השאלה הראשונה שעולה לאחר הפלת המטוס הרוסי היא באיזו מידה יימשך חופש הפעולה של ישראל בסוריה. התשובה מסתתרת כנראה בין המסר החריף של שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו על פעולותיה הבלתי האחראיות של ישראל; הזכות שרואה לעצמה סוריה להגיב לפעולות העוינות של ישראל; והדברים המתונים הרבה יותר של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שהתייחס בתגובתו לאירוע כאל שרשרת טעויות טרגיות.
המסרים של פוטין אומנם יותר מתונים, אולם הוא גם דאג לציין כי הוא מגבה את הודעת משרד ההגנה ואת האמירה שלו כי התגובה תהיה באבטחת המתקנים והאנשים הרוסים בסוריה. אפשר להבין בין השורות שמדובר גם בהעברת מערכות הגנה אוויריות מתקדמות שעד עכשיו פוטין לא העביר לידי סוריה, כמו ה־300־S ומכ"מים מתקדמים יותר.
אפשר להעריך שבתקופה הקרובה, בניסיון להנמיך את רף המתיחות מול הרוסים, ישראל תצמצם את היקף התקיפות בסוריה. אולם לאחר הכעס הרוסי והאיומים המרומזים, גם הפעם נמנעו הרוסים מלדרוש שישראל תחדל לתקוף בסוריה, וגם לא השעו את מנגנון התיאום בין הצבאות שצפוי להמשיך לפעול.
עוד לפני התקרית האחרונה היה ברור בישראל שמצב העניינים בסוריה הולך והופך למורכב יותר בכל הקשור לאפשרויות התקיפה. העובדה שמלחמת האזרחים עומדת לפני סיום ושהנשיא בשאר אסד השיב את שלטונו ברוב המכריע של סוריה, עשויה לשנות גם את עמדתה של רוסיה בכל הקשור לאור הירוק שסיפקה לישראל לפעול באזור - כל עוד אין פגיעה באינטרס הרוסי.
בזמן הלחימה בגולן הסורי ישראל הפחיתה באופן משמעותי את היקף התקיפות. אך כפי שדווח בתקשורת הזרה, בשבועיים האחרונים שוב נרשמה עלייה משמעותית וגם התקיפות הפכו למשמעותיות הרבה יותר. התרסקות המטוס הרוסי מגיעה בעיתוי מאוד בעייתי, כאשר גם כך הרגישות לתקיפות ישראליות נמצאת במגמת עלייה. ובכל זאת, ישראל צפויה להמשיך לפעול בסוריה. והרוסים, למרות הכל, לא כל כך מהר ישנו את המדיניות שניהלו עד עכשיו בשיח המשותף עם ישראל.
הצצה למנגנון התיאום
התקרית החריגה סיפקה הזדמנות נדירה להציץ אל מאחורי הקלעים של התקיפות הישראליות ושל מנגנון התיאום עם הרוסים. יותר ממאתיים תקיפות כאלה היו בשנה וחצי האחרונות, אומרים בצה”ל, ובכל המקרים הללו, הרוסים, שקיבלו מישראל עדכון מבצעי, שמרו גם הם על עמימות ולא חשפו את התקיפות הישראליות. שיח כזה שנשאר אינטימי אינו עניין של מה בכך והוא מבטא גם את שיפור היחסים בין ישראל ורוסיה. בעקבות התקרית חשפו בצה”ל באופן יוצא דופן שמטרת התקיפה בלטקיה הייתה מפעל סורי שבו היו מכונות וציוד הקשור לפרויקט הדיוק של טילי חיזבאללה ושהציוד אמור היה לעבור ללבנון.
ממש כפי שחיזבאללה מנסה לפרק את פרויקט הטילים לחלקים קטנים ולמרכיבים שונים, על מנת לנסות להסתיר אותו מצה”ל, אפשר להבין מהאירוע הזה כי גם התקיפות של צה”ל מכוונות פעמים רבות כנגד חלקים ומרכיבים משרשרת הייצור של חיזבאללה ואיראן ולא רק כנגד אמצעי לחימה בתצורה הסופית. זאת בנוסף לתקיפת מחסני טילים או שיירות שמעבירות אותם.
התמודדות עם האתגר הזה דורשת כמובן מודיעין ברמה גבוהה מאוד. חשיפת תקיפת המפעל הסורי והאמצעים שהיו בו מראה עד כמה המודיעין הישראלי מצליח לחדור בצורה איכותית לשרשרת הייצור של הנשק המיועד לחיזבאללה, שממשיך בניסיונות להשיג את היכולת לטילים בדיוק של מטרים בודדים, למרות התקיפות הרבות של ישראל.