כפי שנחשף ב"מעריב" ביום שישי, תהליך מינוי הרמטכ"ל תקוע. האפשרות שהמבוי הסתום יאלץ את הממשלה להאריך את כהונתו של הרמטכ"ל המכהן, רב־אלוף גדי איזנקוט, חיה וקיימת, אם כי סבירות התרחיש הזה נמוכה מאוד. שר הביטחון אביגדור ליברמן לא יוותר על מינוי רמטכ"ל וההערכה בקרב גורמים העוקבים אחר התהליך היא שלאחר שובו של ראש הממשלה נתניהו מניו יורק (הוא אמור לנחות הבוקר) השניים ילבנו את העניין ויגיעו לסוג של פשרה.
הפרסום ביום שישי, שלפיו ראש הממשלה רוצה למנות לתפקיד הרמטכ"ל את מזכירו הצבאי לשעבר, האלוף אייל זמיר, בעוד שליברמן מעדיף את האלופים ניצן אלון ואביב כוכבי (בסדר הזה), הפך לשיחת היום במטכ"ל, במערכת הביטחון וגם במערכת הפוליטית. ל"מעריב" נודע כי לפני שבועות ארוכים, כשהתברר שהוועדה למינוי בכירים בראשותו של השופט גולדברג תקועה, בעיקר לאור הביקורת הקטלנית שהשמיעו שופטי בג"ץ במסגרת העתירה שהגישה התנועה לטוהר המידות, פנה גורם בכיר בסביבתו של ליברמן למזכיר הממשלה צחי ברוורמן וביקש ממנו להכין שמות של שני חברים אופציונליים לוועדה, במקומם של רואת החשבון איריס שטרק ותא"ל במיל' יעקב נגל, שבהם עסקה העתירה. ברוורמן לא הביא שמות חלופיים.
בינתיים הודיעו נגל ושטרק על פרישתם מהוועדה, שנותרה תלויה באוויר ללא "קוורום". גם זה לא שכנע את מזכיר הממשלה לאייש את המקומות הריקים. ההערכה היא כי ראש הממשלה מעכב את התהליך בכוונת מכוון. סלע המחלוקת, על פי גורמים הבקיאים במתרחש, הוא העובדה שנתניהו שואף לתת לאלוף זמיר הזדמנות להתמנות לרמטכ"ל בעוד ליברמן, שערך סבב ארוך של התייעצויות עם רמטכ"לים, שרי ביטחון ובכירי ביטחון נוספים, סבור שזמיר עוד לא בשל לתפקיד ורואה בו מועמד לתפקיד סגן הרמטכ"ל.
זאת ועוד: נתניהו עוד לא ראיין את המועמדים לרמטכ"לות. על פי תוכניתו של ליברמן, שר הביטחון אמור היה להביא לוועדת גולדברג את שני המועמדים הסופיים, כנראה האלופים כוכבי ואלון, ואותם היה אמור לראיין גם נתניהו. לא את הסד"כ המלא של המועמדים, המונה ארבעה (האלופים כוכבי, גולן, אלון וזמיר). נתניהו, כנראה, רוצה לראיין את כל הארבעה, כדי שיוכל לשמוע גם את זמיר ולהשאירו בתמונה. ליברמן מתנגד. הוא השר הממנה ועל פי תפיסתו
ראש הממשלה צריך לראיין את המועמדים הסופיים בלבד.
עד לא מזמן נחשב סגן הרמטכ"ל, אלוף אביב כוכבי, למועמד המוביל והיחיד בעצם, שכישוריו עונים על דרישות התפקיד. זאת בהתחשב בעובדה שהיריב השקול לו מבחינת ניסיון והכשרה מוקדמת, אלוף יאיר גולן, יצא מהמרוץ מסיבות פוליטיות. נאומו של גולן ערב יום השואה לפני שנתיים הופך את מינויו על ידי ממשלת ימין לבלתי אפשרי, למרות שעל פניו מדובר בקצין מצטיין, מקצועי, חותר למגע, רציני ולוחמני. מרגע שגולן יורד מהפודיום, נותרים עליו כוכבי ועוד שני אלופים טריים וצעירים יחסית. אחד מהם, זמיר, עשה תפקיד אלוף אחד בלבד (מזכ"ץ אינו נחשב לתפקיד אלוף אמיתי), בפיקוד דרום. הוא לא מכיר את החזית הצפונית, הוא לא מכיר את יהודה ושומרון, הוא לא עשה תפקיד רוחב במטכ"ל ומינויו ייחשב כרעידת אדמה, על סף ההפקרות הביטחונית.
כשהחזית הצפונית המאיימת עלולה להתפוצץ בכל רגע, מינויו של אלוף צעיר שטרם חווה והכיר אותה יהיה במוקד דיוניה של ועדת חקירה עתידית, אם וכאשר. על רקע זה, הושמעו בסוף השבוע תמיהות רבות במערכת הביטחון סביב העובדה שראש הממשלה מתעלם מהשיקולים הללו במפגיע וחותר, למרות הכל, למינויו של זמיר. "גם אם הוא יצר קשר מצוין עם ראש הממשלה ובני ביתו בתפקיד המזכ"ץ, זה לא מכשיר אותו לתפקיד הרמטכ"ל", אמר לי בסוף השבוע אדם המלווה את התהליך מקרוב.
גם האלוף ניצן אלון לוקה מבחינת הניסיון שצבר. באמתחתו שני תפקידי אלוף (פיקוד מרכז וראש אגף המבצעים) אך הוא לא מכיר את החזית הצפונית, שהיא החזית העיקרית המאיימת על ישראל. ל"מעריב" נודע כי שני האלופים הללו, זמיר ואלון, אמרו בשיחות סגורות וגם בראיונות שקיימו עם שר הביטחון, שהם מעדיפים להתמנות לתפקיד סגן הרמטכ"ל בטרם ימונו לתפקיד הרמטכ"ל. אקט דומה נקט בזמנו הרמטכ"ל הנוכחי, גדי איזנקוט, לו הציעו נתניהו ואהוד ברק להיות רמטכ"ל לאחר ביטול מינויו של יואב גלנט. איזנקוט המליץ על גנץ, שהיה סגן רמטכ"ל.
בינתיים, על רקע הפרסום ב"מעריב", החל כצפוי גל של הכפשות ברשת האינטרנט נגד האלוף ניצן אלון, בעיקר מצדם של גורמי ימין שסימנו אותו כ"שמאלן". אלון, קצין מצטיין, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל וכיום מחזיק התיק האיראני במטכ"ל, מוצא את עצמו עכשיו מוכפש ומושמץ ברשתות על לא עוול בכפו. בכך נגנזו התקוות שהליך מינוי הרמטכ"ל ה־22 יהיה נקי, קצר ונטול פוליטיקה, בעיקר "בזכותו" של ראש הממשלה, שמעכב אותו.