מאז הקמתה לא ידעה תנועת חמאס שפל כזה. תחתית חבית הביוב של עזה. עושה רושם שאין לאן לחפור יותר, תרתי משמע. המנהרות נאטמות, ההפגנות נבלמות, המצור נמשך, האופק מתקדר. לחמאס תמיד היו כמה אופציות פעולה, מרחק תמרון, אופק. לא עוד. הייאוש בעזה הרבה פחות נוח היום משהיה אי פעם. כוחה של חמאס נשאב מההמון. כשאין להמון מה לאכול, תתרסק גם התנועה. הסיסמה "האסלאם הוא הפתרון" פושטת רגל בשידור חי בגיהינום העזתי.
קרוב לשני מיליון בני אדם נצורים ברצועה מדברית לוהטת, בצפיפות ודלות, עם ביוב זורם ברחובות, מערכת בריאות מרוסקת, מערכת חינוך שוקעת, מים מזוהמים, שלוש שעות חשמל ביממה, רמת חיים אפסית, שיעור אבטלה עצום ועל סף רעב. פעם הם עוד היו יכולים ללכת לים בקיץ. עכשיו, גם זה מסוכן. הזיהום מתפשט בחופי עזה במהירות, בהמשך יאיים גם על חופיה הדרומיים של ישראל. שום דבר טוב לא מאיים על חמאס, מה שלא מפריע לחמאס להמשיך לאיים.
הטור המלא של בן כספית במעריב סופהשבוע.