סוף שבוע שקט יחסית עבר על הדרום. אלפי פלסטינים הפגינו ביום שישי בגבול עזה, התגרו בחיילי צה”ל, ניסו לפגוע בגדר, שיגרו בלוני תבערה, הבעירו שדות, וצה”ל הגיב באש טנקים ובירי של כלי טיס על חוליית משגרי בלונים. אבל רקטות לא שוגרו וחיל האוויר לא נקרא להפציץ. שגרה שבשני הצדדים מעדיפים לכנותה הפסקת אש. אך זו לא הפסקת אש ולא בטיח. זו רק עוד הפוגה עם מיעוט יחסי של תקריות.
דבר אחד ברור - ממשלתו של בנימין נתניהו אינה רוצה מלחמה. זה נאמר כאן כבר פעמים רבות בשנה האחרונה. ביום חמישי, ביום הקרב הגדול ביותר מאז מבצע צוק איתן, קיבלנו את התזכורת הבולטת ביותר לכך. הקבינט התכנס לשורה של דיונים שתכליתם - רצונו של נתניהו להראות כי הוא מתייעץ עם שריו. כל השרים קיטרו ש”כך זה לא יכול להימשך”, אך לא הציעו שום פתרון. לא לצאת למבצע צבאי ולא להסכים להסדרה, שהם אינם רוצים או אינם מאמינים בסיכוייה.
רק שני שרים דיברו על הצורך להכות בעוצמה. שר הביטחון אביגדור ליברמן שמשמיע קולות קרב, אולי ביודעו שאין להצעתו שום סיכוי להתקבל, ושר החינוך נפתלי בנט, שמעלה בדיונים האחרונים תוכנית מעניינת, גם אם שנויה מאוד במחלוקת. בנט מציע שישראל, עוד בטרם תחל המערכה תצא למלחמה אווירית במלוא העוצמה. הוא נגד כניסה קרקעית. לשיטתו, חיל האוויר יוכל לגרום נזקים כבדים לחמאס ולתשתיותיו הצבאיות.
נכון, לחמאס יש רקטות שיכולות להגיע עד תל אביב ואף צפונה, אך ההערכה היא שרובן לא מדויקות, ושכיפת ברזל תדע להתמודד עמן. כך, גם כשחמאס יגיב, לפחות לא יהיו לישראל נפגעים בקרב האוכלוסייה בקו הראשון.
בסוף השבוע דיבר קצין בכיר בצה”ל על האפשרות שבמקרה של מלחמה יהיה צורך לפנות יישובים. לפיקוד דרום ולפיקוד העורף יש תוכנית סדורה כיצד לבצע זאת. השר נפתלי בנט מרגיש שיש רוח גבית להצעה שלו, אך מרבית השרים ששמעו על תוכניתו מתנגדים לה ואף ביקרו אותה, בטענה שהיא נוגדת ל”אתוס הציוני” ותעניק תמונת ניצחון לחמאס.
בכל מקרה, כאמור, כעת המלחמה אינה על הפרק, מפני שראש הממשלה עושה הכל כדי להימנע ממנה, ביודעו שתוך חודשים אחדים צפיות להתקיים בחירות. מערכת הביטחון ממליצה לקדם הסדר, אבל נתניהו וליברמן אינם מוכנים להוביל מהלך שתכליתו הסכם הפסקת אש תמורת הסרת המצור של ישראל, פתיחה מלאה של מעברי הגבול ושיקום הרצועה, כולל בניית תחנת כוח, תשתיות ביוב, מתקן התפלה ועוד.
הסיבה לכך שממשלת נתניהו חישקה עצמה, בהציבה תנאי מוקדם לכל הסדרה כזו, היא עסקת חילופי גופות ושבויים. ישראל מוכנה להחזיר גופות מחבלים וגם כמה מחבלים חיים בלי “דם על הידיים”, כפי שהבהיר ירון בלום, נציג ראש הממשלה לנושא שבויים ונעדרים, במגעיו עם המודיעין המצרי, עם קטאר ומתווכחים נוספים.
על נתניהו להפגין מנהיגות ולומר באומץ לציבור ולמשפחות החללים והאזרחים, שכזכור עברו מרצונם את הגבול, כי קדושת החיים של עשרות אלפי תושבי
הדרום הסובלים זה ארבעה חודשים חשובה מכל שרידי גופות ושני אזרחים תשושי נפש.
הקבינט יתכנס היום שוב, אך הסיכוי לקידום ההסדרה לא גדול. בהיעדר אסטרטגיה ברורה של ממשלה אובדת עצות וצינית, אנו צפויים לעוד מאותו הדבר. לעוד הסלמה ולעוד סבב מהלומות, כאשר ברור דבר אחד - ההרתעה הישראלית נשחקה. שלוש וחצי שנות שקט בדרום בוזבזו, וחמאס מכתיב את חוקי המשחק החדש ואת קצב האירועים. עם זאת, גם נתניהו, שהתמיכה בו בסקרים יורדת בשל מהלכיו בעזה, מבין כי אם ימשיך כך, מעמדו עלול להיפגע.