בימים טרופים אלה כשתרבות ה"שיימינג" ברשת הפכה לספורט לאומי שבעטיה נאלצו אישי ציבור מכובדים להיעלם לתוך תהום הנשייה כי נחשדו בהטרדות כאלה ואחרות, טיטי, מלכת היופי האקזוטית שלנו לעולם לא תוכל לטעון בדף הפייסבוק שלה, (בוא נגיד, בעוד 5 או 10 שנים) שהיא נושקה בניגוד לרצונה. זה קרה ממש שם, למול שקיעה נפלאה, על חולות הזהב של הונדורס. רון אלוף, שהכחול הנוצץ של עיניו משגע את בנות ישראל, נישק את טיטי והיא החזירה לו בנשיקה לוהטת, כאשר כל הטבע הפראי מסביב וכמובן אנחנו הצופים, עדים לרגע הקסום הזה.
סופסוף גם שמענו משפט חכם ראשון מכול העונה השחונה הזאת, שנאמר על ידי טיטי שהיא לא רק יפה אלא גם חכמה. "מה שהוא חריג הוא מעניין, לא בהכרח צריך לזרוק אותו הצידה. שעור לחיים אנשים". גם מושיק הבליח לרגע מאזור הדמדומים של הזומבים כאשר החבר'ה צעקו לו מרחוק להצטרף לקידוש של שבת והוא לחש לעברם: "ת מ ו ת ו". לרגע קצר הוא זכה בסימפטיה שלי, כי יקום הבן אדם שלא בא לו לפעמים להגיד את המילה הזאת לאנשים שמעצבנים אותו. אפילו ח"כ קארין אלהרר אמרה לאורן חזן: "תמות" ועשתה זאת בשיא הטבעיות, כמעט כמו לנגוס בתפוח. ובימים טרופים אלה כאשר יש ויכוח ברשת על מילים וכוחן והאם הן מסוגלות להרוג, מסתבר שלא. מושיק בחן המיוחד שלו לחש את הכישוף "תמותו", אך תודה לאל, כולם נשארו בחיים והם ממשיכים להתאמן על המצ'טה ולקטוף קוקוסים.
ועוד בעניין מילים. הודא, החליפה את המילה "חרא" כשה-ח' וה-ר' מתגלגלות בסקסיות על לשונה, לגעייה. עומר התעקש שתאמר דברים עמוקים והגיוניים יותר, אך היא המשיכה לגעות לעברו. עומר, שמדבר נורא מהר (כנראה בשביל לבלבל את האויב) ונדרש מאמץ מיוחד לפענח את דבריו, בעיקר כשסיגל לעצמו מין טון של עסקן מההסתדרות, ממשיך לקפץ מאחד לשני בשביל לעשות נפשות לאסטרטגיה שלו.
הבן אדם הגיע למשחק מצויד היטב בתוכניות ארוכות טווח ובקומבינות וזה נורא מרגיז את טילטיל, שחושב שעומר יותר מדי מלבלב פוליטית. "אנחנו כאן בוכים ומתגעגעים לבית ולמשפחה ואצלו הכול מלבלב". עומר לא מבין מה יש פה להתגעגע כשעוד לא עבר אפילו חודש מאז הגיעו לאי. אולם כל הרציונל הזה לא צלח לו והוא הודח על פי סעיף המאשים אותו בחוסר רגש ובחטא היוהרה ואיך בכלל הוא מעז לחשוב שהכול מסביבו מתוק דבש, בעוד כולם נמקים וסובלים.
טילטיל, לעומת זאת, הדרמה קווין של העונה והסנשו פנשו של אמסלם (והדובי שלו בשעות הלילה הקרות), שופע רגש ואמוציות וכל פעם שהוא עושה את התנועה הזאת כשהוא יושב על הספסל נטול המשענת במועצת השבט ומטיל ראשו אחורה בהתרגשות או דאגה, אני פוחדת שייפול אחורה וישבור את המפרקת. למזלו, דון קישוט אמסלם שומר עליו כעל בבת עינו ועושה לו פוצי מוצי כשהוא נתקף בסערת רגשות בלתי נשלטת או מרגיש שחרב עליו עולמו.
רגע חביב אחד בעוד אחד מאותם פרקי הדחה השנויים במחלוקת, היו כאשר טילטיל סיפר שאימא שלו בזמנו אמרה לו שילך מהר לעשות רישיון על טקסי, כי עסקי היהלומים על הפנים. וכמו שאמר אחד העוקבים שלי בטוויטר: "אלוהים לא יכול להיות בכל מקום ולכן הוא ברא את אימא".