מטרת הפסקת האש של ארגוני הטרור היא לצבור כוח לקראת המשך המאבק

עוד מראשיתו של האסלאם, כאשר נתקלה התוקפנות המוסלמית בכוחות חזקים יותר, התקבלה פרקטיקה שלפיה מותר ללוחמי הג'יהאד להכריז על הפסקת לחימה נגד הכופרים בדת כדי להימנע מתבוסה צבאית. לראשונה עשה זאת מוחמד עצמו בשנת דשל"ח (628) בהסכם חודיבייה הידוע, עם בני שבט קורייש, הסכם שאותו הפר כעבור שנתיים, כשהיה נראה לו שיכול הוא לכבוש את מכה, כפי שאכן קרה. 
 

מטרת ההודנה הינה אפוא בראש ובראשונה לצבור כוח לקראת המשך המאבק, שאותו חובה על פי האסלאם לחדש כאשר סיכויי הניצחון ייראו מובטחים. יודגש: תקופת ההודנה חייבת להיות מוגבלת לעשר שנים לכל היותר, ולצד המוסלמי מותר להפר אותה בכל עת - על פי תקדים מוחמד - אם האויב נחלש או אם ישנו תרחיש המשרת את מטרות הג'יהאדיסטים האסלאמיים.
 

הנה כי כן, מרצחי חמאס והג'יהאד האסלאמי, שהיסוד המניע לכל מעלליהם הרצחניים הינו בראש ובראשונה דת האסלאם, חייבים למעשה ללכת על הודנה. זאת על פי מצוות דת האסלאם, בשל חולשתם, שלא לומר חוסר האונים הצבאי מול ישראל, כמו גם בשל המצב הכלכלי הקשה בחמאסטן - הנובע מהשקעות בלעדיות במנהרות ובאמצעי טרור אחרים.
 

הודנה זו כשמה כן היא, הפסקת פעולות האיבה מול ישראל - לזמן מוגבל, ובכל עת חייבות כנופיות הטרור לסיימה ולפתוח במתקפה רבת היקף על ישראל, אם למשל ימצאו פתרון טכני להתגברות על מערכת "כיפת ברזל". כמו כן, לכל אורך תקופת ההודנה חייבות שתי כנופיות הטרור הנ"ל לעשות כל דבר כדי להעצים את מצבורי הטילים והמרגמות שברשותן, כמו גם להצטייד בכל נשק שיאדיר את כוחן הצבאי, לרבות ובמיוחד כדי לפגוע באזרחים ישראלים רבים ככל האפשר.

במילים אחרות, ההודנה אמורה להעמיד את כנופיות הטרור בחמאסטן במצב מיטבי לקראת העימות הבא, שמבחינתן יכול לפרוץ בכל עת שייראה להן ככדאי. אין אפוא כל סיכוי שהודנה תביא עמה לעצירת ההתעצמות הצבאית של חמאסטן, קל וחומר לפירוז הרצועה מטילים, מרקטות, מפצמ"רים ו/או מנשק כלשהו. הנה כי כן, הודנה אינה אלא מהלך שנועד לשרת אך ורק את כנופיות הטרור העזתיות לקראת העימות הבא, שיפרוץ בכל עת שתהיה נוחה להן.

 
 

בשמאל הקיצוני הישראלי הפוליטי ותועמלניו בתקשורת אימצו בחום וללא סייג את חתירתו של חמאס להודנה ונטלו על עצמם את המשימה למכור את תרחיש האימים הזה לעם היושב בציון באריזה של אינטרס ישראלי חיוני כביכול: הבטחת שקט; גם אם מדומה, גם אם ינוצל אך ורק להתעצמות צבאית של כנופיות הטרור העזתיות. על שקט מסוג זה אמר ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי: "כי שקט הוא רפש".
 

תועמלני השמאל הקיצוני בתקשורת מסבירים לנו, כי אין להעלות על הדעת שכנופיית הטרור החמאסי תסכים להתפרק מנשקה, או אף להפסיק את ניסיונותיה להתעצם במהלך ההודנה. ולכן, ברמייתן כי רבה, מספרים לנו כי "אין מנוס" כביכול מלקבל תנאי זה של הכנופיות, שאם לא כן אבוי לנו, ובראש ובראשונה, רק לנו. 
 

דברי סרק אלה מזכירים את איומיו המחפירים והבוגדניים של אהוד ברק במהלך השנה שבה כיהן כראש הממשלה הגרוע ביותר אי־פעם שידעה ישראל. היה זה כאשר באופן מופקר שאף למסור את רמת הגולן כולה, עד הס"מ האחרון, לארכיפאשיסט, הרודן חאפז אל־אסד, ואיים על תושבי ישראל - בשמו של אסד למעשה (שלא העז לעשות כך בקולו) - כי אם לא יימסר לו הגולן כולו כאן ועכשיו, כי אז מחר, ולכל המאוחר מחרתיים, תפרוץ מלחמה. לפיכך, למען השקט והשלום זהו בראש ובראשונה אינטרס ישראלי להיפטר מהגולן ולגרש משם את כל מתיישביו, עד האחרון שבהם. 
 

אלא שברק לא היה לבד. הייתה לו "להקת מעודדות" קולנית - היינו תועמלני השמאל הקיצוני בפוליטיקה ובתקשורת - שמכרו את דף המסרים השקרי הזה לעם היושב בציון. אין זה מפתיע כלל שאותם תועמלנים, שהכזב בלבד הוא נר לרגליהם, מכרו לנו בעברית את רצונו של אסד - הלאומן הערבי - להשתלט מחדש על הגולן, כאינטרס ישראלי עליון. הם בדיוק אותם אלה שתוך שימוש במידה רבה גדולה עוד יותר של רמייה וכזב, משטים בנו כיום בעברית כדי למכור לנו את רצונן של כנופיות הרצח הערביות בחמאסטן, בהודנה, גם כן כאינטרס ישראלי עליון. 
 

למרבה ההבל והסכלות ישנם גם מספר שרים בממשלת ישראל שתומכים במיזם ההודנה המטורף. נשאלת אפוא השאלה המתבקשת: הודנה לא, ומה כן? חמאסטן באה לעולם כשנתיים ממועד גירושם של קרוב לרבבת מתיישבים־חלוצים מגוש קטיף ויישובים אחרים מחוצה לו; חלוצים שרובם היו דור שלישי במקומותיהם וגם בדמם קידשו את אדמתם. מאז חזרתו של בנימין נתניהו לכס ראש הממשלה בשנת תשס"ט (2009), חמאסטן ממשיכה להתקיים אך ורק בשל תפיסתו האסטרטגית, שלפיה הפיצול הטריטוריאלי והפוליטי בין מרצחי החמאס לאחיהם התאומים מהפת"ח הינו מרכיב חיוני בבלימת הקמתה של מדינה ג'יהאדו־שהידו־פאשיסטית־פלשתינית בליבת ארץ ישראל היהודית.
 

לא ניתן לשלול לגמרי את ההיגיון שבתפיסה זו, שייתכן שהייתה גם כורח המציאות בימיו של אויב ישראל בבית הלבן, ברק חוסיין אובמה. אולם כיום יש לישראל העוצמה הכוללת - לרבות המדינית - כדי למנוע את הקמתה של מדינת שטן כנ"ל, בחלק כלשהו של ארץ ישראל המערבית, גם ללא הפיצול בין חמאס לפת"ח. מכל מקום, אפילו אם היה צידוק אסטרטגי למדיניותו של נתניהו כלפי חמאסטן, הרי - כפי שנוכחנו השבוע ועוד יותר מכך בשלושה סבבים צבאיים רבי היקף מאז שנת תשס"ט (2009) - שהמחיר שישראל משלמת מהמשך קיומה של רצועת הטרור אינו מתקבל על הדעת. שום מדינה ריבונית אינה יכולה לשאת תרחיש דומה לזה שלפיו כנופיות טרור משגרות בכל עת שנראה להן מטחי פצמ"רים וטילים, גם אם נגבה מהן מחיר גבוה עקב כך. 
 

כשם שמבצע חומת מגן והפעולות שלאחריו בכל רחבי יהודה ושומרון הביאו להבסתו הגמורה של הטרור החמאסי והג'יהאד האסלאמי, כך פעולה דומה בעזה תביא תוצאה דומה לגבי חמאסטן. לאחר שבירת מפרקת הטרור בעזה, תוך שליטה ביטחונית ישראלית מלאה על כל השטח (על פי הדגם של יהודה ושומרון), ניתן יהיה למצוא בנקל חלופה ראויה לשלטון אזרחי ערבי אוטונומי מלא על תושבי עזה, שיהיו הראשונים שישמחו להיפטר מהטרור והדיקטטורה השולטת עליהם כעת.