עד היום, כשהוזכר שמו של פרופ' אמיר ירון, מרבית הכתבים הכלכליים תמהו מיהו. מי שלא חי בישראל משך 20 שנה, אלא עשה קריירה אקדמית מצליחה בארה"ב, אינו מוכר למרבית הדור הצעיר. אפילו נתניהו, בוודאי כחלון, לא הכירו אותו קודם לכן. פרופ' ירון הוא נגיד אניגמטי. בדומה לסטנלי פישר, מעטים הכירו אותו קודם לכן. בחמש שנות כהונתו תהיה לכולם הזדמנות להכיר אותו, ויש לקוות שזה יקרה כמה שיותר מהר.
הודעת המינוי שוגרה אתמול, לאחר ששלשום ביקרה הנגידה את הסחבת בתהליך המינוי. אתמול היא כבר שוחחה עם הנגיד המיועד ובירכה אותו. הנגידה הייתה קורקטית ומסרה שתשמח לסייע לו בכניסתו לתפקיד ככל שיידרש. הרבה זמן לא נשאר, כי בעוד חודש בדיוק היא פורשת. פלוג הייתה שמחה מאוד לראות בתפקיד את המשנה שלה, פרופ' נדין טרכטנברג. אפשר להבין אותה.
טרכטנברג מכירה מצוין את המשק ואת בנק ישראל. היא הייתה מסוגלת להיכנס לתפקיד במהירות, אבל נתניהו וכחלון הסתייגו ממנה, וחבל. גם פרופ' מריו בלכר, המתמודד הסדרתי שראה עצמו מועמד מוביל, הוא אחד מקורבנות התהליך. זאת ההתמודדות השנייה שלו. האם בלכר עדין לא הבין עם מי יש לו עסק? כעת ייאלץ להסתפק בניחומים שהשמיע נתניהו על נכונותו לתרום ולשרת את המדינה.
אז מיהו הנגיד הבא, שישפיע על אורחות חיינו ועל הכיס של כל אחד מאיתנו, ושיקבע את גובה הריבית, שער החליפין ויציבות המערכת הבנקאית? המדובר בפרופסור למימון בביה"ס "וורטון" למינהל עסקים שבאוניברסיטת פנסילבניה. הוא מכהן גם כדירקטור במכון אהרן (דברת) למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי. הוא מוגדר כמומחה מוביל בעולם בכלכלה פיננסית והתפרסם בזכות מחקריו בתחומי המקרו והמימון, ותמחור הנכסים וההשקעות.
הקשר של פרופ' ירון לישראל היה שירותו בדרגת סרן באגף היועץ הכספי לרמטכ"ל. כל הפרטים הללו, אגב, סופקו באדיבות המרכז הבינתחומי, שגם יזם את מועמדותו, קידם אותה ובמהלך יום אתמול גם לימד עליו סנגוריה. האם הוא ראוי לשמש נגיד בנק ישראל? על הנייר כן, אבל הנגיד חייב להכיר את הקרביים של המשק וגם לחיות בישראל.
מאז המחאה החברתית של 2011 עבר המשק הישראלי מהפך בכל הנוגע לנושאי צרכנות, ריבית ואחריות תאגידית. האם פרופ' ירון ער לכך, מכיר את הרגישויות, או שהוא משקיף על המתרחש במשקפת מקרו? מי שחי 20 שנה בארה"ב ומחזיק בדרכון ובאזרחות אמריקאית, אינו מסוגל להבין את המהפך שהתרחש כאן בשנים האחרונות. כנגיד בנק ישראל, הוא חייב להסתפק באזרחות ישראלית בלבד. כדי להוכיח את רצינות כוונותיו, הוא חייב לוותר על אזרחותו האמריקאית.
האם יעשה זאת? ספק רב. נתניהו, המתיימר לעמוד בראש ממשלה "לאומית", העניק לו גיבוי בעניין האזרחות. אחרי הכול, גם נתניהו בחן בעבר להשתקע בארה"ב ולעשות שם קריירה. חלופת המינוי העדיפה הייתה מינוי מועמד ישראלי, המכיר את ההוויה המקומית, גם אם שמו פחות נוצץ. מי שהתאים הוא פרופ' אפרים צדקה, המועמד המוביל של כחלון. אבל נתניהו, כהרגלו, רצה שם בעל ניחוח בינלאומי.
במרכז הבינתחומי לימדו אתמול סנגוריה על המינוי. פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד ודיקן בית הספר לכלכלה בבינתחומי, ציין כי "הבחירה מעולה". לדבריו, מדובר "באדם עם רקע וידע מעולים בתחומים של מימון, מקרו כלכלה ומדיניות מוניטרית, שעוסק במחקר יישומי כבר 20 שנה. הוא בעל מעמד בינלאומי מוביל וזה יתרון ענק למדינה. הוא מכיר את המדינה, וכחבר מכון אהרן עבד מול האוצר והופיע בכנסי מימון".
נתניהו מצדו אמר שהוא "מאמין שפרופ' ירון יוביל את בנק ישראל באחריות וישמור על יציבות המערכת הפיננסית. בראש בנק ישראל יעמוד אדם עם יכולת ועצמאות, ופרופ' ירון עומד בדרישות האלה".
האתגר הראשון של הנגיד החדש נוגע לריבית. זו תהיה ההחלטה הראשונה שיקבל, לאחר שהנגידה הפורשת הותירה אותה ברמתה האפסית ב־3.5 השנים האחרונות. להערכתי, הוא לא ישנה את הריבית, עד שילמד לעומק את מצב המשק. ייתכן שהמדיניות המוניטרית, כולל ההתערבות בשוק מטבע החוץ, תשתנה ותתאים את עצמה למקובל בארה"ב. מה שיעשה בסופו של דבר הוא בגדר ניחוש בלבד. ככה זה כשממנים אדם שדעותיו אניגמטיות.