הבית הלבן לא מעניש בהעמדה בפינה או בגירוש מהחדר כפי שמשתמע ומצטייר מדיווחים ופרשנויות המתפרסמים באחרונה בתקשורת בישראל.
חלשים מענישים. הבית הלבן כה עוצמתי, כה מחושב וכה מעריך את עצמו, שגינוני נקמנות ונכלולי עונשים הם עלובים ומעליבים מדי עבורו. הבית הלבן מגיב. אבל התגובות, גם המילוליות ובמיוחד האופרטיוויות, נידונות מראש ונשקלות היטב ברמה ובעומק שאינם בדיוק לחם חוקם של רבים מקרב מעצבי הפוליטיקה בישראל.
ברק אובמה איננו איש נחמד. הוא לא סחבק. גם ראשי מעצמות מערביות מתלוננים על יחסו הצונן והמרוחק. לפי שמועות עקשניות בחוגי חברה בושינגטון, גם אשתו מישל אובמה סובלת בשקט מיחס לא בדיוק רומנטי מצד בעלה. אבל חשוב לזכור, נשיא ארה"ב איננו רק מישהו. הוא גם משהו.
ל"משהו" אין שום בעיה עם ישראל ואין לו שום טענות ומענות לעם היושב בציון. ה"מישהו" לא אוהב את בנימין נתניהו - ולא משום שהוא ראש הממשלה של מדינת ישראל אלא משום שהוא פוליטיקאי, נציג של מדינה דמוקרטית ונאורה ובעלת ברית שמתייחס לבית הלבן ולנשיא כמקום להפגנת שרירים והתחשפות זחיחה ומביכה יעד להוכחת חכמתו ותבונתו מעל לכולם. נתניהו מתקשה להבדיל בין הבית הלבן למרכז הליכוד. גם נשיא לשעבר, שאין עוררין על אהדתו לישראל ושזכה לתואר חבר, כמו ביל קלינטון, זוכר ומזכיר פגישות שלו עם נתניהו בבית הלבן כחוויות מפחידות.
"לישראל אין מה לחפש אצל ברק אובמה", פסקה כותבת. זה נכון. אבל מהצד ההפוך שלו התכוונה. לישראל אין מה לחפש אצל אובמה כי היא נענית מייד ומקבלת ללא שהות כל מה שהיא מבקשת ממנו וצריכה בתחומים הצבאיים והביטחוניים.
"אובמה סיפק והנפיק לישראל יותר ציוד צבאי מכל נשיא אחר לפניו"
"עוד לא היה לישראל בית לבן ונשיא כל כך קשובים לצורכי הבטחון של ישראל וכל כך נדיבים לספק צרכים אלה", אמר אברהם פוקסמן, מנכ"ל הליגה למניעת השמצה. אם יש מישהו בהנהגה היהודית בארה"ב המוסמך להעריך את היחסים בין שתי המדינות זהו אברהם פוקסמן. לאחר כיובל שנים בראש הארגון היהודי הגדול והמוביל בצפון אמריקה אין עוד בכיר יהודי שהוא כל כך מרושת בצמרת הממשל ומודע מקרוב להלכי הרוח בבית הלבן כמו אברהם פוקסמן.
גם אין כמו פוקסמן מומחה לזיהוי נטיות אנטישמיות. בשיחה אתמול (שני) עם מעריב דחה פוקסמן בשאט נפש התבטאויות כלפי הנשיא אובמה הכוללות אשמה לאנטישמיות. "אתה יכול לא להסכים עם המדיניות של אובמה במזרח התיכון, אבל זה לא עושה אותו אנטישמי", אמר. "אובמה סיפק והנפיק לישראל יותר ציוד צבאי מכל נשיא אחר לפניו והיחסים בתחום המודיעין והאסטרטגיה לא היו אף פעם כה הדוקים, פוריים ומתואמים כמו תחת ממשל אובמה". פוקסמן מציין גם את "ההגנה התקיפה והעקבית על ישראל שהממשל הנוכחי בהשראת הבית הלבן מקפיד למלא באופן מוחלט בגופים ופורומים בינלאומיים".
גם השגריר רון דרמר, שבזירה הדיפלומטית הפך מיפגע סביבתי, לא הצליח לערער את היחסים ההדוקים בתחום הצבאי והבטחוני. לדרמר אין דריסת רגל בתחום הזה. היועצת לענייני בטחון לאומי בבית הלבן סוזן רייס היא האוייבת הגדולה של השגריר בחוג הפנימי של יועצי הנשיא וגאה בעובדה שהיא נמנעת מפגישות עמו. יחד עם זאת, רייס מקיימת ומטפחת יחסי עבודה קרובים וידידותיים עם ראש המועצה לבטחון לאומי יוסי כהן.
מי שהיה היועץ הותיק, הבכיר והקרוב ביותר לנשיא אובמה, דיוויד אקסלרוד, מספר באריכות בספרו "ארבעים שנותי בפוליטיקה" שהופיע בימים אלה על היכרותו רבת השנים עם ברק אובמה. מה שחיבר ביניהם, כותב אקסלרוד, זאת האמונה המשותפת שפוליטיקה היא קריאה, שליחות ולא ביזנס. אנשים חדורי תחושת שליחות יכולים להיות לפעמים לא נעימים ומעצבנים. אבל דרושה קצת ענוה והתאפקות בכתיבה והערכה על הנשיא והבית הלבן.