1. אם יש משמעות מעשית לביטוי "מחלקים את עור הדוב לפני שניצוד", הרי זה מה שמתחולל עכשיו במערכת הבחירות. מנהיגי מפלגות עדיין לא קיבלו מנדט ורבע והם כבר מחלקים את העור - דורשים לקבל משרדים אלה ואחרים ומודיעים עם מי יואילו לשבת בקואליציה ועם מי לא. ליברמן, תקיף כדרכו, אפילו אינו דורש, הוא פשוט מודיע שהוא יהיה שר הביטחון הבא. אלי ישי דורש את הפנים. ממש בדיחה. קודם שיעברו את אחוז החסימה.
 
כל פוליטיקאי מתחיל יודע שמה שמפלגה תוכל להשיג אחר הבחירות אינו תלוי רק במספר המנדטים שתקבל, אלא לא פחות מכך בכמה מנדטים יקבלו אחרים. יכולה מפלגה להשיג בבחירות ארבעה מנדטים בלבד, אבל בסיטואציה שתיווצר הם יהיו שווים יותר מ-12 מנדטים של מפלגה אחרת. 
 
עצה לראשי המפלגות: הניחו לעור הדוב שעדיין לא ניצוד ועיסקו בנושאים הענייניים והחשובים. דברו לעניין ולא לתיק. חישבו איך תאלצו אחרי הבחירות לגמגם ולהסביר מדוע נכנסתם לממשלה ורק רבע תאוותכם בידכם, ומדוע אתם יושבים בה עם מישהו שנשבעתם שבחיים לא תשבו איתו. חסכו לעצמכם את הבושה הזאת.


2. עוד דימוי התממש במערכת הבחירות הזאת: הפרה שבועטת בדלי החלב שנתנה ושופכת אותו. הפרה היא במקרה הזה נפתלי בנט. הבית היהודי הלך והגביר כוחו בסקרים, מילא את הדלי עוד ועוד, עד שבא מנהיגו ובאמצעות המהלך הלא מוצלח של ניסיון צירוף אלי אוחנה לרשימה, הפך את הדלי והחל לרדת בסקרים.
 
הדימוי מתאים והמהלך היה כושל, אבל בניגוד לזעקות השבר שהושמעו לגביו בבית היהודי ובציבור הדתי-לאומי בכלל, לא מהלך זה הוא הבעיה האמיתית של המפלגה. הנה, הוא הולך ונמחק מהזיכרון – יש נושאים פיקנטיים ומעצבנים אחרים הצצים חדשות לבקרים – והבית היהודי חוזר ועולה קצת בסקרים. 
 
עד יום הקלפי יישכח אוחנה לחלוטין ולא יהיה מרכיב בשיקולי המצביעים הפוטנציאליים של הבית היהודי. מה שמאיים באמת על בנט ומפלגתו הוא אלי ישי.
יש סחף משמעותי של חרד"לים שבבחירות הקודמות הצביעו לבית היהודי לכיוון מפלגת יחד. רבנים ימניים בעלי השפעה במחנה הדתי-לאומי קוראים להצביע בעדה ולא מעט נשמעים להם.

הרבנים הללו מפקפקים בכלל בדתיותו של בנט ומתנגדים לשילוב חילוניים ברשימה דתית, ובראשם איילת שקד. עמדותיו הימניות התקיפות של מנהיג הבית היהודי בנושאים המדיניים, שגם בהן הם מפקפקים, אינן מכפרות בעיניהם על סטיותיו האחרות.
 
המשמעות המעשית של כל זה היא שמפלגת תקומה, המשולבת בבית היהודי, והצריכה להכשיר את הרשימה בעיני החרד"לים ולהביא את קולותיהם, לא תספק את הסחורה ולא תצדיק את מספר המועמדים שניתנו לה במקומות הריאליים. וזה מתכון למשבר אפשרי אחרי הבחירות.

3. יש לי סקופ: נודע לי שעוד חבר כנסת, ממפלגת מרכז, נפגש בוועידת מינכן עם סגן הנשיא ביידן וניהל איתו שיחה. הח"כ שהפרוסטטה לחצה לו, נחפז לשירותים. כשהגיע, הופתע לראות את סגן הנשיא פותח את הדלת כדי לצאת משם. ביידן האדיב החזיק בדלת ואמר לח"כ: "בבקשה אדוני", וזה ענה בהתרגשות "תודה", נכנס ורץ להטיל מימיו. זה מה שנקרא בלשון דיפלומטית שיחה פרודוקטיבית". אקוניס, לטיפולך.