המסר בנאום נתניהו באו"ם נגד איראן היה למעשה הכרזת מלחמה

נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת עצרת האו"ם השנתית ייזכר כאחד הנאומים המעולים שהוא עצמו נשא וכהופעה מרשימה ביותר של ראש ממשלה במושב הוויכוח הכללי השנה. היו בנאומו של נתניהו שני מסרים מרכזיים. האחד, לעומתי ואפילו מלחמתי נגד איראן. השני, הכרזת עצמאות מחודשת של מדינת ישראל באולם בו קיבלה ישראל את עצמאותה לפני 70 שנה.

המסר נגד איראן היה למעשה הכרזת מלחמה והצהרה ברורה, החלטית וחד משמעית שישראל לא תניח, לא תרפה ממאמציה החשאיים והגלויים במטרה לסכל ולבלום את שאיפותיה של איראן לפתח ולייצר נשק גרעיני. החידוש בהתייחסות ראש הממשלה להתנהלות התוקפנית של איראן היה הביקורת הקשה שהטיח בסוכנות האטום של האו"ם, סבב"א, על שלא נקטה עד היום שום צעד ולא הגיבה באופו מעשי על הגילויים שישראל חשפה באחרונה בארכיון המסמכים שהוברח מטהרן ארצה.      
 

ראש הממשלה גם הבהיר לראשי מעצמות המערב באופן בוטה כי המדיניות הפייסנית שלהם כלפי איראן והסתייגותם מנקיטת צעדים ואמצעים דרסטיים לבלימת שאיפות הגרעין של איראן היא חזרה על מחדלים וכישלונות שמדינות אירופיות נקטו בעבר כלפי תוקפנות שהביאו למלחמת העולם השנייה. החלק המרגש בנאום של ראש הממשלה היה התגובות שלו ליחסו העוין והחד צדדי של ארגון האו"ם לישראל.  

נתניהו נזף וגער בארגון העולמי על  האשמות השקריות  נגד ישראל כמדינה גזענית שקיים בה משטר אפרטהייד. נתניהו הזים והגחיך האשמות אלה באופן משכנע ולא היסס מלהגדיר את עוינות האו"ם לישראל כאנטישמיות. 

מה שהיה חסר בנאום, הצהרה חד משמעית על נכונותה של ישראל לחדש את ההידברות עם הפלשתינים בלי תנאים מוקדמים. הנאום היה מרשים. השאלה היא, עד כמה הדברים אכן ישפיעו על הגישה של רוב הארצות החברות שהיא ביסודה אוטומטית עוינת לישראל. התשובה איננה מעודדת.