לחוק הגיוס, שאושר שלשום בקריאה ראשונה בכנסת, אין קשר לצה”ל, לביטחון ישראל, לשלמות החברה החרדית, ליציאתם של חרדים לעבודה או לשוויון בנטל. יש לו קשר של ממש רק לעניין אחד: היחסים בין המפלגות לבין קהלי היעד שלהן, כל מפלגה מול קהל היעד שלה - מה שהפך את הקרב על החוק לקרב בין־מפלגתי.



אני לא יודע אם צה”ל זקוק לחרדים או לא. צה”ל אכן נמצא במצוקת כוח אדם, אבל גיוס חרדים לא יפתור את המצוקות הספציפיות בזמן נתון, מה גם שאין באמת דרך לשלבם על פי דרישות צה”ל בשל הסיכון הכרוך בחשיפתם לנשים. מבחינה זו, חוק הגיוס מקדם את הפיכתו של צה”ל לצבא הטליבאן (בסיוע רבני המכינות, כמובן).



התשובה האמיתית היא שגם צה”ל וגם החרדים לא מעוניינים בגיוס חרדים במתכונת הקיימת. מי שמעוניינים לחמם את הנושא הנפיץ הזה הם מנהיגי המפלגות, למעט ראש הממשלה שהבין שלא יוכל להוציא בחירות מהבלגן הנוכחי. העיקר מבחינתו הוא להקדים אותן לפני המלצות מנדלבליט, ולכן פסק: “אני רוצה להעביר את החוק עכשיו. מצד שני, יש רצון לדחות”.



המטרה הפורמלית של החוק היא “להגדיר יעדי גיוס חדשים וסנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס”. מפלגות הליכוד, ישראל ביתנו, הבית היהודי, כולנו ויש עתיד - כולן בעד החוק. הסיעות החרדיות, המחנה הציוני ומרצ הצביעו נגד, וחברי הרשימה המשותפת נעדרו מההצבעה. יעקב ליצמן, מאיר פרוש, ישראל אייכלר, מנחם אליעזר מוזס ואריה דרעי מתנגדים לחוק כדי להוכיח לצאן מרעיתם שהם לא מוכנים לגייס אפילו אברך אחד לטובת צבא השמד.



הפגנה נגד הגיוס. צילום: פלאש 90
הפגנה נגד הגיוס. צילום: פלאש 90



ליברמן תומך בחוק כדי להוכיח לקהלו שהוא מסוגל להתעמר בחרדים המרושעים שרואים ברוסים גויים. כחלון לא במשחק, ולכן הוא תומך בכל חוק שישאיר אותו באוצר.



הסיפורהעיקרי הוא קרב החילונים בין לפיד לגבאי: מי דואג יותר ללוחמים ולשוויון בנטל. שתי השאלות הנלוות שהם מציגים לפני הבוחר הן מי מסוגל להציק יותר לחרדים ומי פועל יותר להפלת הממשלה. שניהם, כמובן, לא מסוגלים לא לזה ולא לזה, אבל העיקר, כפי שנאמר, הוא להוכיח לבוחריהם שהם מדברים בכיוון. לפיד מצביע בעד ומקווה שכולם יאמינו שזה החוק שלו. המדקדקים מצאו שחוק לפיד עסק בסנקציות פליליות לחייבי גיוס משתמטים (כחלק מהמכסה), והחוק החדש מדבר על סנקציות כלכליות (גם בזו וגם בזו אין פירוט מסודר, כך שמדובר בקשקוש גמור).



מצד שני, ההצבעה עם הממשלה משחקת לידיים של גבאי כדי להציג את לפיד כמשתף פעולה (מה שנכון - נכון) של ביבי. אבל גם לפיד צודק בכך שגם אם יש עתיד תצביע נגד החוק כהצבעת אי־אמון, היא לא תפיל את הממשלה. הממשלה תלך לבג”ץ ותקבל דחייה. רק המפלגה המשותפת של ערביי ישראל מצביעה אידיאולוגית. הם נגד גיוס בכלל. לא של יהודים, לא של ערבים ובייחוד לא של משתפי פעולה.