טוענים כי רבים מעיתוני ישראל ומאמצעי התקשורת האלקטרוניים "מאתרגים" את מי ששונא את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואף את מי שנוטה לפנות התנחלויות ולהגיע להסכם הרה אסון לישראל. טוענים שהתקשורת ״אתרגה״ את אריאל שרון חרף חרב החקירות שהונחה על צווארו, רק משום שיצא להתנתקות בגוש קטיף ללא הסדר. המהלך הביא לעליית חמאס ולמבצעים צבאיים ישראליים כתגובה לירי אל יישובי עוטף עזה.

עוד נטען כי התקשורת ״אתרגה״ את אהוד אולמרט, כאשר אפשר לחמאס להשתתף בבחירות הכלליות ברשות הפלסטינית ולנ¬צח, הן ביהודה ושומרון והן בעזה. הניצחון סייע לחמאס להשתלט על עזה ולסכן את שלטון אבו מאזן ביהודה ושומרון.

התקשורת המשיכה ל״אתרג״ את אולמרט גם כאשר ״קדימה״ בראשותו הציעה לבצע התנתקות ביהודה ושומרון, וכאשר ניהל משא ומתן על ירידה מהגולן. ירידה שהייתה מביאה את ארגוני הטרור ואת איראן למצוקים שמעל אצבע הגליל. על פי עיתונאים רבים, אלו שיוצאים כיום נגד רמתו המוסרית של נתניהו, אולמרט ראוי להיות ראש ממשלה חרף משפטיו. אכן, אולמרט היה ראש ממשלה טוב, אך הדיון כיום בהקשר של נתניהו הוא ערכי ומוסרי.
 

טוענים כי חלק מהעיתונאים ״מאתרג״ את אריה דרעי, שריצה עונש מאסר על כי לקח כספים לא לו, זאת משום שהוא ״יגנוב״ קולות מהימין לשמאל, ובכך יפיל את נתניהו. בדיוק כפי שניסה לעשות ב״תרגיל המסריח״, על פי הגדרתו של יצחק רבין. אגב רבין, זה המקום להזכיר את הרכילות שאמרה כי רבין היה מרבה לשתות ויסקי, ואנ¬שים שונים אף כינו אותו שתיין. הדבר לא הפריע לעם ישראל לאמץ אותו, ובצדק, כמודל ליושרה, אומץ לב ונחישות.
 
המחשבה על הגישה ל״מאותרגים״ בהשוואה לגישה לנתניהו מביכה והיא איפה ואיפה ערכית ומוסרית. להמחשה: ראש ממשלה ״מאותרג״ בישראל שתה הרבה וויסקי, כפי שנטען, וזה בסדר; בעוד שאשתו של ראש ממשלה מכהן שותה יין, כך נטען, וזה בלתי נסלח. כשמשווים את יחס התקשורת ל״מאותרגים״, מול יחסה לנתניהו ולאשתו, ניתן לראות בע¬ליל את הציניות, השנאה וחוסר הצדק. כי במה מואשמת משפחת נתניהו? במחזור בקבוקים ובקניית פיסטוקים? זאת מול טענות לפשיעה של ה״מאותרגים״.
 
אי לכך, חברים יקרים, אני מציע להתעלות מההזניה של מערכת הבחירות ולהיכנס לדיון רציני לגבי מהות ביטחונית וכלכלית. אנחנו חיים כיום במזרח תיכון שלא ברור לאן ילך. הכל נזיל, הפכפך והפיך. כשהשמאל מדבר על מהלך מדיני הוא טועה בהיגיון הדברים. לפני שמציגים דרך יש להציג תמונה של הקרקע, האויב, כוחותינו ודרכי הפעולה של האויב. כלומר, תמונת מצב מדינית, כלכלית וביטחונית, במושגים גאו־פוליטיים ומקרו־כלכליים. לאחר שנראה מפה דינמית של המקיף אותנו, נוכל לתכנן מה לעשות ואם לעשות.
 
שמעתי סיסמאות על אופק מדיני ויוזמה מדינית, לא שמעתי תיאור מקיף של המצב. במצב נזיל, ועל מנת שלא לבצע מהלכים בלתי הפיכים שבעטיים נפגוש טרור אסלאמי קיצוני בפתח ביתנו, לעתים עלינו לבצע את מה שנקרא במשיכת חבל ״יתד״. לתקוע את הרגליים בקרקע ולהמתין להתבהרות של המצב והכוחות סביבנו. לכך דרושה מנהיגות לא פחותה מביצוע אותם מהלכים שאולי יביאו לנזק בלתי הפיך, ראה התנתקות מעזה.
 
הכותב הוא תא״ל (במיל'), לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים.