מועדי תשרי עומדים בסימן של ענווה וחשבון נפש. המוטיב החוזר בכל שרשרת מועדי החודש הוא חידוש המודעות של האדם למגבלותיו ולחטאיו. ראש השנה, יום של דין שאמור לעורר תיקון פנימי של האדם, מוביל ליום כיפור, יום של תשובה שפסגתו בתפילת נעילה, שמוביל להושענא רבה, יום הנחשב על פי הקבלה לחתימת הדין. יום זה מגיע בסוף חג הסוכות שבמהלכו מתפשט אדם מכל כוחו החומרי ומצטנע בסוכה ארעית.
רבות דובר על הקשר בין מלחמת יום הכיפורים לבין ההקשרים הרעיוניים והרוחניים של תזמון פריצתה. מחדליה של אותה מלחמה ארורה, שהותירה אלפי משפחות של יתומים, הורים ואחים שכולים, נכים ופגועי נפש מסויטים, לקחו את הימין ואת השמאל לפרשנות הפוכה של חשבון הנפש הנדרש. בעיני השמאל, חטא ההיבריס של ישראל הכובשת של 67’, זחיחות הדעת של מפקדי הצבא והפוליטיקאים, נוקשות המחשבה וחוסר הנכונות להיענות לניסיונות הפיוס עם מצרים - הם שהובילו את ישראל לעיוורון והעמידוה בפני סכנת היכחדות. הימין, ובראשו גוש אמונים, שאב מהאירוע הטראומטי מוטיבציה אנטי־פייסנית ורוח גבית למסקנה משיחית, שגררה את המדינה למפעל התנחלויות בארץ ישראל השלמה לאור משנתו של הרב קוק.
ללא ספק, גוש אמונים הוא שהצליח להשליט את מסקנתו. המיליטריזם מושל כיום בכיפה. עוד ועוד התנחלויות ומאחזים מוקמים ויונקים תקציבים אדירים. אלא שמעבר לכשל בהבנת נחיצות הפשרות הטריטוריאליות (המלחמה, כידוע, הסתיימה בנסיגה מסיני), הימין כשל גם בהכרה בחטא גבהות הלב של מלחמת יום הכיפורים. כמה שעות לפני כניסת יום הכיפורים צייץ יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט בזחיחות: “לפני 45 שנה ויום פתחו המצרים והסורים במתקפת פתע על חיילינו בסיני ובגולן. איבדנו 2,673 בנים. הממשלה לא הנחיתה מכת מנע מחשש ל'מה יגיד העולם'. כחבר הקבינט הביטחוני וכמי שחווה את שדה הקרב, אני נשבע שאעשה כל שבידי למנוע מחדל כזה ולמנוע מלחמה, ואם בכל זאת תפרוץ - לנצח”.
הציוץ של בנט הוא גניבת דעת חצופה. תחת שום פרשנות המחדל של יום הכיפורים אינו טמון בעודף הצניעות שהפגינה ישראל או בחשש מפני מה יגידו הגויים. לדברי גולדה מאיר בוועדת אגרנט, ההימנעות ממכת המנע בתגובה להיערכות מצרים וסוריה נבעה בעיקר מהערכה שגויה שמלחמה אינה בפתח, או שכוחות צה”ל לבדם, בלי סיוע אמריקאי, לא יעמדו במשימה. גם מפרוטוקול הישיבה של אלופי צה”ל מ־5 באוקטובר 1973, בולטים דבריו של ראש אמ”ן, האלוף אלי זעירא, שטען כי “הסבירות למלחמה נמוכה, ואפילו נמוכה מנמוכה”. מי יודע אם מכת המנע שבנט מתאבל על היעדרה לא הייתה מסתיימת בקטסטרופה גדולה יותר לנוכח העדויות על חוסר מוכנותו של צה”ל למלחמה באותה עת.
היהירות של בנט אינה עוצרת בכך. בציוץ שלו טמונה הנחה שמלחמת יום הכיפורים הסתיימה בהפסד ישראלי. הוא מעמיד עצמו כמי שבעתיד יוביל לניצחון. בכך הוא לוקח את הקרדיט מאלפי גיבורי המלחמה, שהביאו למהפך של ניצחון. בנט, המתעתד להיות שר הביטחון הבא של מדינת ישראל, עלול ביהירותו להיות זורע הזרעים של הקונספציה השגויה של המלחמה הבאה.