מי  שאומר לכם שהבחירות הן גורליות ודרמטיות, ממעיט בעוצמת הגורליות והדרמטיות של בחירות 2015. כל ממשלה שתקום אחרי הבריחה מהכרעות של ממשלת נתניהו, תיאלץ להכריע בנושא הליבה, שהוא היחסים עם הפלסטינים ועם שאר העולם.



הסיבה האמיתית להליכה לבחירות הייתה חוסר היכולת להכריע בנושא המדיני. נתניהו קרא לזה 'חוסר משילות' וקשקש על כלכלה, אבל מדובר בחוסר אונים אישי ופוליטי. המלכוד: מצד אחד העולם כולו מחרים את נתניהו אישית ולכן את ישראל.

מצד שני, האיש והפוזה נדרש על ידי הבנטים והדנונים לבנות בהתנחלויות ונכנע להתנגדות אמריקאית. מצד שלישי הוא נדרש על ידי לפיד ושות' לעשות משהו בעניין המדיני וגרר רגליים. מצד רביעי שרה. 
 
וכך עסקו הבחירות ביוקר המחיה ודיור מצד החתן ורכילויות ושחיתויות מצד הכלה. נתניהו בנה על כך שהיד האוחזת בפתק תרעד בגלל טראומות האיום האיראני, האיום החמאסי וזה הפלסטיני. הוא לא העריך כיצד אפקט הבקבוקים ומפלס האיכס ירעיד את היד האוחזת בפתק. 
 

גם הרצוג, שרוצה לדוג קולות במים העכורים של הימין המבולבל, נמנע מלעסוק בעניין המדיני כדי לא להיחשף לטענות מכירת ארץ ישראל. וכך שיחקו כולם במגרש הכלכלי-חברתי, הלאומי-ציוני. והבחירות, במקום להתנהל על העיקר התנהלו כמו שיח רופאים על מצב חולה סרטן – אבל רק בהקשר של הנזלת שלו. 
רק כאשר החלה להסתמן קריסת הליכוד נאספו דוברי הימין הקיצוני והרימו קול זעקה על העוול הנורא שעושה התקשורת השמאלנית לראש הממשלה. אהבת בוערת לא שוררת בינם לבינו, אבל החשש לאבד את הנער השליח שלהם גרם להם להיזכר לפתע בתכונותיו התרומיות שמעולם לא היו לו. 
 
השאלה היא האם השכל הקולקטיבי יבין, לפני שהיד הפרטית תוחבת את המעטפה לחריץ, מיהו הימין האמיתי ('לא זזים סנטימטר', כמו שאמר נתניהו ושיישרף העולם) ומהו השמאל האמיתי (זזים ל-67' ותישרף ארץ ישראל השלמה). מי שסבור שניתן ורצוי להמשיך במצב הקיים יצביע ימין, כלומר ביבי, בנט, מרזל, דניאלה וויס וכהנא כפי שהודגם בהפגנת הימין. 
 
מי שסבור שככה אי אפשר להמשיך יצביע שמאלה להרצוג וגלאון. כל השאר: ערבים לערבים, חרדים לחרדים, מזרחיים למזרחיים ורוסים לרוסים. איש לאוהליך ישראל.