עדיין לא ידוע מה כוללת “תוכנית השלום” של הנשיא טראמפ. דיפלומטים בכירים באו”ם ופרשנים ותיקים בוושינגטון טוענים כי עוד אין בכלל תוכנית מגובשת וכתובה. מה שנחשף בימים האחרונים באופן גלוי, בוטה וקיצוני הוא שלנשיא טראמפ יש תוכנית מלחמה שהיעד שלה הוא קידום השלום במזרח התיכון, כולל פתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
זה לא פייק ניוז. זאת המציאות. אם זה לא היה כל כך עצוב ומדכא, זה היה מצחיק. אי אפשר להשיג את “עסקת המאה” על ידי אסטרטגיה לוחמנית, צעדי עונשין ודיכוי אחד מהצדדים בסכסוך. בתוכנית של טראמפ יש רק שני צדדים – ארה”ב וישראל. אי אפשר למחוק ולהעלים פיזית את העם הפלסטיני.
הפתרון שמצאו בבית הלבן, הוא להפוך את הפלסטינים לגורם נוכח, אבל שכל ישותו וקיומו הם רק מטרה, יעד ותכלית למכות, לעונשים ולדיכוי. המטרה של טראמפ היא שהפלסטינים יגיעו לשולחן המשא ומתן על כיסא גלגלים, מוכים, מושפלים ומדוכדכים.
שלא תהיה טעות - סוכנות אונר”א היא מסגרת של האו”ם, שכבר מזמן זקוקה בדחיפות לצעדי יעילות דרסטיים, כמו סוכנויות אחרות של האו”ם. גם הערכה מחודשת, יסודית ובסיסית, שתעדכן אחת ולתמיד את מספר הפליטים הפלסטינים, היא צורך והכרח, שגורמים בכירים במרכז האו”ם מדברים עליה זה שנים, אבל לא משיגים מטרות כאלה בהנפת פטיש, במהלומות ובאמצעי דיכוי.
עכשיו, מתברר שההסכם עם צפון קוריאה קורס, שאיראן מתכוננת להתבצר בסוריה בהסכמת בשאר אסד, שרוסיה שמה ללעג ולקלס את התנהלות טראמפ כלפיה, כי יעדים מסוג הזה, כמו גם פתרון מדיני לסכסוך הישראלי־פלסטיני, לא מקדמים ולא משיגים בכוח ובצעדי עונשין, ובוודאי שלא באמצעות תוכנית מלחמה.
מי שעוזרים לנשיא טראמפ לא רק להרחיק את סיכויי השלום, אלא להרוס ולחסל סיכויים אלה להרבה שנים, הם הח”כים הערבים. הפניה שלהם לאו”ם היא לא רק מעשה חמור, הזוי ומופרך מבחינת מעמדם, אלא גם מהלך אטום, מטומטם, שאין בו קמצוץ של הבנה.
הח”כים הערבים, כמו ההנהגה הפלסטינית, אינם יכולים ואינם מסוגלים להתנער ולהשתחרר מהציפיות, מהתקוות ומהאמונות חסרות הבסיס והריקות מכל תוחלת פרקטית, שהארגון העולמי בניו יורק יסייע להם לקדם את שאיפותיהם להגדרה עצמית או למדינה. עזבו את האו”ם. הוא לא נתן ולא ייתן לכם מאום.