פיצוץ בבסיס סמוך לחמה
"המנהיגים שוחחו על האיומים והאתגרים במזרח התיכון, במיוחד על הבעיות הנגרמות עקב הפעולות המערערות בהן נוקט המשטר האיראני", נמסר, וכאמור באותו רגע ממש החלו לזרום דיווחים על פיצוץ גדול בסוריה. בהמשך כבר דווח כי מדובר ככל הנראה בבסיס איראני. צירוף מקרים של ממש. הבוקר המשיכו לעשות האמריקאים את שעשו בהתקפה הגדולה האחרונה שיוחסה לישראל וגורמים בצבא ארצות הברית מיהרו להכחיש כי מדובר במתקפה אמריקאית. על פניו מדובר בהיגיון פשוט, אם האמריקאים אינם תוקפים, זכותם ואולי גם חובתם לומר כי לא הם עומדים מאחורי התקיפה. צריך לומר כי לא מדובר במדיניות חדשה. גם בעידן אובמה היו גורמים עלומים שייחסו לישראל תקיפות כאלה ואחרות בסוריה.
אלא שנדמה, כך על פי ראש הממשלה והנשיא טראמפ, שהשותפות האסטרטגית והברית בין המדינות חזקה יותר מאי פעם. לא רק בפעולות הצבאיות אלא גם במדיניות.
כעת נשאלת השאלה, אם כך מדוע ארצות הברית ממהרת להתנער מפעולות צבאיות בסוריה ומותירה את ישראל כגורם ההגיוני היחיד שהיה יכול להוציא לפועל תקיפות כאלה? אם נמשיך עם קו השותפות האסטרטגית נראה כי הדבר מתואם עם ישראל ובפרט עם ראש הממשלה שאומר מעל לכל במה כי ישראל לא תסכים להתבססות איראנית בסוריה ולכן צריך להביא גם קבלות בדמות תקיפות. קו מחשבה נוסף הוא שארצות הברית, עם כל החיבוקים והחברות האמיתית, לא מוכנה לעשות לישראל את העבודה המלוכלכת, גם לא ברמה התודעתית. כשטראמפ הוביל למתקפה בסוריה לפני שבועיים הסיבה המרכזית לכך הייתה השימוש של אסד בנשק כימי ולא נאמר ההתבססות האיראנית במדינה.
כך או כך, הקו בו נוקטת וושינגטון מציב את ישראל בקו האש הראשון מול איראן עם כל ההשלכות שהמצב הזה יכול להוביל ובעיקר הוא מהווה התקדמות לקראת קרב ישיר וגלוי בין ירושלים לטהרן.