1. ממשלת נתניהו הטילה עלינו, אזרחי ישראל, היטל בצורת בשנת 2009. רצף של שנים שחונות, כנרת מתרוקנת, אקוויפרים מדולדלים, אין ברירה. הציבור צריך לשלם את המחיר. כולנו שינסנו מותניים ונאנקנו תחת ההיטל הזה. חשבונות המים המריאו לשמיים. מי שסבלו בעיקר הם מחוסרי היכולת ומשפחות מרובות ילדים. ומה מתברר עכשיו? שנתניהו, זה שהשית את ההיטל הזה עלינו, התעקש שאת היטל הבצורת שלו, על הבריכה היקרה שלו בקיסריה, תשלם המדינה. זאת אומרת אנחנו. בהתחלה לא אישרו לו, אבל הוא התעקש, ואז אישרו. כן, שילמנו בסוף לאיש הזה את היטל הבצורת. ושאלתי את עצמי איך הצליחו אנשים כמו יובל שטייניץ וגלעד ארדן לגרור את עצמם אתמול לאולפנים להגן עליו.
 
2. כל מי שמכיר את נתניהו יודע שאי אפשר לתפוס אותו עם ארנק ואין בו מסוגלות פיזית לשלם על מצרך או שירות כלשהו מכספו. זה מלידה. אז כשהוא מתרומם אחרי ארוחה דשנה במסעדה ומשאיר אותך עם החשבון, מילא. אבל עכשיו מתברר שגם העובדים קשי היום של מעון ראש הממשלה היו צריכים לממן אותו. אנשים שמרוויחים משכורות מינימום, ועוד צריכים לחיות תחת הרודנות הבלתי נתפסת של ״הגברת״, נאלצו לרכוש עבור ראש הממשלה טיפות אף, תרופות נגד נזלת, ארוחות, כל מיני צ׳ופרים קטנים שמנהיג המדינה היה משגר אנשים להביא. לא עלה בדעתו אי פעם להחזיר להם את הכסף. דובריו באולפנים השונים הסבירו אתמול שהוא תיאר לעצמו שהם קיבלו החזרים מהקופה הקטנה (שלא הייתה). עלבון לאינטליגנציה. עלבון לאנושיות. עלבון למוסריות. עליבות כללית.
 
3. עו״ד אלדד יניב שיגר אתמול מכתב ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח מיד בחקירה פלילית נגד נתניהו על העניין הזה. ליניב, ששיגר את המכתב באמצעות עו״ד לוליק אסל, טיעון מעניין. לדבריו, ראש עיריית בת-ים לשעבר שלומי לחיאני נשפט בדיוק על נושאים כאלה. הוא נטל הלוואות מעובדיו. במקרה הזה, נתניהו אפילו לא נטל הלוואות, אלא פשוט קיבל כספים ולא החזיר. קל וחומר.
 

4. רק על זה שהם ניסו אתמול להפיל את מאות האלפים המבוזבזים על מני נפתלי, מגיע להם ללכת הביתה בקלון. מני נפתלי, ליכודניק מהבית, ששירת ביחידת  עילית בצה״ל ונפצע, שהיה מאבטח מוערך (עד כדי כך שהגברת בכבודה ובעצמה דרשה שיאבטח את ילדיה), שרץ סביבם לשרתם 20 חודשים (שבר את השיא, בדרך כלל לא מחזיקים שם יותר מחצי שנה), האיש הזה שבוזה, הושפל, נוצל ועכשיו גם מוכפש ונרדף עד צוואר, הפך אתמול לזה שבגללו המריא התקציב האישי של שרה ובנימין נתניהו לשמיים.
 
ישב אתמול צבא יחסי הציבור של נתניהו, והחליט להפיל את התיק על מני נפתלי. חבל שאי אפשר לקרוא את הפרוטוקולים של הישיבה הזאת. מה עבר להם בראש בדיוק? איך הם לא התביישו? מצד שני, אני נזכר שאת הצבא המביך הזה מוביל אחד, ניר חפץ. אני נזכר במעלליו באחד מגלגוליו הקודמים של ״מעריב״. ביחסי האנוש שלו. בהשפלות שהעביר עובדים וסתם אנשים חלשים ממנו. האמת היא שחפץ הוא באמת האיש הכי מתאים להגן על הגועל נפש הזה.
 
5. יש גם את יעקב בורובסקי. כשהיה ניצב במשטרה, עשה לעצמו פריימריז בליכוד כדי להיות מפכ״ל. הבטיח הבטחות פוליטיות, שלח שליחים, בין היתר גם לעמרי שרון. לוביסט טוב הוא היה תמיד. התפלאתי איך התגלגל בזמנו להיות ״יועץ מבקר המדינה למלחמה בשחיתות״. אתמול הוא סוף סוף מצא את מקומו הטבעי. לשם הוא שייך באמת.
 
6. במדינה מתוקנת, החקירה הפלילית היתה מתחילה מזמן. במדינה מתוקנת, החשמלאי היה כבר במעצר, כדי למנוע שיבוש הליכים, וטובי החוקרים היו בודקים למה קיבל כל כך הרבה כסף. יכול להיות שזו התחשבנות על עבודות עבר בכלל? במדינה מתוקנת, עזרא סיידוף, האיש שהפך את משרד ראש הממשלה ואת כספי הציבור שלנו לנחלתו הטבעית בסמכות, שליחות ורשות, היה חותם על עסקת עד מדינה. לא, ממש לא צריך להציע לו את כל הטוב שהוצעו לשמואל דכנר. הוא יבוא בהרבה פחות מזה.
 
7. שוב ושוב אני שומע שלא על הקטנות האלה צריך לנהל את הבחירות. הרי נושאים חשובים וגדולים עומדים ברומו של עולם כרגע, נושאים קיומיים של ממש, ואנחנו מתעסקים בבקבוקים, ברהיטי גן ובחשמלאי. ובכן, אני חולק על הקביעה הזאת. כמי שמכיר היטב את סביבתו הקרובה של ראש הממשלה וכותב על התופעות הללו בזמן אמיתי מהרגע הראשון (החל במים בבריכה בקיסריה, דרך כל שאר התעלולים), אני יודע מה הטרלול הזה עושה לשיקול הדעת של ראש הממשלה. לקשב שלו. ליכולת שלו לנהל את עניינינו בשקט נפשי ובריכוז הנדרשים. האיש עסוק ימיו ולילותיו בבליל אינסופי של ניסיונות מטורפים לנצל עד תום כל שקל שאפשר, לטשטש את זה כמה שניתן, ואחר כך להסביר את זה ולנסות להחביא את זה ולהיחלץ מזה איכשהו.

הרי שום דבר לא השתנה במהלך השנים. זוכרים את פרשת עמדי? המתנות, האריזות האינסופיות, מאות אלפי השקלים. גם אז קבעה פרקליטת המדינה עדנה ארבל שיש להגיש כתב אישום, בעוד היועמ״ש רובינשטיין עושה לביבי הנחה, קובע שמדובר בהתנהגות מכוערת ומצר על ״חוסר בראיות״. זה נשאר בדיוק אותו הדבר. נתניהו לא ראוי לעמוד בראש המדינה שלנו.
 
8. ונזכרתי במשהו לסיום. בגין. מנחם בגין. גם הוא היה ראש ממשלה. ועוד מהליכוד. איש צנוע וישר היה בגין. נסע פעם כראש ממשלה לביקור ממלכתי בוושינגטון. היו ימים שראש ממשלה היה מוזמן לוושינגטון, ולא מזמין את עצמו. כשהגיעו, נזכרה עליזה בגין ששכחה את שתי החולצות הלבנות להחלפה של מנחם בבית. ביקשה שמישהו ייגש לכולבו הסמוך לקנות עבור מנחם שתי חולצות. הלכו וקנו. הביאו לה החולצות. כמה זה עלה, שאלה עליזה בגין, למי אני משלמת. אמרו לה שזה עלה 80 דולר, אבל היא לא צריכה לשלם. ״זה על הביקור״, הסבירו. למה על הביקור, שאלה עליזה, הביקור ילבש את החולצות? אלה חולצות למנחם. הוציאה 80 דולר ושילמה. הבן שלה, זאב בנימין בגין, נעתר לאחרונה להפצרותיו של בנימין נתניהו וחזר לרשימת הליכוד. מעניין אותי מה הוא חושב היום.