הגעתם של ג’ייסון גרינבלט וג’ארד קושנר חייבת להדאיג את כל נאמני ארץ ישראל, ועוד יותר - את כל מי שמכיר את נתניהו. כשחזר טראמפ מסינגפור כשהוא מרחף על ענני האופוריה, והכריז כי האיום הגרעיני הצפון־קוריאני על ארצות הברית כבר הוסר, קשה היה לדעת אם מדובר במסע שיווק נמרץ או באשליה מסוכנת. גם לאופטימיים ביותר בין המעריכים ברור כי התפרקות שלמה של צפון קוריאה מנשק גרעיני תארך יותר משנה, וגם אז קשה יהיה לדעת כמה פצצות שומר “איש הטילים הקטן” עמוק באדמה, כי רוב שותפי הסוד כבר מתים והוא שומר את מפתחות הבונקר עמוק בכיסו. אם כן: איך יכול היה טראמפ להצהיר כי “האיום הוסר”? התשובה היחידה היא: כי הוא טראמפ.
ועכשיו נותר רק להחליט - בלי כל מידע שיבסס החלטה כזאת - אם התהליך שהוא מקיים עם קים הוא טוב או רע ליהודים, הן בסוגיה האיראנית והן בסוגיה הפלשתינית.
נשיא אמריקאי “רגיל” היה מספק לנו כבר בשלב זה של נשיאותו די נתונים לנחש אם יעשה הכל כדי לזכות בפרס נובל לשלום וינוח על זרי הדפנה, או שההצלחה - אמיתית והיסטורית או מזויפת והרת אסון - תדרבן אותו למהלכים דומים מול איראן וגם מול ישראל והפלשתינים. עם טראמפ - לך תדע.
על מה חתמו השניים? האם ההסכם יהיה דומה להסכם ריבנטרופ־מולוטוב שהעניק לרוסיה זמן להתכונן למלחמה, אך הביא עליה את מבצע ברברוסה בכל עוצמתו כשהיה לגרמנים נוח לתקוף, אחרי שניצחו במערב וכבשו כמעט את כל אירופה? האם חתמו על מין הסכם מינכן שבו הוקרבה למעשה דרום קוריאה, ואולי גם יפן? או שהיה זה פרק הפתיחה של תהליך כמו זה שסיים את המלחמות הנפוליאוניות, והביא בסופו של דבר ליחסי ידידות אמת בין אנגליה לצרפת שנחתמה בחוזה “ההסכמה הלבבית” ב־1904? עם שניים כאלה כמו קים וטראמפ - לך תדע.
אבל כאמור בואם של גרינבלט וקושנר למחוזותינו מרמז אולי שטראמפ אינו מתכוון להסתפק בהישג אחד והוא לוחץ בחזית רחבה. מסביבתו של ראש הממשלה נתניהו כבר נמסר כי הוא “מתכוון לשקול בכובד ראש כל תוכנית שיציע הנשיא לפתרון הסכסוך בין ישראל והפלשתינים, גם אם היא תכלול מה שהגדירו ‘גלולות מרות’ עבור הצד הישראלי”. אפשר כי נתניהו מתפלל שהפלשתינים יהיו אמיצים דיים כדי לסרב לכל הצעה של טראמפ, אבל הוא גם יודע - כי הוא לא יעז. הוא יתפתל, אולי ינסה לתמרן, אולי ינסה להרוויח זמן - אך גם הוא יודע כי כאשר יידחק לפינה - יוותר. הוא לא רוצה להפוך לאויבו של טראמפ. כי האיש יכול להתהפך עליך במהירות האור.
מה יהיו סימנים מעידים לתוכנית מסוכנת לישראל? הסכמה של אבו מאזן להיכנס למשא ומתן תהווה סימן מדאיג מאוד. גישושים של נתניהו לעבר מפלגת העבודה או יש עתיד יהיו נורות אזהרה אדומות מאוד, העשויות להעיד כי נתניהו כבר מחפש שותפים לכניעה. ואם יותר לפולארד לעלות ארצה - יש להפעיל את צופרי האזעקה, ואם תינשא הכרזה נשיאותית על הכרה בסיפוח רמת הגולן - צריך יהיה להסתגר בממ”ד. כי עם טראמפ - אין ארוחות חינם.