מחר בחירות. בואו נוציא את הראש מהמדמנה שבה אנו שרויים ונביט על הסביבה שלנו. נתחיל בדאע״ש (או המדינה האסלאמית), שמככבת בתעמולת הבחירות. לפני למעלה מחצי שנה הכריזה ארצות הברית מלחמה על הארגון הזה בעיראק ובסוריה. לצורך כך הוקמה קואליציה בינלאומית של עשרות מדינות, שלא הייתה גדולה ממנה בהיסטוריה, למיטב ידיעתי. לדאע״ש, חשוב לזכור, יש כוח צבאי של כ־30 אלף איש. הוא ברברי, אבל אין לו מאות אלפי לוחמים כמו לברברים שבעבר תקפו את האימפריה הרומית.
ובכן, מה מאזן המערכה הבינלאומית נגד הארגון לאחר חצי שנה? מרכז המידע למודיעין וטרור על שם האלוף מאיר עמית הוציא בימים אלו נייר הערכה ראשונית. המסקנות מצביעות על הישגים וגם על כישלונות. בסוריה ובעיראק נבלמה תנופת ההישגים, והארגון ספג מפלה בקרבות נגד הכורדים סביב העיר קובאני.
התקיפות האוויריות של הקואליציה פגעו במתקני הנפט שבידיו ובכך פגעו בהכנסותיו וביכולתו לספק שירותים לאוכלוסייה שתחת שליטתו. אלא שלמרות התקיפות, הקמפיין הבינלאומי עדיין לא הצליח לערער את אחיזתו של הארגון בשטחים הנרחבים שכבש בסוריה ובעיראק, ובו בזמן הייתה לדאע״ש הצלחה מחוץ לסוריה ולעיראק. הארגון הצליח להתבסס במדינות כמו לוב ומצרים (בסיני), זרם המתנדבים הזרים לשורותיו לא פסק בחצי השנה האחרונה, ופעילים ג׳יהאדיסטים במדינות המערב פתחו בגל פיגועים נגד יעדים ממשלתיים ויהודיים. זאת ועוד, מהבחינה האידיאולוגית תפיסת העולם של דאע״ש נמצאת עדיין בתנופת התפשטות.
התקיפות האוויריות של הקואליציה פגעו במתקני הנפט שבידיו ובכך פגעו בהכנסותיו וביכולתו לספק שירותים לאוכלוסייה שתחת שליטתו. אלא שלמרות התקיפות, הקמפיין הבינלאומי עדיין לא הצליח לערער את אחיזתו של הארגון בשטחים הנרחבים שכבש בסוריה ובעיראק, ובו בזמן הייתה לדאע״ש הצלחה מחוץ לסוריה ולעיראק. הארגון הצליח להתבסס במדינות כמו לוב ומצרים (בסיני), זרם המתנדבים הזרים לשורותיו לא פסק בחצי השנה האחרונה, ופעילים ג׳יהאדיסטים במדינות המערב פתחו בגל פיגועים נגד יעדים ממשלתיים ויהודיים. זאת ועוד, מהבחינה האידיאולוגית תפיסת העולם של דאע״ש נמצאת עדיין בתנופת התפשטות.
ממשל אובמה מנהל את המערכה מהאוויר, אבל הגורם המרכזי בשטח שנלחם נגד דאע״ש הוא איראן. לא בחשאי, אלא בשיא הפומביות. גנרלים איראנים, עם לוחמים איראנים, עם ״צבא״ עיראקי, עם מליציות שיעיות עיראקיות, שאכזריותן אינה נופלת מזו של דאע״ש, מובילים בימים אלו את הלחימה נגד דאע״ש בעיר תכרית, מצפון לבגדד, וימשיכו אותה צפונה לעבר העיר מוסול שבשליטת דאע״ש.
הכל נעשה בידיעת האמריקאים ובהסכמתם, אם לא בשיתוף פעולה כלשהו. איני יודע כיצד יסתיימו הקרבות, אך כמעט ודאי שאם דאע״ש יובס, איראן תהיה בעלת הבית בעיראק, הלכה למעשה, ואלוהים ישמור את הסונים בעיראק מנקמת המליציות השיעיות. במילים אחרות, לחימת הקואליציה הבינלאומית בארגון הטרור דאע״ש עלולה להיגמר בכך שאת מקום דאע״ש בעיראק תתפוס מדינת הטרור האיראנית. ומה אם איראן הזאת תקבל רישיון בינלאומי לייצר נשק גרעיני? לא לחינם סעודיה ונסיכויות המפרץ רועדות מפחד.
וכאן אני מעלה שאלה מציקה: המצב מזמין שת״פ בין ישראל וסעודיה וגרורותיה, כמובן תחת המטרייה האסטרטגית האמריקאית, מול האימפריה האיראנית השיעית המתפשטת. אבל, היכן באמת יהיה ממשל אובמה? לצד האיראנים או עם הציר המיוחל הסעודי־ישראלי? ואם לצד האיראנים, אז פירושו של דבר שהוא יתחיל להתקרב גם לאסד, שמשטרו כבר נמצא באימפריה האיראנית המתפשטת?
שני מיליון ״העניים״ ומיליון הילדים ״הרעבים״ בישראל ייעלמו כהרף עין אחרי הבחירות, ירכיב את הממשלה מי שירכיב. הבעיה האסטרטגית האיראנית תישאר גם תישאר, אך בצורה הרבה יותר מאיימת. זרועותיה מצויות על הגבולות שלנו.