לכאורה, סקר לא רע לבנימין נתניהו.
הוא משתפר בממדים האישיים (עולה מ-55% מהציבור שלא רוצים אותו עוד קדנציה ל-52% "בלבד"), סוגר את היתרון הקל שהיה למחנה הציוני ועולה ליתרון זעיר של מנדט אחד. בשבוע שעבר 24-22 לטובת הרצוג, השבוע 25-24 לטובת נתניהו. הוא מוביל לראשונה אחרי 3 שבועות. בסך הכל שבוע לא רע.
במציאות, אם אני הקמפיינרים של נתניהו, אני מודאג. השבוע חזר סדר היום ל"איזור הנוחות" של נתניהו. למקום בו יש לו, עדיין, יתרון מכריע על פני כל מתחריו.
זה היה שבוע ביטחוני נטו, מלא-מלא. רואים את זה גם בסדרי העדיפויות של הציבור, שמצביע לראשונה בהמוניו "בעד" סדר היום הביטחוני. 39% מצהירים שהמצב הביטחוני ישפיע על האופן בו יצביעו בבחירות, בעוד רק 25% מצביעים על המצב הכלכלי ועוד 14% על צדק חברתי. ביחד, מביאים המצב הכלכלי והצדק החברתי את אותו מספר כמו המצב הביטחוני, אבל עד עכשיו היה להם יתרון מכריע.
זה היה שבוע ביטחוני נטו, מלא-מלא. רואים את זה גם בסדרי העדיפויות של הציבור, שמצביע לראשונה בהמוניו "בעד" סדר היום הביטחוני. 39% מצהירים שהמצב הביטחוני ישפיע על האופן בו יצביעו בבחירות, בעוד רק 25% מצביעים על המצב הכלכלי ועוד 14% על צדק חברתי. ביחד, מביאים המצב הכלכלי והצדק החברתי את אותו מספר כמו המצב הביטחוני, אבל עד עכשיו היה להם יתרון מכריע.
אם אחרי כל זה, מצליחים הרצוג ולבני לשמור על מספר המנדטים שלהם מהשבוע שעבר, בעוד נתניהו מוסיף 3 מנדטים (1 מבנט, 1 מליברמן ואולי אחד מהמתלבטים), אז זה סימן לא מעודד לנתניהו ופתח תקווה לכל השאר. שבוע יותר ביטחוני מזה קשה להעלות על הדעת, ואם אחריו נשמר התיקו, פחות או יותר, זה אומר שרגיעה עלולה, מבחינת נתניהו, לחדש את המומנטום השלילי. צריך רק לקוות שראש הממשלה לא יתאהב בסדר היום הביטחוני ויחליט לעשות סדר בגזרות "חמות" נוספות.
"בעוצמה חריגה"
הסקר הזה שומר על סטטוס קוו כמעט מוחלט גם בגזרות האחרות. יאיר לפיד שומר על הנתון הדו ספרתי שלו מהשבוע שעבר (11), כחלון יציב על 8 מנדטים, ליברמן ממשיך בגלישה מתונה כלפי מטה (6), דרעי בקו עלייה, הרשימה הערבית המאוחדת עם 12 מנדטים, ואנחנו עוד עלולים למצוא את עצמנו במצב שליברמן הפך את הגוש הערבי לגדול ומאיים יותר, ונשאר בעצמו בחוץ בגלל אחוז החסימה המוגבה. נפלאות הדמוקרטיה.
הסקר הזה שומר על סטטוס קוו כמעט מוחלט גם בגזרות האחרות. יאיר לפיד שומר על הנתון הדו ספרתי שלו מהשבוע שעבר (11), כחלון יציב על 8 מנדטים, ליברמן ממשיך בגלישה מתונה כלפי מטה (6), דרעי בקו עלייה, הרשימה הערבית המאוחדת עם 12 מנדטים, ואנחנו עוד עלולים למצוא את עצמנו במצב שליברמן הפך את הגוש הערבי לגדול ומאיים יותר, ונשאר בעצמו בחוץ בגלל אחוז החסימה המוגבה. נפלאות הדמוקרטיה.
בתחום הביטחוני, הציבור ממשיך להעניק אשראי לא רע ליעלון עם 25% תמיכה כשר הביטחון המועדף, אחריו בנט עם 17% ומיד אחריהם, היישר מהפינה לשיפוטכם, עמוס ידלין עם 14% לא רעים. בתחום הביטחוני 52% סומכים על נתניהו, 59% על יעלון ואילו 85% מכריעים סומכים על צמרת צה"ל.
לא סומכים בנושא הביטחוני: על נתניהו 46% (שזה מספר גבוה מדי לראש ממשלה מכהן), על יעלון 35% (גבוה מדי לשר ביטחון מכהן) ועל צמרת צה"ל 13% (שזה פחות אפילו משיעורו של המיעוט הערבי באוכלוסיית המדינה).
אחרי כל זה, הציבור לא מתלהם. 57% ממנו סבורים שהתגובה על הפיגוע בצפון צריכה להיות "מידתית ושקולה", 37% סבורים שיש לנקוט בתגובה "בעוצמה חריגה", כפי שדרש שר החוץ ליברמן אתמול. הציבור לא ממש מאמין שאנחנו עומדים בפני מבצע צבאי נרחב בצפון, רק 28% סבורים שכך יהיה, לעומת 40% שטוענים שלא. לסיום נושא הביטחון, תחושת הביטחון של הישראלים, בימים האחרונים, נפגעה מאוד. רק 3% טוענים שתחושת הביטחון שלהם עלתה. 35% סבורים שהיא ירדה. יחס של 1 לעשרה.
אוחנה: שער עצמי של בנט
נסיים באלי אוחנה, השער העצמי המרהיב שהבקיע השבוע נפתלי בנט לשערו הוא. לא ברור למה, אבל שיריונו של אוחנה ברשימת הבית היהודי הוא פיגוע אלקטורלי. מעניין מה תעשה לבית היהודי פרישתו לפנסיה מוקדמת.
רק 7% מכלל המדגם אומרים שהשריון של אוחנה משפיע על הערכתם את בנט לחיוב. מכלל מצביעי הבית היהודי, הנתון הוא 23%. לעומת זאת, 53% מכלל המדגם ו-41% ממצביעי הבית היהודי מושפעים לשלילה בגלל השריון הזה. 50% מכלל המדגם ו-39% ממצביעי הבית היהודי סבורים שצירוף אוחנה כמשוריין מחליש את המפלגה (!!), בעוד רק 7% ו-23% בהתאמה סבורים שלהיפך.
בקיצור, מהלך רע מאוד של בנט, מהמהלכים האלה שיכולים להחריב כל מה שהושג עד כה, ואף למעלה מזה. ימים (ומשוריינים) יגידו.