החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים אתמול (שני), ימים ספורים לפני חג החירות, עשויה להיות צעד משמעותי בכיוון שלילת חירותו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. בדיעבד, ייתכן שהיה עדיף גם לאולמרט לו היה מורשע כבר בהכרעת הדין הקודמת, ביולי 2012. אז זה היה נגמר כנראה רק בעבודות שירות. עכשיו עשוי אולמרט להתמודד עם עונש נוסף של מאסר בפועל, לפחות לפי הפרקליטות, שתדרוש עונש שכזה. ויש גם צד שני למטבע: ההחלטה שהכתימה אתמול את ראש הממשלה לשעבר, ניקתה באותה נשימה את הפרקליטות, שהוכתמה בהכרעת הדין הקודמת.
הזיכוי מחמת הספק בסבב הקודם שימש ככלי נשק בידיו של אולמרט ובידי מקורביו נגד הפרקליטות, לעתים באופן גס וחסר תקדים. אחרי הכרעת הדין אתמול, בפרקליטות יכולים לנשום לרווחה. הם חששו מתסריט שבו אולמרט מזוכה שוב ובית המשפט מטיל דופי בהקלטות. תסריט כזה היה עשוי להשפיע גם על הערעור בפרשת הולילנד ולהעצים את הביקורת נגד הפרקליטות.
תסריט של זיכוי אולמרט בבית המשפט העליון נתפס כלא־ריאלי. על תוצאה משפטית כמו זו שניתנה אתמול קשה מאוד לערער: נאשם שמזוכה בהליך המקורי מחמת הספק, מורשע לאחר השלמת ראיות. יתרה מזאת, הוא מורשע בדיוק באותם מקומות שבהם עלה הספק הסביר שהוביל לזיכוי, והכל תוך אמירות קשות של השופטים ביחס לאמינותו. על ממצאים כאלה כמעט שאי אפשר לערער.
ערכאת ערעור, ובוודאי בית המשפט העליון, נוטה שלא להתערב בממצאים עובדתיים של ערכאה נמוכה יותר. מרגע שנקבע כי ההקלטות ועדותה של זקן הן ראיות קבילות, תהיה עבודת הערעור קשה שבעתיים. אותם דברים אמורים בכל הקשור בערעור בפרשת הולילנד, שגם בה קיימות הקלטות. עונשו של אולמרט אולי יומתק, אבל הסיכוי שלא יישלח לכלא כלל - כמעט לא קיים.
ונחזור לסיבוב הראשון בפרשת טלנסקי, אז זוכה אולמרט מחמת הספק. אולי, אם אולמרט היה מורשע כבר ב־2012, לא היה צורך בהקלטות ובעדת מדינה על מנת להרשיעו. אולי עונש של עבודות שירות לפני כשנתיים וחצי היה מניח את הדעת ומשמש גם כמתחם ענישה ראוי בפרשת הולילנד. אולי אולמרט לא היה עומד ימים ספורים לפני חג החירות בידיעה שחירותו צפויה להישלל ממנו. זהו יום חשוב לשלטון החוק, אך אין ספק שזהו גם יום עצוב.