פרס ישראל אינו ראוי לפוליטיקה. פרס ישראל ראוי שיחולק לכל המגזרים במדינה, ללא קשר למוצאו של הזוכה, עדתו או דתו. נכון שמאז החלה חלוקת הפרס, רוב מוחלט של הזוכים בו הם בני האליטה האשכנזית, אף שהמדינה תציין 67 שנות עצמאות בעוד כשלושה חודשים. רק שישה שאינם יהודים הוכתרו כחתני פרס ישראל, וזה נתון מביך, לאוכלוסייה שלפחות 20% מאזרחיה אינם יהודים. אך גם בין בני המיעוטים, אף אחד מהזוכים לא היה ערבי מוסלמי.
ההתערבות הפוליטית של רה״מ בנימין נתניהו בהרכב ועדת הבוחרים (שופטים מכהנים בבית משפט ובתוכניות מביכות כמו כוכב נולד, לא בוועדה לקביעת הישגים ומפעל חיים) היא מביכה ומשפילה נוכח קמפיין הבחירות הנוכחי. בקמפיין הבחירות מתחרים מנהיגים באלו שרוצים להנהיג, במי ישקר יותר לציבור, מי יבטיח הבטחות שלעולם לא יקיים ובגדול מי יזלזל יותר בציבור הבוחרים.
בפרס ישראל זוכים מועמדים שהקדישו את חייהם ליצירה בתחום המדעי והרוחני, מתוך עצמאות מחשבתית בשני התחומים. יש על זה קונצנזוס בעם, וכאשר דרג פוליטי מכל סוג ומפלגה מתערב בבחירה, הוא מזנה את הישגיהם של הזוכים. הד״ר יובל שטייניץ, פוליטיקאי שבא להגן על הפעולה הפסולה של מנהיגו, השתמש ביצחק רבין שפעל נגד הענקת הפרס לפרופ' המנוח, ישעיהו לייבוביץ'.
חבל רק שכדוקטור לפילוסופיה, לא הלך שטייניץ שנים לאחור ל-1968, כדי לראות שדוד בן גוריון (מייסד המדינה, אף שהוא בא מהשמאל) סירב לקבל פרס על מפעל חיים, בנימוק שפועלו למען העם לא היה לשם קבלת פרס. ואם כבר משתמש הדרג הפוליטי בראשי ממשלה לשעבר, הם, בניגוד לנוכחי, לא חיו כמלכים על חשבון הציבור. בן גוריון, בגין ושמיר לא הזמינו סושי ב-13 אלף שקל בשנה, לא רכשו נרות ב-10 אלפים שקל ולא ריהטו את בריכת השחייה על חשבון הציבור.
איך שלא נבחן את הסוגיה, רה״מ נתניהו טימא את הפרס היוקרתי הזה, מתוך שיקולים פסולים של פוליטיקה בגרוש. פתאום המנהיג האשכנזי האליטיסטי דואג למזרחים - דאגה שלא הצליח להפוך למציאות בתשע שנים במשרד ראש הממשלה.
גם הנימוק לפסילת שלושה בוחרים בכך שאינם ציוניים הוא מביך בכל קנה מידה. בכנסת ה-18 הרכיב נתניהו ממשלה באמצעות מפלגה שאינה ציונית כמו יהדות התורה. מפלגה זו מפרה חוק גם כיום, בכך שהיא מונעת מחסידיה השוטים להתגייס לצה״ל, בניגוד לחוק. אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה הזיכרון הציבורי קצר. וראש ממשלה כמו נתניהו רומס כמו פריץ כל סיכוי לדמוקרטיה, גם בפרס היוקרתי שמוענק במדינה ביום עצמאותה. כל שנותר לנו לקוות הוא שאיש מהמועמדים ואיש מפאנל הבוחרים לא ישתף פעולה עם האקט הפוליטי הבזוי הזה.
הסופר דויד גרוסמן, שהודיע על הסרת מועמדותו ולא חזר בו אחרי התערבות היועמ״ש, הוא המנצח הגדול של האירוע ב-2015. ראש הממשלה נתניהו הוא המפסיד הגדול, אבל ההפסד שלו הוא ההפסד שלנו. כי זו עוד פעולה שמביכה את העם הזה, פעולה של איש אחד שרק רוצה להמשיך לחיות על חשבוננו.