ביום שלישי האחרון נטש לפתע ראש הממשלה נתניהו את שלל עיסוקיו הבוערים והמבעירים, וצייץ מחשבון הטוויטר שלו את הציוץ הבא: "אני לא מוכן לקבל שום מצב של פוליגמיה במדינת ישראל, וזאת ההנחיה שלי לוועדת השרים שדנה בנושא. יש פה פגיעה במעמד האישה, ניצול נשים, ובנוסף ערעור האיזון הדמוגרפי... זה לא מקובל עלי".
פוליגמיה? ביום שלישי בצהריים? וכדי להעצים את המשבר, מיהר חשבון הטוויטר של "הליכוד" לשגר ציוץ משלו: "פוליגמיה איננה 'תופעה חברתית וכלכלית' - היא בראש ובראשונה לא חוקית. היא מהווה ניצול נשים, פגיעה במעמד האישה ובנוסף ערעור האיזון הדמוגרפי בישראל על ידי יבוא נשים. ראש הממשלה נתניהו הבהיר לשרת המשפטים שהוא מתנגד לחלוטין לכל החלטה שתקבל פוליגמיה כתופעה לגיטימית במדינת ישראל".
מעבר למפגן המנהיגות המרשים, נשאלה באותו יום השאלה מה לביבי ולפוליגמיה. הוא אומנם נישא כבר לשלוש נשים, אבל בנפרד. מדוע היה צריך ראש הממשלה, בכבודו ובעצמו ובגיבוי אוטומטי של מפלגתו, "להבהיר" לשרת המשפטים שלא תעלה על דעתה לאפשר פוליגמיה בארצנו הקדושה כי מדובר בתופעה לא חוקית? האם שב"כ חשף לאחרונה את כוונתה הנסתרת של שקד להתחתן עם ראש הממשלה מאחורי גבה של רעייתו?
הציוץ השולי לכאורה הזה מדגים את הכפילות הבלתי נתפסת באישיותו של ראש ממשלת ישראל. זהו הסיפור על מיסטר בנימין ומר נתניהו. האחד הוא מדינאי עילוי, מנהיג בעל שיעור קומה, תפיסה גיאו־אסטרטגית מהירה ויכולות־על פוליטיות. השני הוא חנווני, רוכל בדברי סדקית בפאתי שוק נידח, שמנסה להערים על מתחריו ולרמות את לקוחותיו בעודו מוכר סחורה גנובה.
הטור המלא - במעריב סופהשבוע