היורו נחלש בשבוע האחרון כתוצאה מהאירועים הכלכליים הדרמטיים באירופה – ההרחבה הכמותית ותוצאות הבחירות ביוון. לפני כמה ימים הוא הגיע לשפל הנמוך ביותר מול השקל ב־ 13 השנים האחרונות. ברור מה אנחנו מפסידים מזה, למשל קשה יותר לייצא לאירופה. אבל האם גם נרוויח מהירידה הזאת את המובן מאליו? האם יירדו, למשל, מחירי המכוניות שמיוצרות באירופה באותו שיעור שנפל היורו? תשאלו את משרד האוצר ותתפוצצו.
אם אתם רוצים להבין את מה שצפוי, קחו למשל את מחיר הדלק. מחיר חבית נפט ירד לפחות ממחצית השווי לפני חצי שנה. האם ירדו בתקופה הזאת מחירי הבנזין במידה שמתקרבת לכך? אתם יודעים את התשובה. ולמה אנחנו לא נהנים ממלוא הירידה, תשאלו את רשות המסים. ר 35% ממחיר הדלק בארץ קשורים למחיר בעולם. היתר מורכב בעיקר מבלו ומע"מ, שמציבים את הדלק הישראלי במקום גבוה מאוד בצמרת הגלובלית. הנפט ומוצריו משפיעים גם על קשת אינסופית של מוצרים. כל מה שמיוצר ומשונע מושפע ממחיר הדלק. לכן למיסוי הבלתי סביר יש השפעה ישירה על רמת החיים שלנו, יותר נכון – על רמת החנק.
בתחום מחירי המכוניות והאופנועים אנחנו נמצאים במקום גבוה במיוחד. המיסוי על כלי רכב בארץ גבוה כמעט בחצי מהמיסוי הממוצע באירופה, שלא לדבר על ארצות הברית שזולה עוד יותר. ולמה אנחנו לא מרוויחים מהצניחה של היורו במחירי המכוניות? שאלה רטורית.
סאגת מחירי המכוניות והדלק היא רק מרכיב אחד בגזל הנרחב, השיטתי והרב תחומיהמתבצע נגד האזרח במדינת ישראל. זה מתחיל בשיעורי מס הכנסה ומע"מ גבוהים ועובר לאגרות, להיטלים ולשאר מרעין בישין בעלי שמות מרשימים, שנערמים שכבה על שכבה, מס על מס, בכל מחיר של מוצר ושירות.
לנוכח חוסר התוחלת של הוויכוח בעניינים המדיניים והפלסטיניים, צריך היה להציב במעלה הבמה של מערכת הבחירות דווקא את נושא המסים. בייחוד את העובדה שהעובד הישראלי מרוויח פחות מעמיתו בעולם המערבי, אבל משלם יותר על מוצרים ושירותים, בגלל עושק המסים וחנק התחרות.
למעשה קשה להבין איך זה שכל הקשת המפלגתית לא מציגה לנו תוכנית פשוטה - איך מתכוונים המועמדים לגרום לנו לשלם פחות מסים, להשאיר יותר הכנסה בכיס ולקנות יותר בזול. במפלגות מסוימות, כמו זו שמכנה את עצמה המחנה הציוני, המגמה השלטת דווקא הפוכה - רבים שם רוצים להעלות מסים ולחנוק אותנו עוד יותר. ובכל מקרה, אף מפלגה לא עוסקת בתחום הזה ברצינות.
והרצינות מחייבת להציע אלטרנטיבות להכנסות קופת המדינה, לצד דרכים לצמצום התקציב. לשמאל הפופוליסטי יש מנטרה קבועהוכוזבת - התנחלויות וטייקונים. אבל מי שרציני חייב לבסס תוכנית שתאפשר ליזמים להמשיך להרוויח בארץ כדי שיספקו הון ומקומות עבודה; חייב להסביר איך יפורקו המונופולים, כולל אלו של הממשלה, ואיך תיווצר תחרות אמיתית במשק; חייבים לפרט איך מתמודדים עם חברות ממשלתיות שהעובדים שולטים בהן ושודדים את הקופה, איך מצמצמים דרמטית את המנגנון הציבורי ומייצרים מקומות עבודה בשוק הפרטי ועוד ועוד. אבל – אנחנו לא שומעים מכל אלו דבר – רק שרה, פלסטינים, הכפשות וגידופים. לכן בזמן שנשאר עד לבחירות צריך לדרוש מהמפלגות תשובה אחת: מה אתן מתחייבות לעשות כדי להוריד מסים?