ושוב הולכים אל הבלתי נודע. היום, 5 ביוני, 51 שנים לפרוץ מלחמת ששת הימים, שבה כבש צה”ל את הגדה המערבית, רמת הגולן ועזה - הוא בעיני הפלסטינים יום “הנכסה”, התבוסה. לא בצה”ל ולא בשב”כ יודעים איך יתפתחו האירועים. נתוני היסוד לא השתנו. חמאס והג’יהאד האסלאמי ימשיכו בתכנון, ארגון וביצוע דפוס הפעולה, שלדידם הוא קלף מנצח: הבאתם של עשרות אלפים להפגנות ומחאות מול גדר הגבול ושיגור של מאות להסתערות עליה כדי לפגוע בה ואם אפשר גם לחדור לישראל. זאת, במקביל לשיגור עפיפוני תבערה שמתגלים כנשק החדש והיעיל שלהם.
שר הביטחון אביגדור ליברמן מסר אתמול בישיבת סיעת ישראל ביתנו נתונים על הנשק החדש (מדוע הוא שוב ושוב מוסר נתונים צבאיים ומבצעיים ועוד על במה פוליטית?). לפי הנתונים שהציג, שוגרו 600 עפיפונים ושני שלישים מהם יורטו בידי רחפנים שהותאמו לחיתוך החבלים. אבל השליש הנותר – 200 – גרם לנזק כבד, כאשר 9,000 דונמים נשרפו.
כבאי שריפות במקום מתווך רציני
למרבה הצער, לישראל אין עדיין מענה לנשק הפשוט אך יעיל הזה. וכך צפוי שגם היום וגם ביום שישי ובשבועות הבאים אירועי הגדר לסוגיהם יימשכו. הפלסטינים ימשיכו להסתער ולחבל בגדר ולשגר עפיפונים, צה”ל יגיב בירי, תוך מאמץ לפגוע במי שבישראל מגדירים מסיתים, פעילי חמאס ומחבלים שרוצים לבצע פיגועים. וכל זאת מתוך כוונה שלא לגרום ליותר מדי נפגעים. בחודשיים האחרונים נהרגו 120 פלסטינים מירי של צה”ל, וחמאס והג’יהאד האסלאמי הכילו את המספר הרב הזה של הקורבנות.
המשמעות היא ששני הצדדים אינם רוצים לגלוש למלחמה כוללת. וכך, בגלל המחלוקות, הבדלי העמדות וגם בשל היעדר מתווך רציני שיש לו עניין עמוק לקדם הסדר - מצרים על כל בעיותיה היא לכל היותר כבאי שריפות - ישראל ועזה ימשיכו לדשדש במקום. כל צד ימשיך בגישה הטקטית, הצרה שלו, כשהמטרה היא להימנע ממלחמה כוללת.
שני הצדדים רוצים לעבור בשלום את הקיץ. הבעיה היא שהתהליך הזה של “עוד מאותו הדבר” יכול בקלות לצאת מכלל שליטה. ובינתיים ימשיכו תושבי עוטף עזה ושני מיליון פלסטינים להיות הקורבנות של מורך לב של ההנהגות שלהם, שחוששות לקבל הכרעות אמיצות.