בשבוע שעבר התעוררה סערה בעקבות נאום אבו מאזן שבו, בין היתר, הוא גילה הבנה לסיבות לכך שהשמידו את היהודים באירופה וטען כי עיסוקם של יהודי אירופה בנושאים כלכליים הוא שהוביל לשואה. אבן מאזן ודובריו טענו שהדברים הוצאו מהקשרם וכדומה. אני מוכן לקבל זאת. אני גם לא ממהר לקבוע שאבו מאזן הוא מכחיש שואה בדוקטורט שלו. עם זאת, ידיעה אחרת שהתפרסמה בתקופה האחרונה מעלה שוב את השאלה מה עמדת הפלסטינים כלפי השותפות הפעילה של המנהיג והמייסד של התנועה הפלסטינית בהנהגה הנאצית ובהשמדת היהודים במשך ארבע השנים שבהן הוא שהה בברלין הנאצית.
הידיעה שאני מתייחס אליה מלווה בתמונה שאין להכחיש. רואים בה את ראש עיריית דבלין, האירי שונא ישראל, ברמאללה, בכנס של ההנהגה הפלסטינית, ומעל הבמה מוקרנת בגדול תמונה של חאג' אמין אל־חוסייני. זאת אומרת שהמנהיג הפלסטיני הנאצי הזה לא כל כך נשכח, ולא נדחק לשוליים בחברה הפלסטינית. הוא כנראה נשכח ונדחק לשוליים רק אצלנו, מסיבות שקשה להבין אותן.
הנושא כה לא ידוע, עד שאני חייב להזכיר מפעם לפעם לאנשים, גם משכילים, מה שמסתירים באופן עקבי: המופתי חג' אמין אל־חוסייני, מנהיג ומייסד התנועה הלאומית הפלסטינית, ואיתו צוות של אישים פלסטינים אחרים, פעל בברלין הנאצית במשך כל תקופת מלחמת העולם השנייה, במשך ארבע שנים, ולא רק "נפגש עם היטלר" כמו שנוהגים לציין אצלנו. זה יוצר רושם של איזו פגישת נימוסים קצרה עם היטלר, ולא מתאר את התקופה הארוכה של פעילות המופתי בגרמניה הנאצית לצד אייכמן וראשי המשטר הנאצי. המופתי, שתמונתו התנוססה ברמאללה, מילא תפקיד חשוב במדיניות הגרמנית להשמדת היהודים.
המופתי היה חרוץ מאוד בדרישותיו להשמדת יהודים. חלק נוסף מפעילותו ופעילות הצוות שלו היה לגייס ולחנך עשרות אלפי חיילים מוסלמים שלחמו במסגרת הוואפן־אס־אס. המופתי היה מפקדם העליון. הוא וצוותו גם שידרו נאומי שנאה נאציים קבועים ברדיו ברלין למזרח התיכון. במחקרים היסטוריים מודרניים גיליתי את העובדה המדהימה הבאה: "המופתי קיבל תשלום חודשי של לא פחות מאשר 90 אלף מארק לחודש, וניתנו לו כמה בניינים, לעצמו ולפמליה שלו".
חלק מהשמות שהיו עם המופתי בברלין הנאצית מופיעים ברשימת מקבלי תשלומים חודשיים שחילק המופתי בגרמניה, 15 איש לפחות. במכתב מהמטה הראשי של האס־אס למשרד החוץ הגרמני נאמר שהמופתי דורש משרד בן שישה חדרים עבורו ועבור הפלסטינים האחרים שאיתו. הוא קיבל את המבנה הזה ועוד מבנים אחרים, וגם משרדים לסניפים מוסלמיים נאציים בראשות אל־חוסייני בערים גרמניות נוספות. 90 אלף מארק לחודש היה סכום עצום באותם ימים. במחקר של אדם טוז על הכלכלה הנאצית הוא מביא את הנתון הבא על השכר של הגרמנים באותה תקופה: "%62 ממשלמי המסים הגרמניים דיווחו על הכנסה של 1,500 מארק בחודש, ורק %17 הרוויחו 2,400 מארק לחודש". סכום של 90 אלף מארק לחודש היה מיועד לתמוך הן בחיי המותרות של המופתי, כבעל דרגה גבוהה במערך הנאצי, והן לממן את הצוות המשמעותי שהיה איתו.
אזכיר כי אל־חוסייני היה המנהיג הפלסטיני העליון בתקופת השלטון הבריטי. הוא היה המופתי של ירושלים, ובהנהגתו בוצעו פרעות תרפ"ט ביהודים וגם המרד הערבי הגדול. הוא הגיע לברלין של היטלר ושהה שם כנאצי פעיל עד שברלין נפלה. אחרי שהצליח לברוח מברלין הנאצית המובסת וממשפט כפושע מלחמה נאצי, שב המופתי לארץ ישראל והיה מנהיג הכוחות הפלסטיניים במלחמת העצמאות. אל־חוסייני הוא, אם כן, מייסד ומנהיג התנועה הלאומית הפלסטינית. כישלונו להשמיד את יהודי ארץ ישראל במלחמה הוא מה שקרוי בפי הערבים "הנכבה". אנחנו חוגגים היום 70 שנה לניצחון במלחמה הזו, מלחמה שבה לחמו יהודים, שלוש שנים בלבד אחרי השואה, בכוחות ערביים, שהחלק הנאצי בחינוכם ובהווייתם משמעותי יותר מאשר אנחנו מוכנים להודות בו.
גם אני רוצה מאוד להאמין שאין שום קשר בין המחשבה הפלסטינית של היום לבין האנטישמיות הרצחנית של המופתי הנאצי הפלסטיני, אבל יכולת ההתעלמות שלי נפגמה, ואפילו נדהמתי, כשראיתי לאחרונה את התמונה של אל־חוסייני הנאצי מוקרנת על בימת הכבוד ברמאללה. נעשה לי קשה לקבל את ההסבר שהפלסטינים של אש"ף מתנערים מהעבר הנאצי שלהם, גם כששמעתי את אבו מאזן מברך את "השהיד אמין אל־חוסייני" ללא כל הסתייגות או גמגום, מעל הבמה, מול קהל גדול ובפומביות מוסרטת, בביקורו בעזה ב־2013.