למה נדמה שאנחנו מתנדנדים ממשבר למשבר? אולי כי גם כשנדמה שמתנהל ״דיון תוסס״ על סוגיות חשובות, כל כך קל לנו להיסחף לגימיקים ולפספס את הנקודות האמיתיות.
1. אם רוצים לדבר על עובדות, אז בנט לא אמר שכל הערבים הם גנבי רכבים. העיתונאי דרור פויר שישב בקהל בזמן נאום של בנט וצייץ שזה מה שנאמר, סביר להניח שבחר לפרש כך את הדברים בגלל שהם יצאו מפיו של בנט, שלא ידוע באהבתו הבלתי מתפשרת לערבים. בואו נגיד שזה כנראה לא היה קורה אילו זהבה גלאון הייתה הוגה את אותן המילים.
עדיין, ההחלטה של בנט לתבוע את העיתונאי היא פארסה שתחזור אליו בבומרנג. למה? כי התקשורת גדושה בפרשנויות מרחיקות לכת, גם משמאל וגם מימין. יש שאפילו יגידו - בתיאוריות קונספירציה הזויות. לפרש מותר איך שרוצים, וגם אם זה לא בהכרח מיטיב עם הציבור, ככה זה.
לבנט אין סיכוי לזכות בתביעת הדיבה המטופשת הזו, והוא אפילו לא יוכל לטעון שזו שוב אליטת השמאל שמקפחת אותו. לפני עשר שנים בית המשפט דחה תביעה דומה של זהבה גלאון על פרסום פרשנות לגבי חשדות שהיו נגדה בפרשת המרכז הבינלאומי לשלום. אבל האם זה מה שחשוב לבנט או לציבור? הרי הנושא, להזכירכם, הוא חוסר המשילות והפשע הגואה באזורים מסוימים, שלפחות על פי הסטטיסטיקה, מיושבים יותר על ידי ערבים־ישראלים. את זה גם בנט וגם אנחנו זנחנו בצד לטובת הסערה, בעוד זו הבעיה האמיתית שנשארת איתנו, ושאותה צריך לפתור.
עדיין, ההחלטה של בנט לתבוע את העיתונאי היא פארסה שתחזור אליו בבומרנג. למה? כי התקשורת גדושה בפרשנויות מרחיקות לכת, גם משמאל וגם מימין. יש שאפילו יגידו - בתיאוריות קונספירציה הזויות. לפרש מותר איך שרוצים, וגם אם זה לא בהכרח מיטיב עם הציבור, ככה זה.
לבנט אין סיכוי לזכות בתביעת הדיבה המטופשת הזו, והוא אפילו לא יוכל לטעון שזו שוב אליטת השמאל שמקפחת אותו. לפני עשר שנים בית המשפט דחה תביעה דומה של זהבה גלאון על פרסום פרשנות לגבי חשדות שהיו נגדה בפרשת המרכז הבינלאומי לשלום. אבל האם זה מה שחשוב לבנט או לציבור? הרי הנושא, להזכירכם, הוא חוסר המשילות והפשע הגואה באזורים מסוימים, שלפחות על פי הסטטיסטיקה, מיושבים יותר על ידי ערבים־ישראלים. את זה גם בנט וגם אנחנו זנחנו בצד לטובת הסערה, בעוד זו הבעיה האמיתית שנשארת איתנו, ושאותה צריך לפתור.
2. שלשום פורסם סקר בחירות ב״טיימס אוף איזראל״, לכאורה אחד מני רבים. הוא קיבל מעט מאוד תהודה, אף על פי שבוצע על מדגם כפול בגודלו מהמקובל בסקרים. אבל מה שהיה הכי מעניין בסקר הוא לא מספר המנדטים הסופי שקיבלה כל מפלגה, אלא דווקא גרף שמראה את חלוקת המנדטים האמיתית: מצב המפלגות לפי אלה שכבר בטוחים בהצבעתם, ולצדן, בנפרד, מספר המנדטים הפוטנציאליים של אלה שעדיין מתלבטים.
מדובר ב־29 מנדטים שתלויים באוויר, שיחליטו ברגע האחרון לפי כיוון הרוח שתנשוב באותו יום, שאותו אפילו דני רופ אינו יכול לחזות מראש. חבל שכל הסקרים לא נותנים את התמונה הזו, כי היא התמונה האמיתית. זו הסיבה שכל פעם אחרי בחירות אנחנו מוצאים את עצמנו משתאים בפה פעור ולא מאמינים יותר לסקרים. גם במקרה הזה הסערות משכיחות את המסקנה הנכונה. הסקרים בסדר, פשוט רבע מאיתנו טרם החליטו למי הם מצביעים.
מדובר ב־29 מנדטים שתלויים באוויר, שיחליטו ברגע האחרון לפי כיוון הרוח שתנשוב באותו יום, שאותו אפילו דני רופ אינו יכול לחזות מראש. חבל שכל הסקרים לא נותנים את התמונה הזו, כי היא התמונה האמיתית. זו הסיבה שכל פעם אחרי בחירות אנחנו מוצאים את עצמנו משתאים בפה פעור ולא מאמינים יותר לסקרים. גם במקרה הזה הסערות משכיחות את המסקנה הנכונה. הסקרים בסדר, פשוט רבע מאיתנו טרם החליטו למי הם מצביעים.
3. הסערה שהחליפה את הבקבוקים של שרה, או אולי את הביקורת על הנאום בקונגרס, היא טענתו של ראש ממשלתנו שנוני מוזס, מו״ל ידיעות, רודף אותו. בין האשמותיו לבין טענתו של נחום ברנע שביבי פרנואיד וצריך להתאשפז, מתחוללת סערה גדולה. אבל מדוע לא להתעכב לרגע על הסיבה?
השאלה המתבקשת היא לא רק בענייני ה״רדיפה״, אלא למה נתניהו בחר דווקא את העיתוי הנוכחי כדי לצאת בווידוי קורע לב על מצבו הנוראי. על ראש ממשלתנו אפשר לומר הרבה דברים, אבל הוא הפוליטיקאי הכי ממולח שיש. בתקופת בחירות, שום מהלך שלו אינו מקרי.
השאלה המתבקשת היא לא רק בענייני ה״רדיפה״, אלא למה נתניהו בחר דווקא את העיתוי הנוכחי כדי לצאת בווידוי קורע לב על מצבו הנוראי. על ראש ממשלתנו אפשר לומר הרבה דברים, אבל הוא הפוליטיקאי הכי ממולח שיש. בתקופת בחירות, שום מהלך שלו אינו מקרי.