הממשלה אישרה שלשום את העלאת שכר המינימום ל-5,000 שקל. זה קרה לאחר התדיינויות משפטיות בין האוצר, ההסתדרות וקבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. הסעיף הבעייתי בנוסחה המעלה את שיעור ההצמדה לשכר הממוצע - בוטל. המהלך אושר כי זכה לקונצנזוס מקיר לקיר. הרי איזו מפלגה תעז ערב הבחירות לטרפד מהלך הנתפס כחברתי ומסייע לצמצום הפערים?
אלא שסיפור שכר המינימום הוא היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל.
 
בעוד הממשלה (או הקבינט הביטחוני) אינה מוגבלת בקבלת החלטות שוטפות הנוגעות לביטחון המדינה, המצב שונה לחלוטין כשמדובר בהחלטות הנוגדות לביטחוננו הכלכלי. הדוגמה הבולטת נוגעת לתקיפה בגולן הסורי, שעל פי מקורות זרים מיוחסת לישראל. ההחלטה לא הובאה, וטוב שכך, לעיונו המוקדם של היועץ המשפטי וינשטיין אף על פי שמדובר בתקופת בחירות.
 
אם אכן ישראל תקפה, סביר להניח שהמהלך לא יזיק אלקטורלית לנתניהו המשווע בימים אלה למצב את תדמיתו כגננת הביטחונית על חשבון תדמיתו הכלכלית-חברתית הרעועה. אבל מדוע מה שטוב ונכון לענייני ביטחון אינו תופס כשמדובר בעניינים כלכליים? רבים מנושאי הכלכלה העומדים על הפרק נתקעו בגלל הבחירות, ועתידם תלוי במצב הרוח של כותבי חוות הדעת המשפטיות.
 

שוק הנדל"ן בוער. מחירי הדיור ממשיכים לעלות, ורק לאחר מאבקים קשים הואיל האוצר להביא לאישורו של היועץ המשפטי את שיווק הקרקעות במסגרת מה שמכונה “מחיר מטרה". לאחר ההצהרות הפומפוזיות של נתניהו על המלחמה ביוקר המחיה במזון וביטול המע"מ על מורים בסיסיים, הכל השתתק. שר האוצר הקודם יאיר לפיד התנדב לסייע בהעברת מפעל הגלידות החדש של אסם לערד מוכת האבטלה. ההחלטה התמסמסה בגלל הקדמת הבחירות.
 
החקיקה להעמקת המלחמה בהון השחור מתעכבת גם היא, וכך גם ההחלטות להגדלת היקפי הסיוע להשקעות בתעשייה. החקיקה החשובה של ח"כ אורלי לוי אבקסיס להגדלת הסיוע בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי נתקעה אף היא לאחר אישורה בקריאה ראשונה בכנסת. מדוע שיוזמת לוי אבקסיס, שהנה חשובה - לא פחות מהעלאת שכר המינימום, לא תימשך?
 
אני כבר לא מדבר על רפורמות שהוזנחו כמו העלאת גיל הפרישה לפנסיה, וספק בכלל אם מישהו היה מעז לטפל בהן גם אלמלא הקדמת הבחירות. אסור להזניח את הכלכלה לחצי השנה הקרובה ולאפשר לכלכלת העולם לעקוף אותנו.
 
אבל במקום לטפל בנושאים המהותיים, מעדיף נתניהו לעסוק בנושאי אווירה קוסמופוליטיים לא מזיקים. השבוע אירח את ראש ממשלה יפן תוך שיגור הצהרות סתמיות על הגדלת שיתוף הפעולה בין המדינות. בשבוע קודם לכן יצא לפריז (כהזדהות עם מתקפת הטרור) ושבועיים קודם לכן יצא לרומא. מה התחנה הבאה שעל הגלובוס? אלמלא החשש מביקורת ציבורית, היה ראש הממשלה יוצא מחר לכנס דאבוס שבשווייץ כדי להשיג הזדמנויות צילום נוספות עם ראשי הכלכלה העולמית.
 
התנהלות מקבלי ההחלטות מובילה למסקנה הבלתי נמנעת ששנת 2015 הפכה מבחינה כלכלית לשנה אבודה. השינויים המהותיים ימתינו לממשלה הבאה, שיש לקוות שתוחלת החיים שלה תהיה ארוכה מזו האחרונה.