לאן נעלם מר כלכלה: למה הליכוד לא מציג מצע כלכלי

 1. קלקלת בחירות

פרשנים העריכו שמפלגת הליכוד תפרסם השבוע את המצע הכלכלי שלה, כפי שעשתה בבחירות קודמות. במרכז התוכנית, כך הוערך, יוצג מתווה להפחתת מסים והמשך הטיפול ברפורמות. זה לא קרה. המפלגות האחרות משקיעות באמת כל מאמץ בתוכניות כלכליות מושקעות. בולטות לטובה התוכנית להפחתת מחירי הנדל׳׳ן של מפלגת כולנו שהוצגה שלשום, והתוכנית לפתרון בעיות הגמלאים של יש עתיד מאתמול.

אבל בליכוד בחרו לתקוף דווקא את תוכנית המחנה הציוני: ״בוז׳י מפזר ססמאות ריקות מתוכן ומציג אפס עשייה. נתניהו והליכוד הובילו את הרפורמות והשינויים שהפכו את המשק לתחרותי כמו הכבישים והרכבות, חינוך חינם מגיל 3, רפורמות הסלולר והשיחות הבינלאומיות. יש עוד הרבה לעשות ורק הליכוד בראשות נתניהו תעשה במקום לדבר".

אז מה בדיוק עשו בליכוד בשנתיים האחרונות? את רפורמת הסלולר הם "גנבו" מכחלון. את הרעיון של טיפול שיניים חינם מליצמן. יוזמת לפיד למעבר מפעל אסם לערד מוכת האבטלה טורפדה. היוזמה לקיצור תשלומים לעסקים קטנים לשוטף פלוס 30 לא ראתה אור בגלל עסקני ליכוד כמו חיים ביבס. החוק למחזור השקיות של עמיר פרץ טורפד על ידי מירי רגב (עם פרישתו מהממשלה), אף על פי שהבטיחה בגלי צה"ל שהחוק יאושר עד סוף ינואר.

בליכוד יש שפע של חברי כנסת "חברתיים", כמו רגב וגילה גמליאל, אבל כולם שותקים. שרים תאבי רפורמות כמו גלעד ארדן מתמקדים בהתקפות על התקשורת. מפלגת הליכוד פשוט חוששת להיכנס לאזור מוכה האסון ששמו הכלכלה. ביבי כבר הודה שלא היה לו מספיק זמן לנושאי הכלכלה.

הם מסיטים את מוקד תשומת הלב למישור הבטוח של הגרעין האיראני, הנאום בקונגרס ותשדירי הביביסיטר. כמוהם נוהגות מפלגות ימין כמו ישראל ביתנו (אף שלאורלי לוי־אבקסיס יש הרבה מה למכור) והבית היהודי (שלשר הכלכלה נפתלי בנט אין הרבה מה למכור). ההתנהלות מוזרה, שכן על פי הסקרים למעלה מ־50% מהנשאלים סבורים שנושאי יוקר המחיה הם החשובים ביותר בבחירות.

בסקטור העסקי לא משלימים עם התאיידות "המבוגר האחראי". נשיא להב (ארגון העצמאים) אהוד רצאבי הגיש לביבי מסמך דרישות מפורט לשילוב דרישות הארגון במצעי המפלגות. נשיא התעשיינים שרגא ברוש היה בוטה יותר, ובמכתב נזעם לנתניהו ובנט תקף אותם על אוזלת היד והמחדל הכלכלי.

2. הקמפיינר

האם משהו בסיסי בשיטה גורם לסוקרים לפספס כל פעם מחדש את מספר המנדטים שיקבל יאיר לפיד? למי ששכח, יש עתיד התחילה את מסע הבחירות במספר חד־ספרתי. רבים צפו שאחר הסנוקרת שחטף מביבי לפיד כבר לא יתרומם מהקרשים.

אלא שבשבועיים האחרונים שודרגה יש עתיד ובסקרים היא זוכה למספר דו־ספרתי הנע סביב 10 מנדטים. השבוע שמעתי הערכות שב־17 במרץ לפיד יפתיע עם 14־15 חברי כנסת. אז איך מתרחש השינוי הזה? איזה תוסף מזון לוקח יו"ר יש עתיד שמסייע לו להשתקם כעוף החול?

יש לכך הרבה הסברים, אך העיקרי הוא שלפיד מנהל קמפיין איכותי אחד גדול מול כל השמאל, שעוד יילמד בפקולטות למינהל עסקים. אין כמו לפיד כדי למלא משימות, ומערכת הבחירות היא אם כל המשימות. כסף לקמפיין לא חסר. בחריצות יוצאת דופן הוא חורש את הארץ לאורכה ולרוחבה. לו תשתית הרכבות בישראל הייתה סבירה, הוא היה שוכר את רכבת יש עתיד כמקובל בארה"ב. הוא מגיע למקומות נידחים ובכל מקום הוא סוגר קופות.

באחד הטורים תיארתי פרטים מהופעתו בתיאטרון רמת גן. שלשום חזר לרמת גן עם שר החינוך שלו שי פירון, למופע בבליך. בשבועיים האחרונים לפיד כבר אינו מסתפק באולמות ומשקיע במופעי רחוב. זה מזכיר ביקורים באתרי מורשת תחת הכותרת ״בעקבות תקציב 2015״. לפיד דוגם פרטים מפועלו שטורפד בטרם עת, והופך אותם למיצג. הפרטים לא תמיד מדויקים, אבל בקרב הציבור זה מתחיל להיקלט.

בתחילת החודש הזמין שר האוצר לשעבר את התקשורת למפגש ליד תחנת החשמל רדינג בעקבות הפחתה של 10% בתעריפי החשמל. מי האחראי להפחתה? בעיקר שר האנרגיה סילבן שלום, וגם זה בזכות תעריפי הגז הנמוכים.

תחנתו הבאה הייתה בית החולים וולפסון, שם המליץ "תהיו בריאים", וביכה במשותף עם יעל גרמן את מר גורלה של מערכת הבריאות שגרמן ביקשה להציל. על הדרך התהדר ברכישת חמישה מכשירי MRI, אף שהמממן העיקרי היה רחמנא ליצלן שלדון אדלסון, פטרונו של ביבי.

המיצג הבא, כחלק מקמפיין המלחמה בשחיתות, נערך מול כלא מעשיהו (הקמפיין האחרון, ״הוא זכאי היה כזכור של אורי זוהר למען אריה דרעי). בבחירות הפעם גם אי העמדה לדין נחשבת למעלה אלקטורלית. בתוכנית למיגור השחיתות נשכחה לרגע העובדה שיש עתיד לא הצטרפה להצעת החוק להרחבת ההגנה על חושפי שחיתות. השבוע הלך צעד נוסף כשהתייצב מול הבניין ההיסטורי של הקרן הקיימת לישראל והבטיח שיקדם הצעת חוק להלאמת קק״ל.

לפיד מחוץ לכלא מעשיהו

את הקמפיינים שלו הוא ממקד עם קהל ידידותי. אצל ניצולי השואה הוא נחשב לבן בית לאחר שהתחייב להזרים להם מיליארד שקלים. לסקטור הנשי הוא קורץ בזכות קידומן בסקטור הציבורי. אצל צעירי יש עתיד הוא נחשב לכוכב רוק. אתמול קפץ שני עשורים בגיל והגיע לסקטור הגמלאים. מדובר בתוכנית מקיפה (תוך שימוש בתשתית מפלגת הגמלאים) לפתרון בעיית הגמלאים שנחשפה במוזיאון ארץ ישראל בתמיכת מספר ידוענים.

האם ללפיד יש באמת אידיאולוגיה או שתוכניותיו הן אוסף אקלקטי של כותרות העיתונות הכלכלית? אל תבלבלו אותו עם תיוגים. הוא יכול להיחשב לסוציאליסט מובהק (הגבלת שכר הבכירים, הלאמת קק"ל, ההתקפה על הבנקים), ובאותה מידה כקפיטליסט (התנגדותו להעלאת מסים ותמיכתו בסקטור העסקי).

האידיאולוגיה נקבעת על פי הלכי הרוח המשתקפים בתקשורת. הכותרת "באנו לעבוד בשבילכם" נכונה בכל השקפת עולם. השקפת העולם רלוונטית כל עוד מעשיו יקדמוהו למטרתו העילאית, שאותה כבר אינו מסתיר, והיא תפיסת כורסת ראש הממשלה.

3. ביטוח לאומי למי

בתוכניות הכלכליות של המחנה הציוני, מרצ וכולנו לא הופיע בשום מקום הטיפול בעיוות הבא, הזועק לשמיים. את הסיפור שמעתי מד', שיצא לפנסיה. ככל שהעמקתי התברר שהבעיה נוגעת למאות אלפי גמלאים: גבר או אישה שיוצאים לפנסיה זכאים לקצבת ביטוח לאומי בגובה מקסימלי של 2,297 שקל לחודש (אם נצבר הוותק המרבי). הקצבה פטורה ממס. מי שיש לו בנוסף פנסיה, חייב במס על פי המדרגות המקובלות, אבל בקצבת הביטוח הלאומי לא ייגעו.

ומה קורה עם מאות אלפים שפרשו מהעבודה ללא פנסיה? מדובר בכל אותם עולים חדשים שלא הספיקו לצבור זכויות, או בעצמאים ובעלי עסקים קטנים שלא חלמו על פנסיה. ללא חסכונות, קצבת הביטוח הלאומי הופכת למקור הקיום הבלעדי. עקב כך רבים מהם ממשיכים לעבוד, כי קצבת הביטוח הלאומי אינה מספיקה.

כאן הקאץ'. אם המשכורת הנוספת גבוהה מ־5,181 שקל, כל שקל נוסף יופחת מקצבת הביטוח בשיעור של 60%. לדוגמה: מי שהרוויח 6,000 שקל, יחויב עבור תוספת ההכנסה של 819 שקל במס של 60% שיופחת מקצבת הביטוח.

לשערורייה הזאת אין שום הסבר הגיוני. מה שמפתיע הוא שבגיל 70 כל התרגיל המכוער הזה נעלם, ועל קצבת הביטוח לא יוטל מס ולא משנה מה גובה המשכורת. קשיש ללא פנסיה שיוצא לעבודה, מחויב אם כן במס על הקצבה, אבל אילו הייתה לו פנסיה, אפילו של 30 אלף שקל, בקצבת הביטוח הלאומי לא היו נוגעים.

מחדל דומה (שדווקא כן מטופל בחלק ממצעי המפלגות) נוגע לאמהות חד־הוריות. הן זכאיות לקצבת השלמת הכנסה, אבל אם ירוויחו כסף מעבודה, הקצבה תקוצץ.

איך בהנהלת הביטוח הלאומי מוכנים לחיות עם העיוות הזה? דובר המוסד הבהיר שאכן מדובר בעיוות, אבל במוסד נאלצים לפעול על פי החוק שאותו יזם האוצר ושאושר בכנסת. בביטוח הלאומי הבטיחו שדווקא בנושא האמהות החד־הוריות הם יוזמים שינוי בחוק.

4. מספר 8 של כחלון

מי לא נתקל בשם אלי כהן? אבל מעטים מאוד יודעים שאלי כהן הוא גם מספר 8 ברשימת כולנו לכנסת. כמשנה למנכ״ל הכשרת היישוב מוכר כהן היטב במגזר העסקי והאקדמי (מרצה באוניברסיטת ת׳׳א). כהן (42), נשוי ואב לארבעה ילדים, החליט לזנק למים הקרים של הפוליטיקה, והוא האחראי על המטה הכלכלי של המפלגה.

מעטים מוכנים לוותר על שכר מפנק של יותר ממיליון שקל בשנה לטובת השירות הציבורי כדי לשנות. יאיר לפיד הוא אחד מהם. ח״כ אראל מרגלית הוא שם נוסף, וסליחה עם האחרים ששכחתי.

"את כחלון הכרתי בעקבות חקיקה שבה סייע לזכאי הדיור הציבורי. הערכתי אותו על העבודה החשובה שעשה בתחום החברתי, והזמנתי אותו לביקור בסניף הליכוד בחולון. כל מפלגה חייבת להחזיק חוץ מהדגל הביטחוני עמדה חברתית ברורה, ואין ויכוח שכחלון הוכיח את זה", אומר כהן.

האם חוץ מהסלולר היו לו הישגים נוספים, אני שואל. "בוודאי שכן. אנשים שוכחים, אבל את מהפכת העידן פלוס המאפשרת חיבור חינם לערוצי טלוויזיה הוא הוביל. כחלון גם התניע את מהפכת העמלות כשהיה יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת".

לכהן אין ספק שכחלון יצליח במשימותיו: "הוא הוכיח את אומץ לבו כשהתייצב מול הטייקונים והמונופולים כשאף אחד לא נתן לו סיכוי. הוא יצליח להגדיל את התחרות בין הבנקים באמצעות הגדלת מספר השחקנים.

"כמי שמכיר את העולם העסקי, אני יודע שהבנקים מחזרים במרץ אחר הלקוחות העסקיים, אבל את משקי הבית והעסקים הקטנים מזניחים. כל משפחה משלמת 3,000 שקל מיותרים בשנה. מדוע? כי אין תחרות בין הבנקים. מספר קטן של שחקנים חדשים בשוק יצליחו להוביל את השינוי, כפי שהיה בסלולר".

כמי שבא מעולם הנדל״ן, אתה באמת מאמין שאפשר להצליח בהורדת מחירי הדיור?
"קודם כל תסכים שזה לא נורמלי שהיום צריך 150 משכורות כדי לקנות דירה. היום קניית דירה זה בגדר פנטזיה. זאת בעיה לא רק של הילדים אלא גם של ההורים שצריכים לממן אותם. בישראל, 30% מההכנסה הפנויה הולך לחובות לנדל"ן, בעוד באירופה זה 22%. המחירים בנדל"ן לא צריכים לרדת דרמטית. חוק מע"מ אפס היה אנטי־חברתי וטעות קשה של לפיד. עיקר הבעיה היא הבירוקרטיה, ובתוכנית שחשפנו שלשום נטפל בה. כל ירידה של 5% במחירי הנדל"ן תפחית ב־450 שקל את המשכנתה החודשית".

אשאל אותך מה שבטוח כבר נשאלת: מדוע קפצת לפוליטיקה. מה רע לך?

"זה מה שבאמת כל החברים שלי שואלים. במקום לקטר צריך לעשות. הפצצה המתקתקת היום היא לא רק האיראנית אלא גם הכלכלית־חברתית. צריך להוביל שינויים כי החוסן הלאומי־החברתי חשוב לא פחות מהביטחוני".

כמי שהגיע מהמגזר העסקי, אתה חש בנוח בהתקפות של כחלון על בעלי ההון וחלק מאנשי המגזר העסקי?

״הגישה שלי היא לא לתקוף אלא לשנות את המערכת העסקית כך שתהיה הוגנת, ולא תנהג בצורה חזירית כפי שהיה בסלולר או במוצרי הצריכה. כחלון דווקא מפרגן לאנשי עסקים ותעשייה שבונים ועושים ומייצרים מקומות עבודה. אני בעד עידוד פעילות עסקית כל עוד היא הוגנת ותחרותית כמקובל בעולם״.

אתה במקום השמיני ברשימה. האם אתה חושב שזה מקום ריאלי?

״לפי כל הסקרים אני במקום ריאלי. כל תוצאה דו־ספרתית משמעותית שתאפשר לכחלון לקבל את תיק האוצר ואת מינהל מקרקעי ישראל תספק אותי בהחלט״.

5. מחדל בנק לאומי

משרד האוצר, באמצעות חברת נכסים מ.י, מחזיק עדיין ב־6% ממניות בנק לאומי בשווי הנאמד ב־1.1 מיליארד שקל. מדובר בשריד אחרון ממשבר מניות הבנקים, שבו המערכת הבנקאית הולאמה דה־פאקטו בעקבות קריסתה.

לאוצר היו מספר הזדמנויות למכירת יתרת החזקותיו במחירים גבוהים בהרבה מאלה שבהן נסחרות המניות כיום. ההזדמנות האחרונה הייתה ב־10 ביוני 2014. אנשי החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, הגיעו לוועדת הכספים בבקשה לקבלת היתר למכירת המניות. המניות נסחרו אז בשווי של 19.8 מיליארד שקל. החשבת העריכה שהגיע הזמן למכור ולנצל את התמורה להפחתת הגירעון בתקציב. בתום ויכוח לא ארוך, ההיתר ניתן.

מתן ההיתר לא היה דבר מובן מאליו. ח״כ אראל מרגלית וח״כ שלי יחימוביץ' מהעבודה חשבו שאין סיבה למהר למכור. יחימוביץ' הסבירה שהמדינה חייבת להמשיך להחזיק במניות והסבירה: ״ההחזקה באותם אחוזים אינה תחליף לרגולטור, אלא כלי נוסף עם תועלת והוספת מידה נוספת של שליטה ופיקוח מסוג אחר כמו מינוי דירקטורים״, הסבירה. על אף ההסתייגות, האור הירוק ניתן, ולמרות זאת המניות עדיין לא נמכרו.

תוקף היתר המכירה יפוג בעוד ארבעה חודשים, ושוב פספסו באוצר את ההזדמנות. מניות בנק לאומי נסחרו השבוע בשווי 18.8 מיליארד שקל, מיליארד שקלים מתחת לשווין ביוני 2014. השחיקה מוסברת בקנס בגובה של 1.5 מיליארד שקל ששילם הבנק עקב ההסתבכות עם רשויות המס בארה״ב, וברגולציה המכבידה על הבנקים בעמלות ובהגדלת ההון.

שוב המדינה פספסה הזדמנות. בנק לאומי

אז מדוע המניות לא נמכרו מאז? האם ייתכן שהאוצר החזיק במידע פנים על הבנק, שהציבור אינו מודע לו? כידוע, מכירת המניות על ידי מי שיש בידיו מידע פנים עלולה להיתפס כמעשה פלילי. האם ייתכן שהמידע המוקדם היה על תוכנית המכירה של 7% ממניות החברה לישראל?

מהאוצר נמסר בתגובה: ״אישור ועדת הכספים היה אישור עקרוני, המסמיך את שר האוצר למכור את המניות תוך תקופה של שנה. המדינה אינה נוהגת לפרט מתי בכוונתה לבצע את מכירת מניות הבנק״.

אם כן, יחימוביץ' תופתע לגלות שהעיכוב במכירת המניות (שלא באשמתה) גרם לשחיקה של 60 מיליון שקל בשווי החזקות המדינה. זה המחיר עבור ״תוספת השליטה והפיקוח מסוג אחר״ שיחימוביץ' רצתה. אין כאן כוונה להתחפש לפופוליסט ולבדוק מזה עוד ניתן היה לעשות עם אותם 60 מיליוני שקלים, המיועדים להורדת הגירעון.