יהודה שרוני מברר: כיצד יראה משרד האוצר בתקופתו של כחלון?

משה כחלון מצא השבוע סוף־סוף את האוצר הגנוז. בליל הסדר בשבוע הבא הוא לא יצטרך להמתין לתשובה מה נשתנה, כי הכל השתנה. מנכ"לית האוצר יעל אנדורן כבר לא תהיה שם. יום לפני פרסום ההודעה על מינויו כשר המיועד, מיהרה המנכ"לית להודיע על פרישתה. היא התלבטה בנוגע לעיתוי. תחילה חשבה לעשות את זה מיד לאחר הקדמת הבחירות. אלא שהיא לא רצתה שהודעתה תתפרש באופן שגוי והחליטה לדחות את ההודעה. בהודעות ה־SMS שקיבלה השבוע נשאלה מדוע מיהרה להחליט ולאן אצה לה הדרך. אנדורן הסבירה שמהרגע שהחליטה, מה שנותר היה העיתוי.

המנכ"לית מסכמת שנתיים לא פשוטות עם שר אוצר מורכב. זה לא סוד שהיא לא ראתה עין בעין רבות מהחלטות לפיד, אבל תמיד ידעה להבליג. כחלון יאמץ רק חלק מהמלצות הוועדות שבראשן עמדה. מדובר בוועדה להסדרי חוב, שחלק מהמלצותיה כבר אומצו על ידי המפקחים על הביטוח באוצר ובנק ישראל. אין סיבה שגם הצעת החוק לשכירות הוגנת שגובשה על ידי לפיד ולבני לא תקודם.

ייתכן שגם הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי, שאושרה בכנסת בקריאה ראשונה, תקודם כחלק מדין הרציפות. כחלון, וזה לא סוד, תומך אף הוא בהגבלות השכר, אבל המתכונת הנוכחית בעייתית. מדוע ששכרו של מנכ"ל בנק או חברת ביטוח יוגבל ל־3.5 מיליון שקל, בעוד השבוע פורסם שעלות העסקתו של דורי סגל, סגן יו"ר גזית גלוב, הסתכמה ב־22.7 מיליון שקל לשנה? מה ההבדל בין מנכ"ל בנק או חברת ביטוח למנכ"ל חברה ציבורית אחרת?

המלצות אחרות הנוגעות לחוק עידוד השקעות הון החדש, חוק מע"מ אפס או ההצעה לפיקוח על בתי ההשקעות לא יראו אור.

כחלון יביא לאוצר את אנשי אמונו ובראשם מנכ"ל חדש לאוצר. ייתכן שגל הרשקוביץ, שניסח את מצע הדיור, ימונה כמנהל רשות מקרקעי ישראל. ואולי יהיו מינוי אחד או שניים נוספים.

בניגוד ללפיד, שהעיף את כל מי שלא רקד לפי חלילו, כחלון אינו איש דאע"ש העורף ראשים. בעבר הוכיח שהוא סומך את ידיו על אנשי מקצוע כמו מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר או מנכ"ל בזק לשעבר, שהלכו איתו גם בהמשך הדרך.

באוצר יתראה כחלון עם הממונה על התקציבים אמיר לוי, איש מקצוע איכותי שימצה את השנתיים שנותרו לסיום כהונתו. גם למפקחת על הביטוח דורית סלינג'ר ולמנהל רשות המסים משה אשר אין סיבה לארוז.

מי שיעזבו הם אלה שממילא יסיימו בעוד כשנה. החשבת הכללית מיכל בויאנג'ו־עבאדי, שכבר הודיעה על עזיבתה, והממונה על השכר קובי אמסלם. האחרון הוכיח ללפיד שאינו חותמת גומי והחזיק מעמד על אף הלחצים והחרמות שהופעלו עליו. יואל נווה, הכלכלן הראשי שהחליף את ד"ר מיכאל שראל המתפטר, גויס אומנם על ידי אנדורן אבל זאת עדיין אינה סיבה להחליפו.

מהו הקלף הסודי שכחלון מחזיק באמתחתו כאמצעי לטיפול במשבר הדיור תוך עקיפת רשות מקרקעי ישראל? בשוק הנדל"ן מתרבים הדיבורים על כך שהכתובת היא חברת דירה להשכיר שהוקמה ביוזמת לפיד. מתברר שלפיד הצליח בכל זאת להותיר מורשת חשובה לשוק הנדל"ן, אבל ספק אם ממשיכיו יזכו אותו בקרדיט הראוי.

דירה להשכיר הוקמה לפני שנה לצורך טיפול בכשלי שוק השכירות. מאז הספיקה החברה לבצע מכרזי שכירות לכאלף יחידות דיור ברמת השרון, בהרצליה, בחיפה ובקרוב במתחם הגדנ"ע באזור תל אביב. התוכנית "השכר ומהר" מאפשרת לקצר הליכים ולבנות גם על קרקעות חומות (קרקע של מבני ציבור).

אלא שלחברה מטרה נוספת, הרחוקה מהעין הציבורית ומאתגרת הרבה יותר. החוק מסמיך אותה לשמש כמתכננת ומשווקת של קרקעות לצד מינהל מקרקעי ישראל. לצורך העניין הוענקו לה סמכויות במסגרת חוק התכנון והבנייה החדש. בעקבות הקדמת הבחירות שקלו לייבש את דירה להשכיר, שזוהתה עם לפיד. ניסו למנוע ממנה תקציבים וצמצמו את תקציבי התפעול. כשהתברר שמדובר באמצעי ביצוע מצוין, אין סיבה שכחלון לא יהפוך אותה לזרוע הביצוע להדברת מחירי הדיור.

דירה להשכיר מנוהלת על ידי עוזי לוי, המשנה לשעבר למנכ"ל נכסים ובניין, ובעל ניסיון רב בשוק הנדל"ן. לוי מסתפק בכ־36 אלף שקל לחודש, כשליש משכרו במגזר הפרטי.

ענת צור, סמנכ"לית התכנון, כבר הספיקה להקים מאגר אנשי מקצוע. יו"ר הדירקטוריון זהר ינון הוא דמות ידועה בנוף הירושלמי ומכהן כמנכ"ל החברה העירונית גיחון. הדירקטוריון מורכב מאנשי מקצוע לעילא ולעילא: דלית בראון, מנכ"לית מבנה תעשייה לשעבר, הילה בן חיים סגנית הממונה על שוק ההון לשעבר, ויאיר פינס סגן הממונה על התקציבים. אריאל וקסלר הוא סגנה של בינת שוורץ באגף התכנון והבנייה.

מה שלא פחות חשוב הוא שאנשי המקצוע מוכרים היטב לקובי כחלון (האח של), המשנה לראש עיריית ירושלים. כחלון צבר ניסיון חיובי עם אנשי החברה (הפשרת קרקעות חומות בירושלים) והמידע החיובי הועבר גם לאחיו, שר האוצר המיועד. דירה להשכיר כפופה במישרין למשרד האוצר, כך שמדובר בשידוך מושלם. מליץ יושר נוסף הוא אבי גבאי ממובילי קמפיין כולנו המכיר היטב את עוזי לוי.

עם תקציב של 400 מיליון שקל תממש החברה את תוכנית "השכר ומהר". מינוף וגיוס חוב מהמוסדיים יאפשרו להגדיל את הסכום ל־2 מיליארד שקל. תקציבה התפעולי מסתכם ב־36 מיליון שקל, מתוכו הועברו 15 מיליון שקל בלבד בגלל היעדר תקציב מאושר. "דירה להשכיר היא הכלי הזמין ביותר לרפורמת הנדל"ן. זה כמו אוטו העומד על הכביש ומוכן להתנעה. ברגע הנכון הוא מוכן לנסוע. במקום לריב עם מקרקעי ישראל ולעכב מכרזים, ניתן להעביר אלינו את העבודה ונבצעה מיידית", מבטיחים בחברה.

זקני המערכת הפיננסית אינם זוכרים מהלך ספקולטיבי כזה שגרר בתוך שבוע ובעוצמה אדירה תנודות כל כך חריפות בשווקים הפיננסיים. מדובר בסיפור סקירת שוק הפיננסים הישראלי שהופצה ללקוחות בנק HSBC. האחראי לכתיבת הסקירה הוא אסטרטג המטבע המנהל מלונדון את הדסק הישראלי. לסניף הבנק בישראל, המנוהל על ידי מייקל ישראל, אין אחריות לתוכן הסקירה. מיד לאחר שהודלפה לתקשורת ביום חמישי האחרון החלה המהומה. היא כללה תחזית מדויקת למדי לגבי החלטת הריבית של נגידת בנק ישראל קודם לפרסומה הרשמי ביום שני השבוע.

על פי המידע שהודלף, תנהיג הנגידה לראשונה ריבית שלילית (ערב ההחלטה עמדה הריבית על 0.1%) ותוכנית הרחבה כמותית בהיקף 24 מיליארד שקל ועד 72 מיליארד שקל.

מי הדליף את תוכן הסקירה? ככל הנראה אין מדובר בבנק עצמו, אלא באחד הלקוחות שפעל בזריזות כדי לנצל את מידע הפנים ולהרוויח. המספרים המדויקים והנחרצות של כותב הסקירה יצרו את הרושם שמדובר אכן במידע מוסמך שעל פיו באמת יפעל בנק ישראל. שחקני הבורסה לא נתנו צ'אנס לסימן שאלה כלשהו לבלבל אותם והגיבו בעוצמה. לאחר שבמסחר ביום חמישי נחלש הדולר, הוא שינה מגמה וזינק. גם שוק המניות שינה כיוון והגיב בעליות של יותר מ־2%. המגמה נמשכה גם בתחילת השבוע עם חידוש המסחר בבורסה ובשוק המטבע.

כדי שלא נתבלבל, סקירת HSBC לא פורסמה על ידי מכון מחקר אקדמי, אלא על ידי גורם מסחרי שמטרתו לעשות כמה שיותר כסף. HSBC מנהל טריליוני דולרים המושקעים בפוזיציות דולריות או בבורסה, וכמו כל גוף השקעות אחר הוא נמצא בניגוד אינטרסים מובנה. מנהלי השקעות או לקוחות שקנו ערב הדלפת הסקירה אופציות CALL דולריות, או שקנו אופציות דומות על מדדי המניות ומכרו אותן לאחר הפרסום, עשו הון. כמה בדיוק אי אפשר לדעת, אבל הרבה מאוד.

HSBC. צילום: רויטרס

אבל ייתכן שלא רק הלקוחות, אלא גם HSBC עצמו, המנהל עבור עצמו חשבון "נוסטרו", יכול היה להקדים ולנצל את הפרסום לטובתו. אם זה באמת קרה, לא נדע אלא אם כן תיפתח חקירה בינלאומית. אם כן, מדובר באם כל השערוריות של ניצול מידע פנים.

בבנק ישראל היו המומים מפרסום הסקירה, שכללה כאמור נתונים מדויקים לכאורה וממידת הנחרצות לגבי העיתוי. אלא שגם אם אכן נשקלה הפחתת הריבית לשלילית או הרחבה כמותיות, ההדלפה המוקדמת סיכלה אותה. אבל קיימת אפשרות שתוכנית כזאת כלל לא עמדה על הפרק ומדובר בספקולציה טהורה. בבנק ישראל מיהרו להבהיר שאין להם אחריות לתוכן הסקירה.

ביום שני השבוע, בשעה 15:00, כשעה לפני פרסום החלטת הריבית, הגיע המתח בשווקים לשיאו. ב־16:00 התברר שהריבית נותרה ללא שינוי ולא הוכרזה כל תוכנית להרחבה מוניטרית. "בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים כדי להשיג את מטרותיו", נכתב בסוף ההודעה על הריבית. בעקבות כך מיהרו השווקים להגיב בבהלה. הדולר נחלש לעומת השקל, ושערו צנח ביותר מאחוז. שוק המניות עבר למגמת ירידות. אם מי שהדליף את הסקירה העריך או ידע מראש שהריבית תישאר ללא שינוי, הוא יכול היה להרוויח פעם נוספת. אם קנה לפני הפרסום אופציות PUT על הדולר ועל שוק המניות ומכר אותן מיד לאחר פרסום ההודעה, הוא עשה בוחטה נוספת.

כדי שנדע באמת מה קרה, יש צורך בחקירה נמרצת של הרשויות תוך בדיקת האפשרות לפעילות ספקולטיבית בחסות סקירת HSBC. רשות ני"ע או רשות אכיפה אחרת מוזמנות לבצע את החקירה. צלילה לעומקו של הסיפור הינה אתגר לא פשוט. השבוע פניתי לרשות ושאלתי אם בדעתם לחקור את הנושא. תשובה בנושא הם לא טרחו למסור עד לרגע ירידת העיתון לדפוס. ביקשתי לברר את סיפור הדלפת הסקירה גם באמצעות סעיף HSBC בישראל. הם הבהירו שמדובר בעניין שאינו נוגע במישרין אליהם ולא מסרו תגובה נוספת.

הסקירות הכלכליות מהוות מוקש לא קטן מבחינת פוטנציאל השימוש במידע פנים. נכון שבבתי ההשקעות קיימת הפרדה בין אגף המוכרים לאגף הקונים )מנהלי ההשקעות) אבל פוטנציאל ניגוד האינטרסים אינו נעלם. זה סוד ידוע שחלק מבתי ההשקעות "מדברים מהפוזיציה. " האנליסטים מכסים את עצמם מבחינה משפטית בהבהרה המצורפת לתחתית הסקירה, שלפיה אין מדובר בהמלצת השקעה אלא במידע כללי, וייתכן שבית ההשקעות עצמו מושקע במושא הסקירה.

אבל זה לא מספיק. יו"ר הרשות שמואל האוזר חייב למצוא את הדרך לפרסום אנליזות נטולות אינטרסים כדי להפוך את חוויית ההשקעה בבורסה להוגנת. ויפה סקירה אחת קודם.

2014 הייתה שנה מאתגרת במיוחד למנכ"ל אל־על דוד מימון. בדוחות שפרסמה החברה שלשום הוא התבקש להסביר כיצד למרות הירידה החדה במחירי הדלק, ההוצאות לרכישת דלק טסו אל על; מדוע, למרות הטענות על הפגיעה בתיירות בעקבות צוק איתן, תפוסת הנוסעים במטוסים הסתכמה ב־82.5% - ללא שינוי לעומת 2013; וכן, מדוע עדיין נמשכות התלונות על רמת תחזוקה לקויה במטוסים.

"השנה היינו אמורים לעשות קופה. תנועת הנוסעים בנתב"ג גדלה ב־15%, אבל אז הגיע צוק איתן והגידול נשחק ל־6% בלבד. התיירים עדיין מפחדים, והם טסים למדינות אחרות. התיירות היא מנוע הצמיחה החשוב ביותר אחרי ההייטק ועושה רושם שלאף אחד בממשלה לא אכפת", אומר לי המנכ"ל.

הייתם אמורים לקבל פיצוי בעקבות צוק איתן. מה קרה עם הכסף? "הומלץ שנקבל 80 מיליון שקל ולא קיבלנו. ענף המלונאות, שעיני אינה צרה בו, קיבל 500 מיליון שקל. מדוע אל־על, ישראייר וארקיע לא פוצו? מדוע האפליה המלאכותית הזאת?".

כיצד השפיעה עליכם רפורמת השמיים הפתוחים? הזהרת מפגיעה לא מידתית באל־על. "תמיד הדגשנו שאנחנו לא נגד תחרות אבל ביקשנו שההתמודדות תיעשה בתנאים שווים. בעקבות כך השקענו במותג UP שהגדיל משמעותית את מספר הנוסעים לחמשת היעדים שנבחרו. החודש קיבלנו להמראות את טרמינל 1 ופיצוי על הוצאות הביטחון.

"למרות זאת, לחברות זרות כמו טורקיש איירליינס או לחברת התעופה האתיופית יש יתרון עצום עלינו. החברה הטורקית מפעילה שמונה טיסות יומיות מתל אביב לאיסטנבול, שהיא נמל המעבר החשוב ביותר לישראלים בטיסות למזרח או לארה"ב. בקרוב תהיה טיסה תשיעית. תל אביב נחשבת עבור הטורקים ליעד החשוב ביותר אחרי איסטנבול. הם מורידים מחירים כי מבחינתם כל ישראלי נוסף מהווה עלות שולית נמוכה לטיסה. לנו אסור לטוס לטורקיה או לאפריקה משיקולי ביטחון".

יש הרבה השפעות שליליות חיצוניות, אבל מה עשית ברמת ההתייעלות הפנימית? "הצלחנו בלי רעש לעשות הרבה. שיפרנו את ההסכמים עם הספקים, יצרני מזון, הסכמי שינוע ויצרני המנועים. חסכנו לפחות 30 מיליון דולר. זכינו בפרסי שיווק, השקנו את מועדון FLY CARD שבו אנחנו מגרדים את החבר ה־70 אלף. במועדון הנוסע המתמיד יש לנו כמיליון חברים".

לעניין תחזוקת המטוסים, נשמעות מעת לעת תלונות על תקלות ועל אי נוחות בתוך המטוס. מה אתה עושה כדי לשים קץ לתופעה? "אני יכול להבטיח שברמת בטיחות הטיסה אין שום פשרות. נשקיע את כל הכסף והמשאבים כדי שהטיסה תצא ברמת הבטיחות הגבוהה ביותר, ואם לא - המטוס לא ימריא. הטענות לגבי התחזוקה הן לגבי פנים המטוס, אבל נדאג לטפל בהן כך שחוויית הטיסה תהיה הטובה ביותר. רכשנו שמונה מטוסים חדשים מדגם 900־737, והשבוע קיבלנו את החמישי מתוכם".

אני, וייתכן שגם אחרים, מוטרדים מהתרסקות המטוס הגרמני השבוע ומריבוי התאונות האוויריות ב־2014. מה אתה אומר על כך? "מספר הטיסות ומספר הנוסעים רק גדל והולך, מה שמוכיח שאין פחד מפני טיסות. מספר הנפגעים בתאונות אוויריות נמצא במגמת ירידה. בכל מקרה, אצלנו הבטיחות היא מעל לכל. ישראלים טסים אל־על בזכות הבטיחות, איכות הטייסים, חוויית השירות ו'הישראליות'".

מה אתה אומר על "טיסת השוקולד" ותופעת הישראלי המכוער? "באל־על לא היה צורך בהסקת מסקנות בעקבות הפרשה שהייתה בחברה אחרת. אנחנו אוהבים את כל הלקוחות הישראלים. מרביתם יודעים לשים את הגבולות למרות שהם אוהבים להתווכח. מי שמעשן בטיסה בניגוד לתקנות ומנסה להסתיר את זה דרך כיסוי גלאי העשן, חייב להביא בחשבון שעם הנחיתה יחכה לו שוטר. לא סתם המוטו שלנו הוא 'הכי בבית בעולם'".