מאז כ”ט בנובמבר 1947, דומה כי האו”ם משתדל בכל כוחו להביע חרטה על ההחלטה הזו. מוסדותיו וארגוניו עוסקים בעיקר בגינויים, בהכפשות, בסילופים היסטוריים ובשקרים גלויים וסמויים. ואנו משלימים עמם מתוך הבנה שיש לערבים רוב אוטומטי בעצרת הכללית ובארגוני האו”ם. אך עיקר תרומתו של הארגון להנצחת הסכסוך בין היהודים לערבים בארץ ישראל היא באמצעות אונר”א. הארגון הוקם כדי לסייע לפליטים הפלסטינים, אלו שברחו מן הארץ ב־1948 אחרי שניסיונם לחסל את מדינת ישראל הצעירה נכשל.



אבל במקום לעסוק בשיקום הפליטים, הפך הארגון לכוח המניע והמזין את החינוך לשנאה וההסתה ולמנגנון ההכשרה האידיאולוגית של ארגוני הטרור. 70 שנה האו”ם מכלכל אותם, מזייף ומנפח את מספריהם, מטפל בחולייהם ומקיים עבורם רשת ענקית של בתי ספר, שאינם אלא חממות לגידול דור המחבלים הבא. כך שנה אחר שנה.



הם לומדים בבתי הספר של האו”ם שכל הארץ שלהם, ובקרוב יגרשו מכאן את היהודים. כבר נכתבו הדברים אלף פעם, אך ראוי שייאמרו שוב: אונר”א הוא ארגון הפליטים היחיד בעולם שבו מעמד הפליטות הוא נצחי. הפליט וכל צאצאיו וצאצאי צאצאיו ייהנו לנצח ממעמד הפליטות ומסיוע, בלי כל ניסיון לשיקום - הכל כדי לחנך עוד דור ועוד דור של מחבלים שיבואו לרצוח יהודים בתקווה לגרש אותנו מכאן. עשרות מיליוני פליטים בעולם יושבו ושוקמו מאז מלחמת העולם השנייה; רק לא הפליטים הפלסטינים. מחצי מיליון הפכו לחמישה מיליון. כי אונר”א אינו ארגון הומניטרי - הוא ארגון תומך טרור. ישראל תובעת זה שנים לפרק את הארגון הזה, ואין שומע.



אבל ממש בימים אלה שינתה ארצות הברית בפומבי את מדיניותה. ממשל טראמפ מודיע על כוונתו לבטל (מבחינתו) את מעמד הפליט של רוב ה"פליטים” הפלסטינים, כחמישה מיליון, ולהותירו רק בידי כ־500 אלף, וגם לתקצב אותם בהתאם לקיצוץ המספרי הזה. וכיון שארצות הברית היא התורמת העיקרית לאונר”א, משמעות הקיצוץ היא חנק לארגון. האירופים אולי יתגייסו להגדיל במקצת את תרומותיהם, אך גם להם יימאס.



אנו עומדים בפני הזדמנות היסטורית לתיקון עמוק ויסודי של “בעיית הפליטים”. אך ראו זה פלא: מי התגייס לפתע להציל את אונר”א? מערכת הביטחון הישראלית. כבר שנים הם הסנגורים הסמויים של תומכי הטרור הללו. החשבון של מערכת הביטחון הוא הכדאיות לטווח המיידי, כדי לשמור על שקט ולמנוע מהומות. הם רוצים שיהיה מישהו שיאכיל אותם ויטפל בהם גם אם הוא מסית נגדנו ומחנך אותם למלחמה בנו. המלחמה הרי היא עסק לעתיד, והמהומות - מחר. הם לא רוצים עוד אינתיפאדה, והפעם במשמרת שלהם, ולכן הם מקריבים את העתיד והחשוב למען ההווה והדחוף. בעיקרון, כמו שאומרים בצבא, בעיקרון הם בעד חיסול אונר”א. אבל לא עכשיו. אולי בעוד חמש שנים. ואין שר ביטחון או ראש ממשלה שידפקו על השולחן ויקראו את מערכת הביטחון לסדר ויגידו לצבא ולשב”כ ולמינהל האזרחי: שימו לב - פקודות עבור! סוגרים את אונר”א! כי גם הם מכסתחים.



בגלל פחדנות זו, ראייה קצרת טווח זו של קברניטי המערכות הללו, אנו עלולים להחמיץ הזדמנות היסטורית. הגיעה השעה לשנות את כללי המשחק מול האו”ם. בימים אלו מתקיימת משמרת מחאה והחתמה על עצומה מול ארמון הנציב בירושלים בדרישה שהאו”ם יכיר בריבונות ישראל בירושלים או יסולק משם. כל אחד מהקוראים יכול לחתום. זו יכולה להיות התמיכה האישית שלנו במאבק באו”ם ובמוסדותיו באזורינו. ככל שנקדים להיפטר מהם - כן ייטב.