מאחורי סורגים: ממה קורצו בכירי המשטרה ושיטת השריונים

אבל היה פנצ'ר, מישהי פתחה את הפה ולא כפי שהניצב רצה, היא דיברה, הדיבור עבר הלאה, הגיע למקום ממנו חושש כל קצין משטרה חרמן, נואף, שהשכל שלו עבר לתחת כשחש את הניצב בין רגליו. לפי הקצב בו קציני המשטרה הבכירים של המשטרה הכחולה (הניצבים) נופלים יש להם עתיד מובטח בתעשיית הסרטים הכחולים.
 

איני מכיר את ניצב מור. אני מכיר חלק מהניצבים האחרים שנפלו, אני מוכן להתערב על כל סכום שאם בתו האוהבת של ניצב מור הייתה באה ומספרת לו שהבוס במקום עבודתה הציע לה הצעות מגונות או דחף בכוח את לשונו לפיה אותו אדם, לפני שהיה מובל לחקירה במשטרה, היה הופך שק אגרוף של האב הזועם ובמידה גדולה של צדק.

לעבוד עם הראש
 

שורת הניצבים במשטרת ישראל מתדלדלת בקצב שלא היה מאז קום המדינה, חלק נפלו בגלל ראש כחול וחלק בגלל ראש חלול. כאשר כזאת בוכטה של קציני משטרה בכירים מתגלה במערומיה, תרתי משמע, זה נותן חומר למחשבה על החומר האנושי במשטרה נגדו הושמעו לאורך שנים רבות תלונות שההבדל בינו לבין אנשי העולם התחתון הוא הבדל דק מאוד. הדברים הם אמנם הכללה מכוערת אבל לפעמים קשה להתמודד עם עובדות אפילו אם הן כואבות ומכאיבות. 
 

לפני כשלושה עשורים אחד מקציני המשטרה המוערכים שהיה גדל גוף וניחן בכוח פיזי רב צבר מספר שיא בתלונות נגדו על שימוש בכוח ואלימות כנגד עצורים ונחקרים, מפקדו של הקצין איים-הסביר לו שאם הוא ימשיך לעבוד עם הידיים הוא ימצא עצמו מחוץ למשטרה.

"תעבוד עם הראש לא עם הידיים" התרה הקצין בפיקודו, הקצין שהתעצבן על הנזיפה והאיום יצא מתחנת המשטרה, מולו צעד עבריין מוכר שבא בענין כלשהו לתחנת המשטרה הקצין גדל הגוף ניגש אליו ובלי סיבה הביא לו ראשייה מזעזעת שגרמה לקורבן להתפתל מכאבים בלי להבין למה, "אמרו לי לעבוד עם הראש לא עם הידיים", הסביר לו הקצין העצבני.
 

משטרת ישראל היא לא הגוף היחידי הסובל מבעיות משמעת ומפעילות עבריינית של העומדים בראשו - זו בעיה הרבה יותר חמורה כי גם בצמרת המדינית, בבתי המשפט, במערכת הצבאית נחשפו פרשיות שגרמו לזעזועים לא קלים בכנף.

הרי יש רשימה אינסופית של חשודים, נחקרים, נאשמים ומורשעים בעמדות בכירות החל מנשיא המדינה דרך ראש ממשלה, שר ביטחון, שרי אוצר, פנים, דתות, בריאות, רבנים ראשיים, ראשי ערים, פרופסורים במערכת הבריאות, אלופים ותתי אלופים ואלופי משנה, ראשי מערכת המיסוי. מי שינסה לתת סקירה מקיפה על כל העבריינות החושפת את מערכת השלטון הרקוב יוכל לכתוב אנציקלופדיה שלמה.
 

לפעמים אנשים לא מסוגלים לקלוט את עומק הבעיה, כבר לא מדובר בתפוח רקוב בארגז, מדובר בהרבה תפוחים רקובים שמסתירים פה ושם תפוח שטרם נרקב.

סוף עונת השיריונים

בשבועות האחרונים, בין פרשייה לפרשה, בין מעצר לתביעה, בין כתב אישום להרשעה מתקיימת מערכת בחירות מביכה, עלובה, מכאיבה. עם ישראל אמור לבחור את מיטב האנשים בנמצאים בישראל בכדי שינהלו את המדינה וינסו להביא אותה כמו שנאמר בכל סיסמת בחירות של כל אחת מהמפלגות ל"ביטחון, שלום, שגשוג כלכלי, צמצום פערים ..." בלה בלה בלה. 

מלחמת ההשמצות, העלבונות, ההאשמות, ההכפשות בין "המנהיגים" מעוררת בחילה. השקר, הרמייה, הצביעות, התחמונים והלכלוכים הפכו לנורמות שלטוניות והם באים לידי ביטוי במלחמת הבחירות שתקבע מי מבין המועמדים ישב על יד שולחן הממשלה ומי בספסלי האופוזיציה. מיטב המומחים מהארץ והעולם נשכרו על ידי ראשי המפלגות לנהל את הקרב המלוכלך תמורת הרבה מיליוני דולרים והכל בכדי לשכנע את העדר-העם-הציבור לתת הזדמנות למנהיג להוביל את העדר אל עבר היעדים שהיו גם היעדים בבחירות הקודמות, ואלו שקדמו להן ואלו שקדמו לאלה שקדמו. 
 

אף אחד מהמנהיגים בשנים האחרונות לא הביא שלום, לא הביא ביטחון, לא יצר מהפך במצב הכלכלי, לא שיפר באופן מהפכני את מצב החינוך, הבריאות, מצב הדיור והפערים החברתיים. 
 

כולם מוכרים בלונים פרי מוחם הקודח של "המקצוענים" שעד לבחירות מסממים את ההמונים עם סיסמאות מתוחכמות ושוטפים את מוחות ההמונים שקונים את הסחורה הקלוקלת ואחר כך מקללים את אלו שהצביעו עבורם.
 

בימים האחרונים לקראת סגירת רשימות המועמדים הפכו הבחירות לבדיחה לא מצחיקה, "המנהיגים הדמוקרטים" ששולטים באופן כמעט דיקטטורי במפלגותיהם משריינים מקומות לכוכבים שישמשו קישוט למפלגותיהם.  

ליברמן הביא כוכב ענק בדמותו של אחד שרון גל, בנט הביא משוריין בעל שיעור קומה בדמותו של אחד ינון מגל, הכוכב הזה לא הספיק לו ואחרי חיפושים ועבודה יסודית בחיפוש כוכב נוסף הביא "מציאה": שחקן כדורגל שהיה תומך ליכוד, דוגמן לשמפו, מאמן ופרשן כדורגל, האיש והבלורית והבית"ר אלי אוחנה  -"הו אה מה קרה הליכוד אכל אותה". ביבי המסכן נשאר ללא איזה כוכב תקשורת שמבין בכדורגל בניסיון נואש ניסה לפתות את אראל סג"ל אוהד שרוף של ביתר ירושלים, אבל סג"ל הפיקח סירב.

  גם משוריין. סקרנים לדעת מה משמעות שמו בגימטריה? חפשו בתחית המדור. צילום: פלאש 90

המחנה הציוני הגיע לשני הישגים מרשימים בגיוס מועמדים, זוהיר בהלול שהוא ערבי ואינו ציוני, ואחד יואל חסון יבוא אישי של ציפי לבני  שהיה מראשי צעירי הליכוד, יו"ר בית"ר ועוד תארים באזור הימני של המפה שלפתע מוצא עצמו במפלגת העבודה ההמשך של מפא"י ההסטורית –בית"רי רווזיוניסט במפא"י! בגין עושה סלטות באוויר.
 

נתניהו חיפש להביא קונטרה הוא שולח הצעה מפתה לשתי מלכות יופי יאנה חודריקר ולינור אברג'ל שיבואו להיות תחת כנפיו מועמדות משוריינות לכנסת.

אל תתגלגלו מצחוק, זה לא מצחיק, אני לא מתפלא אם ליברמן יחפש מחליפה לפאינה קירשנבאום ויזמן לשיחה דחופה את אופירה אסייג כמועמדת מטעמו לשרת התרבות והספורט.
 

מדי יום משש בבוקר אני מתחיל בשמיעת יומני החדשות, קורא שמונה עיתונים, רואה בערב מחמש את תכניות החדשות והאקטואליה, ברפואה העולמית עדיין לא המציאו כדור נגד בחילה וגועל נפש שירפאו אותי מתופעות הלוואי האלו שמבעבעות בי מדי יום בגין החומר שראות עיני ושומעות אוזניי. לפעמים בא לצעוק דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי אבל כנרקומן חדשות ותקשורת אני לא יכול להפסיק אלא אם כן אסע שוב לשמורת הסרנגטי בטנזניה ואחזור לחיות בין אבות אבותיי הקדמונים הבבונים (אורגינליים) השימפנזים והגורילות. 
 

עד אז אני די מתקנא בידידי הזמר דני ליטני שבקושי רואה והוא חירש לחלוטין, הוא שר שיר נפלא שכתב לו היוצר המעולה קובי לוריא.

הפרעת קשב

כבר לא שומע חדשות,

לא הכפשות, לא הכחשות,

אין לי מושג ירוק מה מתרחש,

לא איך פוליטיקאי מיקרוב

מוכר הכל-רק תן לו ג'וב,

תודה לאל, אני חירש.
 

גם יש לי פטור מלהקשיב

לזבלנים שמסביב

בזמן שאנשים טובים עולים באש

אני פטור מאטימות,

אני לא פה, אני על mute '

תודה לאל אני חירש.

לא מקנא באלה ששומעים:

הם חשופים לגידופים ואיומים.

אח, איזה כיף זה לא לשמועות הכנסת!

(ובייחוד לא את אשתי כשהיא כועסת)

אותי יותר לא מבהילים

לא במילים, לא עם טילים,

תנו לי רק ערוץ הספורט ולנשנש,

גם אם תפרוץ פה מלחמה-

אני אפילו לא אשמע-

הסברתי כבר: אני חירש

יש לי שחרור מצעקות

ומבדיחות לא מצחיקות,

תצחיקו זה את זה, סליחה, אני פורש.

וגם הרכב מאחור

יכול לצפור "סע, יה חמור"

הללויה, אני חירש!

ואם ההוא, בממשלה,

יתחיל שוב עם  "בלה- בלה -בלה"

שיברבר, אני לא מתרגש,

אומר לראש הממשלה:

תודה רבה, היה נפלא,

אני לא פה, אני חירש!"

שיקשקש, שיטשטש,

שיחנטרש, שיחרבש,

שיאשר, שיתכחש,

שיתחתן, שיתגרש,

מבחינתי שיכהן עד סוף 2006, מה 'כפת לי אני?.

 ציור נתן זהבי. עבודת שמן 100-80 ס'מ.1993 .

מאחורי הסורגים אין מספיק מקום לכולם, לזה שהיה נשיא לזה שהיה רב ראשי, לזה שהיה שר האוצר, או לזה שהיה קצין בכיר ואנס אכזר. הכלא מלא, הכלא עמוס, רק זה חסר שייכנס ראש ממשלה או שר ביטחון או רב גדול בתורה שנחשב לגאון. 
 

תפסיקו לחטוא, לגנוב, לאנוס, מספיק לשקר לרמות להכות, אין מקום מאחורי הסורגים תנסו בזמן הקרוב להיות אנשים ישרים.

יינון מגל=199=נאד נפוח=קטלני

אלי אוחנה=111=חכם גדול=בלה  בלה בלה.