הרכבה עצמית: הקמפיין של אריה דרעי

הציניקנים יאמרו שדרעי מעולם לא התכוון לפרוש, אבל גם הם יצטרכו להודות שהוא נטל על עצמו סיכונים לא מעטים, של הסתבכויות בלתי צפויות שהיו לוכדות אותו בתוך המהלך שבישל. בהמשך השבוע הופיע כבר דרעי בשורה של אירועים ציבוריים שונים ואתמול, הוא פתח את קמפיין הבחירות של המפלגה

באופן רשמי באשדוד. אין ספק שהסקרים השונים מעניקים לו מרווח נשימה, במחשבה שמכאן, מאזור שבעת המנדטים- פחות או יותר- אפשר רק להשתפר.
 

אבל תהפוכות השבועות האחרונים לימדו אותנו שהקמפיין הש"סניקי חי משבוע לשבוע וסובל מתנודות קיצוניות במצבי הרוח. עכשיו לדרעי נותר רק לבקש ממועצת החכמים שיתפללו שהסופה תהפוך לפריחה אביבית, שתשפר את מספר המנדטים הסופי שיעניקו הבוחרים למפלגה ב־ 17 במרץ, בבחירות הראשונות שלה בעידן שאחרי מרן.
 

כעת, הדבר המעניין ביותר הוא מלאכת הרכבת הרשימה החדשה. כשבועיים בלבד נותרו להגשת הרשימות, והח"כים חוששים מאוד לגורלם הפוליטי. אחרי

המקום הראשון, ששמור לדרעי, אמורים להשתבץ הח"כים המכהנים בש"ס לצד מספר מועמדים חדשים שבאמצעותם מבקש דרעי לרענן את הרשימה. למזלו, פרישתו של אריאל אטיאס באמצע הקדנציה ושל אלי ישי לאחרונה, מפנה שני מקומות שבהם הוא יוכל לשלב מועמדים חדשים.
 

אחת האפשרויות העומדות בפניו היא להגיד לח"כים שכל אחד נשאר במקום שלו מבחינת מיקום הרשימה בבחירות האחרונות, מה שמאפשר לו להכניס שני

מועמדים חדשים במקומות ריאליים, במשבצות שפינו אטיאס וישי.
 

מי יהיו הח"כים החדשים של ש"ס? אחד המועמדים החמים הוא כוכב האקטואליה החרדי אבי מימרן, ששידר לאורך שנים בתחנת הרדיו קול ברמה ומזוהה מאוד עם המפלגה. בשנה האחרונה, בעקבות חילוקי דעות קשים בין הנהלת הרדיו שבבעלות איש העסקים צבי עמאר, מקורבו של אלי ישי, ערק מימרן לתחנה המתחרה קול חי. בתגובה לפנייתנו הסתפק מימרן ב"אין תגובה". מספר שמות נוספים שמוכרים פחות לציבור מובאים אף הם בחשבון. ומה קורה עם שילוב נשים ברשימה? לא הפעם, אולי בסיבוב הבא.
 

עכשיו נותר רק הקמפיין שצפוי לשאת שני דגלים מרכזיים. המסר הראשון יהיה “ממשיכים בדרכו של מרן", והוא ינגן על גלי ההערצה והגעגוע לרב עובדיה

יוסף. במקביל יתנוסס דגל חברתי־כלכלי. כששואלים את אנשי המפלגה אם הם לא מתחרים בנושא החברתי על אותה משבצת של מפלגת כולנו בראשות משה כחלון, הם ממהרים להבהיר: “אנחנו לא כחלון, שמדבר על בעיות של מעמד הביניים הישראלי שלא מצליח לקנות דירה. אנחנו מדברים על אנשים שאין להם אפשרות לעבור את ארוחת הבוקר והצהריים כבר בתחילת החודש".
 

שעת הסכינים
 

וכמו שכבר למדתם על המטוטלת החרדית־ספרדית, שבוע טוב עבור אריה דרעי הוא ידידותי פחות עבור אלי ישי. ישי ממשיך להתמודד עם האתגר העצום

בגיוס משאבים למפלגה החדשה, שהוקמה מאפס בן לילה. במקביל, מופעלים לחצים ומנופים אדירים על ידי המועמדים השונים ברשימה. המקומות הראשון

והשני שמורים לישי וליוני שטבון, מה שמשאיר עוד שני מקומות “בטוחים" ברשימה, שבחלק מהסקרים עדיין נאבקת על המנדט הרביעי שמעביר אותה את

אחוז החסימה.
 

ישי ממשיך להתייסר על משכבו בלילות בשאלת החבירה לזרם “בני תורה" של הפלג הליטאי, בהנהגת הרב שמואל אוירבך מירושלים ושל קבוצת “עוצמה יהודית", המזוהה כזרם ימני קיצוני. מדובר בשתי קבוצות שמחזיקות יחד בבונקר של 50 אלף קולות בטוחים, שלהם הוא זקוק כאוויר לנשימה.
 

מה שעצר את ישי עד עכשיו מללכת עם “בני תורה", היה מערכת היחסים המיוחדת שלו עם מנהיג המגזר הליטאי, הרב אהרן שטיינמן, שהרב אוירבך נעשה לו לאויב מר. אלא שבמפתיע דווקא ח"כ משה גפני העניק לישי השבוע סולם גבוה לרדת מן העץ. בנאום בפני מנהלי מוסדות בפאנל משותף עם אריה דרעי ויעקב ליצמן, תקף גפני את ישי ואמר: “מי שמסתמך על רב משלו (הרב מאיר מאזוז- ח"ג) ולא על מועצת גדולי התורה, גורם נזק לא רק לכוח החרדי הפוליטי, אלא גם חוטא בחינוך הדורות הבאים".
 

עוד הוסיף גפני, “יש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מועצת גדולי התורה של דגל התורה ומועצת חכמי התורה של ש"ס. מי שהולך לפי רב כזה או אחר, פוגע לא רק בכוח הפוליטי, אלא גם בחינוך ילדינו, לא נסכים לדבר כזה".
 

בסביבת ישי זועמים על ההתבטאויות של גפני ורומזים שיהיה לכך מחיר. גפני היה צריך להיות מחושב בדבריו, הם טוענים. ברגע שהוא הוציא את ישי

מהשורה, הוא בעצם שחרר אותו לכל מהלך, כולל פנייה ישירה לקהל של כמה אלפי מצביעים העונים על ההגדרה “מאוכזבי יהדות התורה". עכשיו נותר רק לתהות אם האמירה של גפני הייתה מהלך מחושב או פליטת פה אומללה.
 

גם בסוגיית “עוצמה יהודית" ההכרעה לא פשוטה. השאלה הגדולה הניצבת מול ישי היא מה יעשה קהל המצביעים של בן ארי במקרה שבו לא יוכרז על איחוד. בסביבת ישי יש הסוברים כי בכל מקרה רוב המצביעים של מיכאל בן ארי וברוך מרזל יראו בישי את האלטרנטיבה הטובה ביותר עבורם, ובמקביל חיבור רשמי עם בן ארי יצבע את הרשימה בצבעים לאומניים מדי שעלולים להבריח קולות ספרדים מתונים. זו הדילמה של ישי: האם הוא מעדיף קולות או תדמית, ולגביה הוא יצטרך לקבל החלטה באופן מיידי.
 

בסיר הלחץ שנוצר לא אתפלא אם ברגע האחרון יישלף מועמד חדש מטעמה של “עוצמה יהודית", שאינו בן ארי, מרזל או בן גביר. מישהו שייתפס מבחינה ציבורית כדמות מתונה יותר ולאומנית פחות, אבל שיאפשר את החיבור הפוליטי בין המפלגות. גם לבן ארי וגם לישי ברור שבנימין נתניהו לא יכניס לקואליציה

העתידית - אם יקים אותה - את אנשי “עוצמה יהודית".
 

במשחק השחמט הזה מעורבים לא רק אידיאולוגיה, אלא גם הרבה אגו, מה שכבר הוכח שגובר לעתים על ההיגיון והשכל הישר. תשאלו את דרעי וישי.