אתמול זו היתה פאניקה. היום זו קריסה. הסקרים הפנימיים של נתניהו מצביעים על פער גדול יותר מהמחנה הציוני מזה שמשתקף בסקרים הפומביים. על פי הסקרים האלה, בקצב ובמגמה הנוכחיים נתניהו גומר את הבחירות עם פחות מעשרים מנדטים. מה שנותר לעשות במצב הדברים הנוכחי זה את אותן השגיאות, רק הרבה יותר מהר.
משה כחלון הוא הדמון הנוכחי. לפני שבועות ספורים, ערב הגשת הרשימות, עוד התחנן נתניהו בפני כחלון שיחזור ״הביתה״ ויקבל הבטחה לתיק האוצר מלא־מלא, שדרוג כללי, חצי המלכות, כבוד ויקר ומה לא. כחלון סירב. לפני כמה ימים, בראיונות לתחנות רדיו חרדיות, הצהיר נתניהו שכחלון יהיה אחת הכתובות הראשונות לקואליציה כי הוא ״שותף טבעי״. והנה אתמול, אנשי ליכוד הפיצו על כחלון מודעות לפיהן הוא ״שמאל״. כחלון. כן, גם הוא שמאלני. בעוד כמה רגעים הוא כבר יהיה סמולני.
תזכורת קלה: כחלון נולד בליכוד. חי, צמח ונשם ליכוד. הליכוד האמיתי, של בגין. ליכוד של חמלה, של ליברליות, של עם ישראל. הוא הצביע נגד ההתנתקות כשנתניהו הצביע בעד. כחלון נזרק מהליכוד על ידי נתניהו ורעייתו. זו עובדה מוכרת ובדוקה. קצפם יצא על הצלחתו, על הפופולאריות שלו, על זה שהעז לא לוותר להם על הקרדיט. ואחרי שזרקו אותו, התחרטו, והתחננו שיחזור. בדיוק כמו בסיפור גדעון סער. אבל הוא לא חזר. ואז, קודם כל גזלו ממנו את הקרדיט על רפורמת הסלולר. כן, על פי קמפיין הליכוד, זה בכלל ביבי. ועכשיו, הולכים לו על הראש. בלי בושה, בלי מעצורים, בלי עכבות.
הימים האלה מזכירים, כמעט אחד לאחד, את הימים ההם בשלהי קמפיין 99'. אותו קמפיין מתפורר, אותם מסרים חלולים, ואותה טענה שחוקה על ״מזימה להפיל אותי״. כאילו עצם המחשבה שאפשר להחליף אותו בראש ממשלה אחר היא כפירה בעיקר.
הכי מגוחך זה שנתניהו אומר בימים האחרונים שיש כאן חבירה של גורמים רבי עוצמה מחו״ל שמשקיעים מיליונים כדי להפיל אותו. בעוד הוא מדבר, מחולקים כאן מדי יום מאות אלפי עותקים של החינמון שהוקם רק כדי לשטוף את מוחותיהם של האזרחים למען משפחת נתניהו. חינמון שהגדיל את תפוצתו לקראת הבחירות במספרים מבהילים. חינמון שממומן במאות מיליונים על ידי טייקון קזינו מחו״ל. נתניהו עומד על הערימה האינסופית של עלוני החינם הללו וזועק נגד התערבות חיצונית בבחירות. זה אפילו לא מצחיק.