משבר חמור ואמיתי: האם רוסיה משנה את הגישה כלפי ישראל?

המשבר עם הרוסים הוא חמור ואמיתי: להצבת סוללת S300 צפויה השפעה משמעותית על פעולת חיל האוויר ועל המרחב האווירי באזור. אבל זו אינה הנקודה המרכזית: המערכת, מתקדמת ככל שתהיה, לא תעצור את מטוסי חיל האוויר מלפעול בשמי סוריה. הצבת הסוללה, אם אכן תתרחש, חשיבותה בשאלה האם הרוסים ישנו את גישתם האסטרטגית לגבי זכותה של ישראל לפעול נגד בני בריתה של רוסיה במלחמה בסוריה.
 

סוגיית חופש הפעולה שמעניקה רוסיה לישראל היא המכרעת. נרצה או לא, ישראל תלויה ברוסים בעניין הזה. רוסיה היא מעצמה עולמית וישראל לא, גם אם לעתים אנחנו נוטים לשכוח זאת. הדבר בולט במיוחד מול חולשתה של ארה"ב באזור. הגיבוי האמריקאי לישראל בסוגיות מול הפלסטינים הוא חשוב, אבל מאז ומעולם חשיבותה של ארה"ב היתה ביכולתה לספק לישראל גב מול מעצמות אחרות. באירוע הנוכחי חוסר המעש של האמריקאים בולט במיוחד. רק אתמול הגיעה תגובה מיועצו של טראמפ, ג'ון בולטון, שהזהיר כי אספקת מערכת הטילים לסוריה היא "טעות" שעלולה לגרום ל"הסלמה מסוכנת". מעבר לכך, לטוב ולרע, גם לצורך פעולות נוספות של ישראל במרחב של סוריה, הרוסים היו השחקן הדומיננטי.
 

אין בדברים אלה כדי לומר או לרמוז שישראל צריכה להתרפס בפני הרוסים או לוותר על הקווים האדומים שהציבה. הפעילות של צה"ל ושל חיל האוויר בפרט בשנים האחרונות נגד ההתבססות האיראנית ולצורך עצירת מרוץ החימוש של חיזבאללה הניבה הישגים רבים וזו למעשה השורה התחתונה החשובה. אבל ישראל צריכה לפעול גם באופן מושכל ובצניעות בניהול המשבר הנוכחי ויש לה הרבה נקודות שבהן עליה לתחקר את עצמה.

 

גם באירוע הזה נדמה שכולם מבינים שהאשמה הישירה היא סוריה ואפשר להניח ששר ההגנה הרוסי הבין את זה כבר מהשלב הראשון. מאז ומעולם לרוסים הייתה הדרך שלהם להציג עובדות בהתאם לאינטרסים שלהם. על פי הגישה הזו, אסד מעולם לא השתמש בנשק כימי והכל מניפולציה מערבית. מי שמכיר את המנטליות הזו היה צריך להבין שאת המשבר צריך לנהל הדרג המדיני ולא הצבאי. במקרה הטוב, אם הוחלט לשלוח משלחת לרוסיה, לחיל האוויר הייתה צריכה להיות בה רק נציגות מקצועית. את המשא ומתן היה צריך להשאיר לאנשי המקצוע ולדרג המדיני. לתחקיר ולעובדות לאשורן יש רק חלק מינורי בתוך ניהול המשבר. נורקין, טייס טוב ככל שיהיה, הוא לא האיש שהיה צריך להוביל את המשלחת לרוסיה. אף שאנחנו יזמנו את הנסיעה הזו, היא הפכה בפועל למלכודת צבאית של משרד ההגנה הרוסי. 
 

אין זו הפעם הראשונה שהרוסים מאיימים על ישראל בהצבת יכולות הגנה מתקדמות בסוריה, אבל בתקופה האחרונה המתיחות עלתה ואפשר להעריך שהרוסים כבר העלו בעבר את הטענה שהעדכון שמגיע מישראל מתרחש סמוך מדי לתקיפה. במוסקבה גם לא אהבו את הפרסומים האחרונים בישראל על מספר התקיפות בסוריה בשנתיים האחרונות (יותר מ־200) ואת ההצהרות על הכוונות להמשיך לתקוף.
 

בשנים האחרונות מדברים בישראל בצדק על חשיבות הפעילות במב"מ (מערכה שבין מערכות) אבל בחודשים האחרונים נדמה שגם שכחו אצלנו את "מרחב הצניעות", ולא מהסיבות הנכונות. לאחר שהזמן יעשה את שלו ראוי שגם בישראל יתנהל תחקיר מעמיק מקצועי, בצבא ובדרג המדיני, על ניהול המשבר ועל התקופה שקדמה לו, והתחקיר של חיל האוויר שהוצג בתקשורת הוא רק חלק קטן מאוד ממנו.