דמיינו את הסצינה הבאה: בחדר הסגלגל בבית הלבן יושבים הנשיא אובמה, סגנו ביידן, מזכיר המדינה קרי, מזכיר ההגנה קרטר והיועצת לביטחון לאומי סוזן רייס ומשוחחים על היחסים עם ישראל.
אובמה: ״אני מזכיר לכם כי עלינו להגביר עוד יותר את הסיוע הביטחוני לישראל, שעומד עתה על יותר מ־3 מיליארד דולר. אף ממשל לא עשה מה שאנחנו עשינו ואני גאה בכך״.
מזכיר ההגנה: ״אנחנו נספק עוד תקציבים לטובת כיפות ברזל נוספות״.
אובמה: ״אני אשוחח עם נתניהו כדי לערוב לו כי ההסכם עם איראן יבטיח מפורשות שאיראן לא תהפוך למדינה בעלת נשק גרעיני. מזכיר המדינה ימשיך לנהל את המו״מ בקשיחות בשיתוף עם האיראנים, הרוסים והסינים. אנו ממשיכים בהטלת הסנקציות כאמצעי לחץ בהסכם, אך אני מתנגד להחרפתן כי זה פוסל כל אפשרות להסכם ואיראן תלך בדרכה. לכן הודעתי בקונגרס כי אטיל וטו על הצעת הרפובליקנים״.
המזכיר קרי: ״עלינו לסייע לישראל גם במישור המדיני. התקשרתי לכל שרי החוץ של החברות במועצת הביטחון כדי להפיל את ההצעה הירדנית־פלסטינית. כמו כן שוחחנו, סוזן (רייס), סמנתה (פאוורס) ואנוכי עם 40 שרי חוץ כדי לסכל את המהלך הפלסטיני בבית הדין הבינלאומי בהאג״.
היועצת לביטחון לאומי רייס: ״אני גם בקשר עם מקבילי באיחוד האירופי כדי למנוע סנקציות וחרם נגד ישראל בגין הרחבת ההתנחלויות״.
לפתע מופיעה העוזרת של הנשיא בחדר ומבקשת להפריע כדי להודיע כי כרגע נמסר לה ממשרדו של יו״ר בית הנבחרים ביינר כי נתניהו נענה להזמנתו לנאום בפני שני הבתים של בית הנבחרים בעד החרפת הסנקציות נגד איראן.
בחדר נופלת דממה מביכה.
פגישה כזו כמובן לא נערכה, אך המבוכה והכעס מצד נשיא ארה״ב אמיתיים. זה 30 שנה אני שותף ומשקיף על יחסי ישראל- ארה״ב. איני זוכר תקדים שבו ראש ממשלה ישראלי פועל במישרין למען פגיעה פוליטית בנשיא האמריקאי, וכי הנשיא, סגנו ומזכיר המדינה מודיעים בפומבי כי יסרבו לפגוש אותו.
זוהי סטירה מצלצלת ללחיו של ראש הממשלה.אך לא הלחי של נתניהו מעניינת, אלא האינטרסים החיוניים ביותר של ישראל שעלולים להיפגע, אם נתניהו ייבחר שוב בבחירות הקרובות. לא רק הנשיא אובמה ישמור לו טינה, אלא כל המפלגה הדמוקרטית והיורשת האפשרית לאובמה. יתר על כן, נתניהו, מלבד אולי הישג אלקטורלי, לא ישיג דבר וחצי דבר בנאומו.
ההצעה שבה הוא תומך להחרפת הסנקציות נגד איראן לא תזכה לרוב המיוחס בסנאט כדי לגבור על הווטו של הנשיא. מאז היוודע ביקורו של נתניהו, חברים דמוקרטים שנטו לתמוך בה¬חרפת הסנקציות חזרו בהם מתוך סולידריות עם אובמה.
זהו אירוע מסוכן, שמסמל תופעה מסוכנת של סנוור מוחלט של ראש הממשלה על ידי אור הזרקורים הפוליטי, הגורם לפגיעה באינטרס הביטחוני הראשון במעלה של המדינה: היחסים עם נשיא ארה״ב. ב-17 במרץ יצביעו אזרחי המדינה גם על סוגיית שיקול הדעת של מי שאמור להנהיג אותנו, ועל טיב עתיד היחסים עם בעלת בריתנו העיקרית.
הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת "יאללה - מנהיגים צעירים