כך נראים פניו של משא ומתן להסדרה. צה"ל יורה בטעות לעבר עמדה של חמאס והורג שניים מאנשיו, שהשתתפו בתרגיל הדגמה לבכירי הארגון. בחלוף יממה חמאס משגר או מאפשר שיגור מטח של מאות רקטות לשדרות וליישובי עוטף עזה. כיפת ברזל נכשלת ומיירטת רק מעטים מהם (זה שנים שקולות בודדים טוענים כי הכיפה אינה יכולה להתמודד עם שיגורים מטווחים קצרים או שזמן מעופם קצר).
התוצאה היא מספר נפגעים ישראלים. ועוד לא דיברנו על המשך שיגור בלוני התבערה. וכל זה קורה כשמשלחת בכירה של חמאס נמצאת בקהיר להמשך הדיונים עם ראש המודיעין המצרי גנרל כאמל עבאס ושליחע האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלדאנוב. חמאס מוכן להודנה ארוכה – הפסקת אש ורגיעה לחמש שנים, תמורת הסרת המצור של ישראל, פתיחה מלאה של מעברי הגבול בכרם שלום ועם מצרים ברפיח, שיקום רציני בתוכניות לטווח קצר וארוך של הרצועה שיכללו אספקה סדירה ורציפה של חשמל, בניית מתקן התפלה, שיפור הביוב והקמת נמלי ים ואוויר בסיני.
אך גם כאן הוא מהסס. נוסיף לכך את העובדה שגם ראש הממשלה וגם שר הביטחון אביגדור ליברמן יודעים שמלחמה ערב בחירות יכולה להובילם לוועדות חקירה או לאובדן השלטון. לכן הם מעדיפים לפסוח על הסעיפים ולנהל את המשבר עם המשך טרור האש, שיגור רקטות ותגובות של חיל האוויר. אלא שסופה של ההססנות הזו היא שלא תהיה הסדרה והיא תסתיים במלחמה.