"אם מנהיגי המעצמות של ימינו היו פעילים ומשפיעים במחצית הראשונה של שנות ה־40 של המאה הקודמת בברלין, עדיין היה היום משטר נאצי", אמר דיפלומט אירופי ותיק ומוערך בניו יורק והשתתק לרגע. הוא הפנה את ראשו לצדדים מחשש לעדי שמיעה בלתי רצויים ולחש: "אני מקווה שלא שמעו אותי". ההערה הבלתי דיפלומטית והבוטה שנאמרה בעיצומה של שיחה סביב שולחן במזנון בבניין האו"ם, ביטאה את תחושות התסכול והדכדוך הרווחים בקרב דיפלומטים ותיקים בניו יורק, ש׳׳שערותיהם הלבינו" במעקב אחרי משברים והתפתחויות באזורי סכסוך.


הדיפלומט המצוטט אינו יחיד בדעותיו אלה. ההתבטאויות הנשמעות בשיחות אקראיות מכוונות במיוחד לאופן התנהלותם של מנהיגי מעצמות המערב, לצורת טיפולם במשבר באוקראינה ולתגובותיהם למדיניות של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. אחדות מהתגובות נושקות לביטויי ייאוש ומרירות, לא בדיוק באותן מילים, אבל המסקנות שהשתמעו משיחות אחדות הן כי ההתנהלות כושלת, צורת הטיפול מהוססת ומביכה, והתגובות לפוטין מתרפסות.

ההערכה הרווחת היא שההסכם שהושג במינסק בין נשיא צרפת פרנסואה הולנד וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל לנשיא רוסיה הוא במקרה הטוב הפסקת אש, שגם היא שברירית ולתקופה בלתי מוגדרת. פוטין לא ויתר על סיפוח אוקראינה או חלקים נרחבים ממנה, וההסכם מעניק לו כעת זמן לתכנן ולחכות לשעת כושר לביצוע כוונותיו האמיתיות בנוגע לעתידה של אוקראינה. "סיפוח חצי האי קרים הוכרז על ידי המעצמות וארה"ב כבלתי חוקי, ועכשיו הוסכם כי  מזרח אוקראינה נשארת למעשה בשליטת הבדלנים", אמר גורם מדיני בניו יורק, "מי שיצא מנצח מהשיחות במינסק הוא ללא ספק פוטין, וזה אותו פוטין שנגדו מיושמות סנקציות".


בשיחות בניו יורק מורגשת נימה של שמחה לאיד. גם עקיפת מועצת הביטחון ומעורבות של ראשי מעצמות המערב מחוץ למעטפת האו"ם אינן מניבות הצלחות גדולות בלשון המעטה. מועצת הביטחון יכולה להפעיל את סמכותה רק כאשר קיים קונצנזוס בקרב חמש החברות הקבועות.

ארבע שנים למלחמה בסוריה

בחודש הבא ימלאו ארבע שנים לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. לפי דיווחים מעודכנים, עד כה נהרגו שם רבע מיליון בני אדם, בהם אלפי נשים וילדים,  ורצון להפעיל יד קשה לנוכח תוקפנות ומדיניות של התפשטות.

אולי מפני שראשי מדינותיהם לא שותפו בשיחות במינסק, דיווחו אמצעי התקשורת בארה״ב ובבריטניה על ההסכם שהושג ברוח לעגנית וקנטרנית.

״הגרדיאן״ תיאר את מנהיגי צרפת וגרמניה כצמד פתטי. ״מרקל הייתה לבושה בחליפת המכנסיים הרגילה שלה והולנד לבש אפודה שבקושי כיסתה את כרסו״.
למרקל, שמעמדה כמנהיגה האיכותית והמשפיעה היחידה באירופה מתערער באחרונה עקב נסיגה כלכלית בגרמניה, היה לפחות מעט אומץ להתריע שהסכם מינסק ״מעניק טיפה של תקווה. לא יותר״.