מהאזנה לשיחה בין שרה למוניק עולה השאלה: איך אפשר לנהל כך מדינה?

בנימין נתניהו יודע שגורלו מתנדנד על חוט השערה. הסקר הפנימי האחרון שלו הראה פיגור בן 2 מנדטים אחרי הרצוג (23־25). שני דוחות מבקר קשים פורסמו תוך שבועיים. אף אחד מהם לא הועיל במיוחד. הראשון מייצר, כנראה, חקירה פלילית לפחות נגד רעייתו. השני הצליח לשנות, ולו לרגע, את סדר היום הפוליטי.

פתאום, בין הריסות מה שהייתה פעם הברית המפוארת עם ארה״ב, מתחילים הילידים לדבר על נדל״ן שמדל״ן. על הסיכוי לרכוש דירה. גם לנתניהו יש בעיה עם הדירה. הדירות, יותר נכון. מישהו צריך לממן את כל הבתים האלה. את הניקיון, את הריהוט, את המים בבריכה, את התריסים החשמליים, מה לא. המדינה כבר לא לגמרי מסכימה לעשות את זה. אז נתניהו, כמו נתניהו, ניסה לשבור ביום חמישי מהנדל״ן לאיראן. משבר הדיור? רמת החיים? ״אני מתעניין בחיים עצמם״, אמר ביבי, כדי להוכיח לעוד כמה אנשים עד כמה הוא מנותק.

גורלו תלוי על חוט השערה, כי הבחירות האלה פריכות. אם בוז׳י יגייס עוד מנדט והוא יאבד עוד מנדט, זה כבר פער של 4 מנדטים. זה כבר יאלץ את ריבלין להטיל את הרכבת הממשלה על הרצוג. הרי ריבלין מת שמישהו יאלץ אותו לעשות את זה. הסנטימנט נגד נתניהו שלילי, כמעט בכל מקום. הכי גרוע זה אצל ראשי המפלגות. מי מראשי המפלגות אוהב את נתניהו? התשובה: אף אחד.

על הרצוג־לבני אין טעם להרחיב. יאיר לפיד מתעב את נתניהו כפי שלא תיעב אף אחד מעולם. אביגדור ליברמן בז לו ונשבע לנקום (ליברמן די משוכנע שלנתניהו יד ורגל בחקירה הפלילית שנפתחה ערב הבחירות נגד בכירים במפלגתו). כחלון? הוא גורש מהליכוד בידי נתניהו ונשבע לגרש אותו בחזרה. נפתלי בנט? המסכן הזה עוד לא דרך במעון המתפורר ברחוב בלפור. הקוקייה לא נותנת לזה לקרות. בנט הוא שותף טבעי של נתניהו, אבל עם שותפים כאלה, עדיף אויבים. נשארנו עם החרדים. דרעי? אריה דרעי חושב על נתניהו מה שליברמן חושב עליו, רק קצת יותר גרוע. החרדים האשכנזים? אלה שווי נפש. מבחינתם כל החילונים אותו דבר, אולי חוץ מנתניהו, שהוא גם שקרן (לטעמם). נשאר אלי ישי. זהו. עם זה צריך נתניהו לנצח בבחירות, ואחר כך להרכיב קואליציה. מדהים שהוא עוד נלחם.

הממצא המדהים בסקר ״מעריב־ סופהשבוע״, שלפיו שר הפנים הפורש גדעון סער בראשות הליכוד מביא יותר מנדטים מנתניהו, עלול להפוך על ביבי את השטח. אגב, בליכוד יודעים לספר שסער העביר לפני כמה שבועות, ערב הגשת הרשימות לכנסת, הצעה לליכוד דרך גורם שלישי. על פי ההצעה, הסכים סער להשתבץ במקום ה־120, הסמלי, ברשימה. עד עכשיו לא חזרו אליו.

אבל סער הוא לא הבעיה של ביבי עכשיו. יש בעיות בוערות יותר. הוא יודע שכחלון וליברמן הסכימו, בתקיעת כף, לא ללכת לשום גוש בנפרד, לתאם עמדות לפני שהם ממליצים או מצטרפים. הוא יודע שאם הרצוג יקבל כמה מנדטים יותר, הם ילכו איתו (בשמחה). אגב, כחלון עשה סקר מיוחד בין מצביעיו הפוטנציאליים ושאל אותם עם מי הוא צריך ללכת אחרי הבחירות. 40% אמרו ליכוד, 24% אמרו הרצוג. זה אומר שההבדל לא דרמטי.

נתניהו יודע שאם יביא פחות מנדטים, יתנפלו עליו לכלותו מתוך הבית. גדעון סער, כבר אמרנו, מתחמם בחוץ. בוגי יעלון מתחמם בפנים. כולם מתחממים וחמים, בעיקר עליו. הדיקטטורה שבנה נתניהו במפלגתו (וגם במדינתו) מבוססת בעיקר על פחד. מה שאנחנו רואים עכשיו, הוא את תחילת התרסקותו של מחסום הפחד.

יום אחד יוענק למני נפתלי פרס על תרומתו האדירה לשבירת המחסום הזה. האיש ניצב בפני מערכת הכפשות משומנת ודורסנית, ולא נשבר. מנסים להפוך אותו, כמו את כל אלה שקדמו לו, לאויב העם. למי ש״מופעל״ על ידי כוחות טמירים מהסמול, או משהו. מדובר בהבלים, כמובן. שיאה של מערכת ההכפשות הזו הגיע בתחילת השבוע, כשמישהו משכניו התלונן שראה אותו מביא כל יום חמישי ארגזי מזון הביתה. הנה הרמז העבה: ההוצאות המופרכות במעון ראש הממשלה? זה הכל מני. העביר בארגזים הביתה. נוכל קטן שכמוהו.

העלילה הזו נחותה, עלובה, מתאימה ליוצריה. לקח למשטרה שלושה ימים להבין שמדובר בתלונת שווא. עכשיו השכן המתלונן נחקר באזהרה. עורך הדין שלו, אגב, הוא הגיס של סגנית השר גילה גמליאל (שנשבעת שאין לה קשר לסיפור). במשטרה מנסים להגיע עכשיו לאנשים שתדרכו את השכן המתלונן ומסרו לו את רשימת המצרכים שנפתלי היה מביא, לכאורה, הביתה. שתתאים למצרכים שנעלמו, לכאורה, מבלפור. שקר קטן, מצחין, עלוב, בלי רגליים. זו הרמה.

2. פרשת מויאל

מה שמסביר את הגרוטסקה החדשה, משלשום: אלי מויאל, ראש עיריית שדרות לשעבר, ליכודניק מבטן ומלידה וחבר המפלגה, פגש (יחד עם עוד שלושה חברי מרכז ליכוד) את יצחק הרצוג. וואו. אכן, פרשה בינלאומית כבירה. איך המוסד לא עלה על זה? שמעו מי ששמעו את הסיפור הזה (בערוץ 2), ואז התיישב איזה אוויל במטה הליכוד ושיגר למויאל מכתב הדחה מהמפלגה (בכפוף לשימוע!). לקח למויאל חמש דקות להתפוצץ ב״שש עם״, ״חמש בלי״ ובכל ערוצי הרדיו, עם טקסטים מהגיהינום, מהבטן, שהיוו פיגוע אלקטורלי.
 

מויאל הוא ליכודניק של פעם. כשבליכוד היו עושים, לא רק מדברים. כשהוא מדבר, מאמינים לו. כל החיים אני מצביע ליכוד, אמר מויאל, הפעם לא אשים פתק ליכוד. לא מסוגל להצביע לנתניהו. לי ולאריה אלדד הוא סיפר, ברדיו ללא הפסקה, שפחות משלושה שבועות לבחירות ואין בשדרות שלטי מחל בכלל. המרפסות עירומות. דבר כזה לא היה. הוא דיבר על דיקטטורה שהקים נתניהו בליכוד, על הצגה של איש אחד, על נפשו שנקעה מהאיש הזה.
 

כן, הוא דיבר גם על הקלטת. אותה קלטת לוהטת שנחשפה כאן בקיץ האחרון, מיד אחרי צוק איתן. מויאל אמר שלדעתו כל עם ישראל צריך לשמוע את הקלטת, שנמצאת בידי זוגתו, מוניק בן־מלך. העניין הוא, שהיא קובעת. והיא כרגע מסרבת לשחרר את האודיו. והנה סיפור המעשה: באחד מימי צוק איתן הוזמן מויאל להתראיין בחדשות הלילה בערוץ 2. הוא גר בשדרות, לא זז מהעיר שלו כל המלחמה, תחת הפצצות רצופות. מויאל מתח ביקורת קשה על הממשלה ועל נתניהו. הטריגר לראיון היה ראיון קודם שלו, ערב פרוץ המבצע, שבו הוא ניבא, בדיוק מופתי, כל מה שעתיד לקרות במבצע עצמו.

מוניק בן מלך ואלי מויאל. צילום: ברק פכטר
 

באותה שעה ממש ישבה זוגתו בן־מלך בדירתה בגבעתיים (בני הזוג לא גרים יחד במהלך השבוע). הייתה אזעקה, היא נכנסה לממ״ד, יצאה ממנו, ואז, 20 דקות לפני חצות (בערך), צלצל הטלפון. על הקו הייתה אשת ראש הממשלה, הגברת שרה נתניהו.
 

אתם קוראים היום, כאן ב״מעריב־ סופהשבוע״, ראיון שערכה הסופרת נעמי רגן עם הגברת נתניהו. כצפוי, הראיון ״חושף״ את דמותה הרגישה, האינטליגנטית, הנאורה, הקורבנית, האומללה והחבוטה של הגברת המדוברת. אם אתם קוראים את הטור הזה ב־15 השנים האחרונות, אתם יודעים 

שהאמת הפוכה לחלוטין. אודה ולא אבוש, אחרי שדיברתי, תחקרתי, שוחחתי, נפגשתי ודובבתי מאות מנפגעיה של הגברת הזו, פיתחתי סוג של זלזול בסיפורים המתחדשים על אודותיה. לבי גס בהם. כמה אפשר לשמוע. אבל אז שמעתי את הקלטת. בפעם הראשונה בחיי שמעתי את הדבר עצמו. ובכן, עד ששומעים, לא מאמינים. לא מבינים. לא נבהלים.

ביום חמישי, בעקבות ההתפתחויות החדשות, חזרתי לקלטת. האזנתי לה שוב. ניסיתי לתמלל אותה. זה לא קל. בטקסט שלפניכם תמצאו הרבה סימני קריאה. נדרשים הרבה יותר סימני קריאה, אבל הם אזלו במקלדת שלי. למה? כי רוב המלל ששופכת הגברת נתניהו בשיחה הלילית הזו, נשפך בצרחות, או בצווחות, או בהמיות סאונד מבהילות אחרות. היא מתחילה משפט בדיבור רך, ועוברת לפתע, תוך אלפית שנייה, לצרחה. יש לה שליטה אבסולוטית במנעד הקולות השונים, שליטה שמשתפרת ככל שהדציבלים עולים. ההאזנה לקלטת הזו היא חוויה קשה. אני חושב על ראש הממשלה, שמאזין לה כבר עשרות שנים, תוך ניסיון (כושל) לנהל את ענייני המדינה.
 

ועוד משהו: כשאתם קוראים את הטקסט (החלקי מאוד) שהצלחתי לתמלל, זכרו: מויאל לא עשה שום דבר רע. הוא מתח ביקורת על הממשלה. כמותו מתחו ביקורת אזרחים רבים במהלך המבצע. הוא דרש פעולה אמיתית, הוא דרש מנתניהו לקיים מה שהבטיח בקולו (״אפיל את שלטון חמאס״), הוא דיבר מהבית המופצץ בשדרות. הוא לא קרא להפיכה, הוא לא הקים תא מחתרתי, הוא לא קילל ולא גידף (בניגוד למה שטוענת ״רעיית ראש הממשלה״ בשיחת הצרחות הלילית). הוא קיים את זכותו לחופש ביטוי הנהוג, בדרך כלל, במדינה דמוקרטית.

מעשיו אלו הביאו על זוגתו האומללה שיחת צרחות מטורללת בחצות הליל. חלק מדבריה של הגברת נתניהו לא ניתן לתמלול, לאור עוצמות הקול המשתנות ואיכות ההקלטה. השתדלתי להביא תמליל נאמן ככל האפשר למקור. זה מה שהצלחתי. ושוב: חלק גדול מהמשפטים נאמר בצרחות, קיצרתי המון חזרות, אבל המוטיבים המרכזיים כאן. תיהנו.

שרה: בן אדם לקח על הכתפיים שלו את כל מדינת ישראל, הוא שולח את החיילים לקרב, הוא מתנהג בחוכמה פוליטית נדירה, מדבר עם המנהיגים כל הזמן! הניסיון שלו, החוכמה ׳שלו, ההשכלה שלו, של בנימין נתניהו!! השכלה רחבה, תארים באוניברסיטה, הוא גם קורא ספרים, מבין בכלכלה, בביטחון, במדיניות, הוא מבין בלדבר עם מנהיגי העולם!! איפה האיש שלך, הרי הוא לא מגיע לקרסוליים של האיש שלי, מה, אלי מויאל דיבר פעם עם מנהיגי העולם?! הוא עשה פעם משהו בחיים שלו?? הוא אפילו לא התקבל לרשימת הליכוד!!

איזו הערצה יש אלי, כשרואים אותי. אני לא יכולה ללכת ברחוב, מאות אנשים באים אלי, כולם מוסרים לבעלי אהבה, אומרים לי שהוא ראש ממשלה ענק. ואני הולכת למשפחות השכולות, אני מסתכלת להן בעיניים, אני עושה דברים, והעם אוהב אותי, רק עכשיו חזרתי מעצרת המונית בבית כנסת, וכולם חיבקו אותי ואת ראש הממשלה!! זו פשוט בושה, אני חייבת להגיד, אני שומעת את הקולות האלה, אין אחד בעולם שילך ויגיד אלי מויאל צודק, אף אחד!! הרי יש גבול לחוצפה. בעלי עושה דברים חשובים מאוד, המלחמה הזו חשובה פי כמה מעופרת יצוקה, יש שם קרבות כבדים בתוך המנהרות ובשטח בנוי.

אני הולכת למשפחות השכולות, לא אלי מויאל!!! אני צריכה להסתכל בעיניים של האמהות כי בעלי שלח אותם לקרב! אני בוכה איתם. ולשבת כמו אלי ולקשקש שטויות, הרי הוא לא יודע על מה הוא מדבר!! אז לא בחרת בו, אז אתה מקנא מקנא מקנא מקנא בו!! הרי הוא לא יהיה ביבי נתניהו, לא יהיה!! יש הרבה שרוצים להיות ראש ממשלה, אבל הם לא מסוגלים, מישהו בעם היה רוצה מישהו אחר חוץ מביבי? אה?!! מישהו בכל המדינה הזו?!! הרי בכל העולם מעריצים את בנימין נתניהו!!! מה עובר עליו??!! איזו מכת אגו מטורפת???!!! את מי העם רוצה להיות ראש ממשלה???!! אותך??? את אלי מויאל??!!! דקה הוא לא יוכל לעשות את הדברים האלה. דקה!!!

מוניק: בסדר, או־קיי.

שרה: זו פשוט חוצפה אדירה. בסדר???

מוניק: בסדר.

שרה: אז הוא יכול לשבת ולדבר עלי בטלוויזיה ולקשקש עלי ולהתלהם עלי, בסדר, יפה, אבל אני חייבת להגן על בעלי, ראש ממשלת ישראל, כי איזה שטויות וחוסר ידע... את יודעת שבעלי יצטרך להגן על החיילים בהאג, בית הדין, כל הקצינים והחיילים ילכו לשמה, יואשמו בפשעים, הוא יודע, אלי מויאל, להגן עליהם שם??? הוא יודע??!! הוא לא יודע!! ראש הממשלה יודע!! הוא יגן על כולנו, ולכן אני מגינה עליו, ולא על האיש הזה שלך, שמתרוצץ מאולפן לאולפן ומפזר בכל מקום דברי רעל ושחצנות, בעזות מצח!! האיש שלך לא מגיע לקרסוליים של הקרסוליים של האיש שלי!! אין מה לעשות. הוא לא נמצא במקום הזה ולעולם לא יהיה, הוא לא יכול, אין לו טיפת אחריות ולעולם לא תהיה.

אני פשוט לא מבינה למה הוא מגיע למקומות האלה, אני אשכרה לא מבינה, למה, מה הוא יודע לעשות חוץ מלהתראיין ולנבל את הפה על ראש הממשלה, ולהשמיץ, פשוט לא מפסיק לנבל את הפה על ראש הממשלה, בושה, בושה, בושה!! כשאין לו שום יכולת, וממשיך לדבר על ראש הממשלה שלנו, שנלחם, כל יום עד שש בבוקר!! עד שש בבוקר!! נותן את הנשמה שלו למדינה!!! ככה זה ראש הממשלה, והוא מנבל את הפה ומשמיץ אותו, בשביל מה? בשביל 15 דקות התהילה שלו??? יש עוד כאלה אנשים, יש את מני נפתלי, אב הבית המפגר, שהולך לדבר, לקבל 15 דקות תהילה, יש כאלה אנשים שהתפרנסו מלהשמיץ ולהשפיל אחרים.

זהו, יש עוד הרבה דברים להגיד, אבל אני לא אגיד, רק זה שאני עוד זוכרת אותך לטובה, אני אמרתי. העם לא אוהב את אלי. העם לא בחר אותו, העם לא רוצה את אלי מויאל לראש ממשלה. לא. העם רוצה את ביבי. כי ביבי מוצלח פי מיליון. העם יודע שבזמן הזה אף אחד אחר, לא נפתלי בנט ולא אף אחד אחר לא יכול לעשות את הדברים, זה מאוד קל לקשקש ולברבר כשאין לך שום אחריות, את מבינה? הבנת?

מוניק: אני מבינה, זו דעתך.

שרה: ואלי מויאל אומר את כל הדברים האלה, מה הוא יעשה כשייהרגו לנו עשרות אלפי חיילים... מה הוא היה בצבא, מה הוא מבין בצבא, בעלי ראש הממשלה מנוסה שנים, הידע הביטחוני והמדיני שלו הוא לעילא ולעילא ולעילא מכל אחד, הוא אחד המנהיגים הכי ותיקים בעולם, בארה׳׳ב אומרים שאם הוא היה יליד ארה׳׳ב הוא היה נבחר להיות נשיא שם, איך הוא לא מתבייש, איך הוא לא מתבייש, נלחם ככה בראש ממשלה, כשהוא במלחמה, מלחמה כל כך קשה, כל כך קשה, ונהרגים, והוא מנהל אותם, הוא שולח אותם, הוא נמצא עם החיילים שיוצאים לקרב, הוא יושב איתם...

מוניק: אגב, הבן של אלי נלחם בשדה הקרב והאחיין שלו נמצא שם.

שרה: בסדר, אז מה, אז הוא צריך לנבל את הפה שלו??!! ראש הממשלה היה קצין בסיירת מטכ"ל ונלחם, ואיבד את האח שלו יוני, במבצע יונתן, אם את זוכרת...

מוניק: ברור שאני זוכרת.

שרה: כך שלא אליו צריך לבוא בטענות. הוא יודע מה זה מלחמות. הוא יודע!! טוב, באמת... אבל אל דאגה, הוא יהיה ראש ממשלה, והאיש שלך לא יהיה ראש ממשלה, הוא רק מקנא, רק מקנא... את רוצה להגיד לי שהוא בכלל מבין מה זה להיות ראש ממשלה במלחמה?... אם הוא אומר את מה שהוא אומר, הוא יודע מה זה עשרות אלפי חיילים הרוגים, הוא מבין את זה, מה זה לנהל מלחמה? מה יקרה כשטילים יבואו עלינו מארה"ב, ומטוסים, הוא מבין את זה? הוא מבין מה זה שמה הולך להיות? ויש שם מאות אלפי אנשים שגרים שם...

מוניק: דרך אגב, זה כמעט קרה, במנהרות.

שרה: הוא לא מבין את זה... בשביל מה הוא עושה את זה... כמו מני נפתלי, אב הבית, הוא פשוט מקנא בראש הממשלה...

מוניק: למה את חושבת שאלי מקנא בראש הממשלה?

שרה: הוא מקנא בו כי הוא כל כך מוצלח, ראש הממשלה, כי הוא מנהיג גדול!! והאיש שלך רק מקשקש, מקשקש, הוא מקנא בו, כי הוא חכם פי מיליון ממנו, כי הוא מוצלח פי מיליון, כי הוא מנהיג ענק!! איפה היינו היום בלעדיו?? איפה? לרוץ מאולפן לאולפן ולהתרברב!! זה מה שהוא יודע. להתרברב תחת כל עץ רענן... אני עכשיו רק מחכה לראות אם הוא יתראיין נגדי... אם הוא יעשה את זה הוא תת אדם בעיני...

מוניק: מילים קשות אמרת.

שרה: מילים קשות מאוד הוא אמר על ראש הממשלה!! מילים קשות מאוד!! כל מה שעובר תחת השפתיים שלו זה רעל! רעל!! אמרו לנו, הבטיחו לנו, להוריד את חמאס, מי יכול לעשות את זה, מי?? בנט??! לפיד??! הם יכולים להיות ראש ממשלה? אני הולכת לאירועים, כולם עלי, כל האנשים, מאות אנשים, כולם באים ואומרים לי כמה הוא ראש ממשלה ענק, תגידי לו, אומרים לי, תגידי לו, זה לא יעזור כלום, העם אוהב אותו, גאה בו, העם מאמין בו, העם לא רוצה מישהו אחר. אין אף ראש ממשלה יותר טוב. אלי יכול להיות ראש ממשלה???

מוניק: אלי ביקש להיות ראש הממשלה?

שרה: איזו עזות מצח. טוב, זהו, נתתי לו חומר גם להמשיך לחרף ולגדף אותי, אה? נכון? יש לו כבר חומר. תמסרי לו, הא? הוא יורד מתחת לחגורה. בסדר...

מוניק: שרה, שיהיו לנו ימים יותר שקטים.

שרה: ראש הממשלה החזק שלנו, או־ קיי?... טוב, אמרתי לך את אשר על לבי, הוא בטח עכשיו יירד לתחתית החבית ויתחיל לנבל את הפה עלי, שהתקשרתי לחברה שלו, נכון? הוא יתראיין על זה בטלוויזיה? אה? מוניק?

מוניק: מה...

שרה: הוא יתראיין על זה עכשיו בטלוויזיה?? אה?? אני שואלת שאלה, הוא יתראיין על זה??? הוא ילך לטלוויזיה??? הוא יתראיין על זה, נכון??

מוניק: אנחנו בזמן מלחמה, שרה.

שרה: בזמן מלחמה הוא מחרף ומגדף את ראש הממשלה??!!

מוניק: בזמן מלחמה הוא אומר את דעתו. ומותר לו להגיד את דעתו. הוא לא עושה שום דבר רע.

שרה: אם הוא ידבר על השיחה שלי איתך, אני באמת....

מוניק: תודה, שרה. ובאמת שיהיו לנו ימים יותר שקטים. בעזרת השם.

שרה: ...

מוניק: את לא באמת מכירה את אלי. החלטת שאין לו?

שרה: אין לו אחריות. אחריות. את מכירה את זה? אפשר להגיד הרבה, ולקשקש הרבה, אין שום אחריות. הוא שולח חיילים לקרב? הוא אחראי על משהו???

מוניק: הוא לא ביקש מלכות או להיות ראש ממשלה, רק אמר את דעתו.

שרה: אם הוא ייצא נגדי, אנחנו נדע שהוא יצא נגד אישה. לפי השתיקה שלך אני מבינה שאת הולכת לחמם אותו ולהגיד לו שייצא נגדי...

מוניק: ככה את מכירה אותי, שרה?

שרה: כי את שותקת.

מוניק: אני שותקת כי אני ממש בהלם, שרה. אני בהלם. כי בינתיים הוא רץ שם בשדרות למקלטים 14 שנה, את יודעת.

שרה: חשבתי שתגידי לי מילה טובה מה את חושבת על ראש הממשלה.

מוניק: בינתיים לא נתת לי להגיד מילה. רק את מדברת על אלי ומאוד לא נעים לי לשמוע מה את חושבת על בן הזוג שלי... דברים מאוד קשים.

שרה: אבל הם אמיתיים. אני לא הלכתי לטלוויזיה לדבר על אלי...

מוניק: אני לא חושבת, זו דעתו, מותר לו להגיד את דעתו, כמו כולם. הטלוויזיה רודפת אחריו. הוא לא רודף אחרי הטלוויזיה.

שרה: כן, הוא מספק להם את הסחורה.

מוניק: דרך אגב, הראיון הזה שהיה עכשיו בטלוויזיה קרה כי יום אחד לפני המלחמה הוא צפה בדיוק מה שהולך לקרות.

שרה: וואללה, הוא לא צפה מה הולך להיות.

מוניק: הוא כן, עכשיו הראו את זה.

שרה: (צורחת משהו לא ברור)

מוניק: תודה לאל שנכנסנו למלחמה, כי ככה גילינו את המנהרות.

שרה: כדי לקבל אשראי בינלאומי!! וביבי עשה את זה, כי הוא גילה את המנהרות. לא מישהו אחר. אבל את בשלך.

מוניק: בסדר גמור.

שרה: אולי נדבר פעם על דברים אחרים.

מוניק: אולי. זו שיחה קשה.

שרה: בעלי חוזר כל לילה לפנות בוקר. אני רואה את הפנים שלו כשנופל חייל. זה על המצפון שלו.

מוניק: זה כואב לכולנו.

שרה: ולכן נורא קל לבוא ולהגיד לו

מוניק: במלחמה יש הרוגים. צריך היה להשאיר את המנהרות?

שרה: זה על המצפון שלו, לא על המצפון של החבר שלך...

מוניק: טוב.

הידיעה ב"מעריב-סופהשבוע" מה-29.8.2014 על שיחת הטלפון בן נתניהו לבן מלך

ככה זה נגמר. אחרי ששמעתי את זה כמה פעמים, אני מעריך שיש סיכוי סביר שהגברת נתניהו הייתה שתויה. מצד שני, על פי עשרות עדויות, היא מקימה מהומות כאלה על בסיס יומי גם בלי לשתות, כך שאין לדעת. ועוד משהו: בראיון כאן אצל נעמי רגן היא טוענת שמתייחסים אליה בצורה שמתייחסים אליה כי היא אישה. אחלה פמיניסטית היא שרה נתניהו. אבל כאן, בקלטת, היא מאיימת על מוניק בן־מלך שאם אלי מויאל ידבר עליה בתקשורת יגידו עליו שתקף אישה.

למחרת השיחה הזו, בעודי מסייר לאורך הקו בעזה, התקשר אלי מויאל. הוא נשמע המום לגמרי. אנחנו מכירים שנים, מעריכים הדדית אחד את השני לא מאתמול. אתה חייב לשמוע את זה, הוא אמר לי. אתה חייב. אני בהלם. כשמוניק התקשרה וסיפרה לי, לא האמנתי. אני לא יודע מה לעשות. איך היא מעיזה. מה היא חושבת לעצמה. באותו יום שמעתי את הקלטת. הבטחתי לבני הזוג לא לשדר את הסאונד של ההקלטה בלי אישורם. למזלה של הגברת נתניהו, מדובר בבני זוג אצילים. ההפך הגמור ממנה. מויאל, ליכודניק שרוף מלידה, חושב שעם ישראל צריך לראות את המראות ולשמוע את הקולות. מוניק עדיין חוששת.