות ביטוחים ישירים והנושא קיבל תאוצה. אבל אנחנו דורשים לשתף בכל תהליך המכירה את הסוכנים. יש חברות (כמו כלל ביטוח והכשרה לביטוח - י"ש) שפיתחו בסתר אפליקציה והחליטו שניתן לרכוש ביטוחי בריאות ורכב ללא סוכן. הכשרה ביטוח עושים את זה בפוליסות הרכב דרך האפליקציה הכשרה Go. הם טוענים שניתן לרכוש ואפילו להגיש תביעה דרך אפליקציה, וזה נראה תמוה. איך אפשר לתבוע דרך אפליקציה? מי יחליט אם בתביעת רכב יחליפו חלפים מקוריים או לא? מי ידאג שהמבוטח יקבל את הפיצוי במועד? מי יטפל בתביעת צד ג'? תמוה שחברת ביטוח כמו הכשרה, שהצהירה שהיא חברה של סוכנים, תהפוך את הסוכן למיותר".
אבל תסכים שבסופו של דבר מה שקובע הוא האינטרס של המבוטח. קנייה באפליקציה מוזילה את המחיר.
"אז תדע שזה לא נכון. חברות הביטוח הודיעו שאין הבדל במחיר בין קנייה דרך סוכן לקנייה באפליקציה. הרווח בכל מקרה נשאר אצלן. על רקע זה הרלוונטיות של הסוכן נכונה כיום יותר מתמיד. הלקוח יקבל את הטיפול הטוב ביותר דרך בעל המקצוע. אם כדי ללכת לבית משפט צריך עורך דין טוב, בביטוח חייבים סוכן".
מה עמדתך בנושא הוראות הפיקוח על הביטוח על עצירת תשלום עמלות לסוכנים בתחום הפנסיה? המפקחת סלינגר לא סופרת אתכם.
"כמו שאמרתי לסלינגר בכנס, נגמר העידן שבו הפיקוח שולח חוזרים והסוכנים מתיישרים. תם העידן שבו הסוכן הופך לשק חבטות. לגופו של עניין, משנת 2008 הצטרפו לפנסיה עובדים מוחלשים שמרוויחים משהו כמו 2,000 שקל לחודש. המפקחת הודיעה במפתיע שהיא מפסיקה רטרואקטיבית את תשלום העמלות עבור כמיליון מבוטחים. עם הגזירה החדשה נדע להסתדר בעתיד, אבל מדוע להחיל רטרואקטיבית? מי ייתן מחר שירות ליותר ממיליון מבוטחים? מנהלי חברות הביטוח מודים שהם אינם מסוגלים לתת את השירות, אז מי יטפל במקרים של עזיבת עבודה, מוות, פיצויים ופדיון פנסיה?".
מה דורשים באוצר כתנאי להמשך תשלום הפרמיות, ומה אתם מוכנים לעשות?
"המפקחת דורשת שניפגש עם המבוטח כל פעם שיש שינוי כלשהו, ומדובר בתדירות של פעם בשנה. זאת דרישה לא הגיונית, כי אנחנו לא מסוגלים לפגוש מיליון מבוטחים פעם בשנה. הצענו להיפגש פעם בשלוש שנים. גם אדם נורמלי הולך לרופא לכל היותר פעם בשלוש שנים. הרגולציה בענף חצתה מזמן את הקו האדום. אנחנו בעד פיקוח אבל במינון נכון וסביר. לא ייתכן שנצטרך ללכת עם עורך דין צמוד. יש כאן תקלה ופגיעה בשוק החופשי. אתה מתאר לעצמך מה היה קורה לו רגולציה כזאת הייתה מיושמת במקצועות כמו רפואת שיניים? צריך לשחרר את החבל".
איך אתה מסכם את כנס הפנסיה וביטוח החיים שהסתיים אתמול?
"למרות כל הרעש מסביב מדובר בכנס מוצלח שעמד בסימן של 70 שנה למדינה. הוצאנו עיתון מיוחד וציינו את אבני הדרך, ויש רבות כאלה. השנה השתתפו אישים שפעלו למען המדינה בתחומי ההייטק והביטחון. אני גאה במספר חברי הכנסת והשרים שהגיעו. הם מבינים את חשיבות סוכני הביטוח. אנחנו שליחי מצווה, וללא סוכן הציבור עלול להיפגע. אנחנו המקף המחבר שבין הציבור לבעלי ההון".