ראש הממשלה נתניהו שם לעצמו מטרה לגרום לאירופה להקשיח את עמדותיה כלפי איראן והצליח באופן חלקי. מנהיגי אירופה מבינים ויודעים שהמשטר האיראני לא הפך לחבורה של היפים שמעוניינים בשלום עולמי אלא במשטר כוחני בעל שאיפות בינלאומיות מטרידות מאוד. אך בשונה מנתניהו וטראמפ הם מעדיפים להשאיר אותו בחדר המשא ומתן, לחייך כשצריך, להעניק חיוך מזויף ולא לבעוט אותו לרחוב ולצפות בו נחנק למוות על ידי סנקציות.
הגישה הישראלית היא להביט באירופה כמקשה אחת של ליברלים נאיבים שלא מבינים את המציאות ומאמינים כי בהידברות בלבד ניתן להגיע לתוצאות, גם עם שלטון איראני שמממן טרור ברחבי העולם. אלא שכרגיל המציאות מורכבת, וכך גם הגישה כלפי נתניהו. אחרי הכל, אלה היו צרפת ובריטניה שחברו לארצות הברית במתקפה האחרונה על בסיסי של צבא אסד (בן בריתה של איראן) בסוריה לאחר שהאחרון השתמש ככל הנראה בנשק כימי, שוב, כלפי עמו.
נתניהו אמר רגע לפני שעלה על המטוס כי ישוחח עם המנהיגים על שני נושאים, "איראן ואיראן", אך למען האמת נתניהו התמקד בנושא איראני אחד והוא מה שמכונה בישראל "ההתבססות האיראנית". זה לא שהסכם הגרעין, שביטולו היה למשאת נפשו בשנים האחרונות, כבר לא עניין אותו, אלא שנתניהו מאמין באמת כי ההסכם יתפוגג מעצמו ולראיה עזיבתן של כמה חברות אירופאיות את איראן בשבועות האחרונים מחשש לסנקציות שיוטלו עליהם על ידי ארצות הברית.
התמקד בנושא האיראני. נתניהו ומיי. צילום: יניר קוזין
לגבי הכוחות האיראנים בסוריה, אמר נתניהו בשיחה עם הכתבים כי המטרה היא לגרום לאירופאים להבין כמה איראן מסוכנת בסוריה "קודמה באופן משמעותי". הוא סירב לפרט כיצד אירופה תסייע לישראל בכך, האם הדבר יכלול פעילות צבאית או שמא הדבר יובא כתנאי כלפי האיראנים להמשך קיום הסכם הגרעין. לא יהיה בלתי אפשרי אם בשבועות הקרובים נשמע את מנהיגי אירופה מדברים על הצורך של איראן לצאת משטחה הריבוני של סוריה. נתניהו סבור כי כמו בהסכם הגרעין, התעקשות חסרת פשרות על המטרה תוביל בסופו של דבר ליעד המבוקש. ההבדל שבהסכם לא היה מדובר בהתערבות צבאית אלא בסנקציות כלכליות, כדי להוציא את איראן בכוח צריך להשתמש בכוח או באיומים להשתמש בכוח. גורם מדיני בכיר סיכם ואמר כי המנהיגים הסכימו כי יש להביא ליציאת איראן מסוריה כיעד.
אך בישראל כמו בישראל, בעוד נתניהו משוחח עם מנהיגי אירופה על השפעות איראן על המזרח התיכון, ישראל מוכיחה כי בכל הקשור להתנהלות הפוליטית היא קרובה הרבה יותר למזרח התיכון מאשר לאירופה. אירוע ביטול משחק הכדורגל בין ישראל לארגנטינה תפס את נתניהו לא מוכן, והוא נאלץ לשוחח פעמיים עם נשיא ארגנטינה ולבקש ממנו להתערב בהבאת נבחרת כדורגל לישראל, לא מקום של כבוד גדול עבור מי שרוצה להצטייר כמנהיג רציני ובעל חשיבות בעולם.
בהמשך נתניהו עשה כל שביכולתו להתנער מהנושא באמירות כמו "תתקדמו", בכל פעם שנשאל על הנושא. בסוף העניק לרגב גיבוי קל ואמר ש"לא דרשתי שהמשחק יהיה בירושלים, גיביתי את הבקשה שזה יתקיים שם" והותיר למען האמת את השרה רגב לבדה להתמודד עם הדייסה שבישלה ועד לפני הביטול התגאתה כל כך שבישלה.
צילום: חיים צח, פלאש 90
בחזרה לביקור באירופה. האווירה הייתה ככל הנראה הנינוחה ביותר שהייתה לנתניהו אי פעם בביקור שתמיד נחשב לבעל טונים צורמים וחמיצות כללית על המדיניות שישראל מנהלת כלפי הפלסטינים. זה לא שהפעם הנושא הפלסטיני נפקד מהביקור, אבל נראה שבהשוואה לעבר הוא לא הובלט אלא היה "עוד נושא" שהמנהיגים דיברו עליו בהצהרותיהם. בלי קריאה נחרצת לנסיגה מהשטחים הפלסטינים ובלי הצורך להתניע מיד את המשא ומתן עם אבו מאזן. גם באירופה כנראה מביטים לכיוון רמאללה ורואים סיום עידן.
נתניהו נראה טוב בביקור הזה, והעובדה כי הוא המנהיג הקרוב ביותר לנשיא ארצות הברית עושה לו טוב. הוא יודע את זה ויותר חשוב, המנהיגים איתם נפגש יודעים את זה. כשבארץ ממתינה חקירה נוספת בפרשות השחיתות השונות נתניהו נהנה מכל רגע באוויר האירופאי, וגם שאלה על חוק הגיוס שצפוי להתנפץ על הקואליציה בשבועות הקרובים מנפקת ממנו אנחת רווחה וציטוט: "עד שהיה לי קצת שקט?".
והנה סיפור קטן לסיום. בתדרוך האחרון שערך נתניהו בלונדון עם כתבים, הלוקיישן שנבחר במלון סאבוי הוותיק והידוע היה חדר פינאפור PINAFOR המפורסם. החדר בו ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל היה נוהג לכנס את בכירי הצמרת הפוליטית והצבאית לדיונים על מצבה של בריטניה. בחדר תלוי דיוקנו של צ'רצ'יל ואנשי השגרירות הישראלית הקפידו כי נתניהו התיישב כשמעליו התמונה של המנהיג אותו נתניהו מעריץ. לבסוף נתניהו התיישב במקום אחר. אך כשנכנס לחדר, הביט בתמונה, חייך ובטח חשב לעצמו שכשם שצ'רצ'יל היה נביא הזעם של אירופה שחזה את התוקפנות של גרמניה הנאצית, כך הוא במסע בין אותן בירות אירופאיות יצליח לשכנע אותן בדבר האיום החדש על אומות העולם.
