צה"ל ממשיך בבולמוס ההכנות שלו לקראת המלחמה הבאה וטוב שכך. יחד עם מאמץ האימונים שמוביל הרמטכ"ל הוא גם ממלא את המחסנים בתחמושת לשעת הצורך. לבנון, לעומת זאת, נערכת לקלוט מאות אלפי תיירים מרחבי המזרח התיכון שיגיעו לנפוש בחופיה בקיץ. מלחמה עם ישראל לא נראית כרגע בסדר היום שלה. אבל ישראל ממשיכה להתעלם מהאיום האמיתי של הקיץ הזה: גל החרם הבינלאומי שעומד להכות בנו.
 
עסקת הענק שעליה הודיע הפנטגון השבוע, ובמסגרתה תספק ארה"ב לישראל אמצעי לחימה לחיל האוויר, מוכיחה שהיחסים הביטחוניים עם ארה"ב לא נפגעו עדיין. ממשל אובמה, שיש לנו הרבה סיבות לא לאהוב אותו, מוכיח שוב שהוא עדיין הממשל הנדיב ביותר לישראל מבחינת סיוע ביטחוני. 
 
ארה"ב העניקה תנאים מפליגים למימון העסקה, שתגיע ל-1.9 מיליארד דולר ואמורה למלא את מחסני חיל האוויר בכל האמצעים הנדרשים למלחמה. אין כאן אספקה של יכולות חדשות אלא של כמויות. ישראל עדיין זוכרת איך בצוק איתן בלם הממשל אספקה של תחמושת בעיצומה של המלחמה. העסקה הנוכחית אמורה לאפשר לישראל עצמאות בזמן מלחמה, ולשחרר אותה מתלות במשלוחים האמריקאיים תוך כדי לחימה.
 

אלפי הפצצות המונחות וחודרות הבונקרים יאפשרו לחיל האוויר גם לממש את היכולות שבנה בשנים האחרונות. אל מול חיזבאללה, שמתחמש בכמויות בלתי נתפסות של טילים ורקטות, בונה חיל האוויר יכולת לתקוף אלפים רבים של מטרות ביממה. מדובר בלא פחות ממהפכה. לחיל האוויר של היום יש יכולת לתקוף פי שלושה יותר מטרות מכפי שהייתה לו במלחמת לבנון השנייה.

בסיסי חיל האוויר בזמן מלחמה ייראו כמו מפעל תעשייתי: מפעל החימוש בכל בסיס יוציא מדי דקה פצצה חמושה ומוכנה לשיגור, המטוסים יהיו כמעט כל הזמן באוויר וישהו רק דקות ספורות על הקרקע, ובהן יתודלקו ויחומשו לקראת סבב התקיפות הבא. 
 
המאמץ הזה מתחבר למאמץ האיסוף האינטנסיבי של אמ"ן בלבנון שיצר עד היום בנק של אלפי מטרות של חיזבאללה. בכל מערכה עתידית בלבנון, ידע חיל האוויר להנחית בימים הראשונים מהלומת אש חסרת תקדים בהיקף ובדיוק שלה על חיזבאללה ועל התשתיות של לבנון. השאלה הגדולה היא: האם זה יספיק כדי לסיים את המלחמה ללא צורך בתמרון קרקעי ובנפגעים שיהיו איתו?
 
אבל חיל האוויר מודה ביושר שאת אש הרקטות של חיזבאללה הוא לא ידע לדכא. ישראל גם תספוג במלחמה כזאת מהלומת אש שלא חוותה כמותה. אל מול מערכות ההגנה של ישראל - "כיפת ברזל", "שרביט קסמים" ו"חץ" - צובר חיזבאללה כמויות של טילים שמערכות ההגנה לא יוכלו להתמודד איתן. ישראל צריכה לנצל את שעת הרצון שמפגינה ארה"ב, ובמסגרת "חבילת הפיצוי" על ההסכם שתחתום עם איראן לבקש תמיכה מאסיבית יותר במערכות ההגנה שלה. בשנה הקרובה אמורה ישראל להשלים את בנייתן של עשר סוללות "כיפת ברזל" ולהתחיל ולפרוס את מערכת "שרביט קסמים", שתפקידה להגן מפני הטילים הכבדים והמדויקים של חיזבאללה. כדי להתמודד עם האתגר מלבנון יידרשו אלפים רבים של מיירטים למערכות האלה. 
 
במרוץ החימוש מול חיזבאללה - היתרון הכמותי שלהם לעולם יגבר על יכולות ההגנה שלנו. למול 100 אלף טילים ורקטות שפרוסים בלבנון - "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים" לא יוכלו להגן על כל האוכלוסייה, אלא על מספר אתרים אסטרטגיים. אבל ישראל חייבת שיהיו לה יכולות הגנה מפני מאות הטילים הכבדים והמדויקים שפרס חיזבאללה, מדגם M600. 
 
טיל כזה, עם ראש קרבי של 500 ק"ג, לא מוריד בניין אחד. הוא מוריד את כל הבלוק. זה אתגר שהחברה הישראלית לא חוותה מעולם. דמיינו פגיעה של טיל כזה באחת הערים הגדולות: ההרס יהיה כזה שדחפורים יצטרכו לפלס את הדרך לאמבולנסים שיבואו לפנות נפגעים. מה תחולל פגיעה של 500 ק"ג חומר נפץ בקרקע של גוש דן לחברה הישראלית? אתם מוזמנים לשער. מול זה חייבת ישראל להצטייד במספיק מיירטים של "שרביט קסמים", שיצמצמו ככל האפשר את הפגיעות. 

התרחיש נשמע מבעית, אבל כאמור, הסיכוי שלו להתממש קטן. חיזבאללה לא ערוך כרגע למלחמה מול ישראל, והעובדה שהתקיפה שיוחסה לישראל בסוריה בחודש שעבר חלפה בשקט - רק מחזקת את ההערכה הזאת. התנהלות נבונה של ישראל תמנע מלחמה בצפון בקיץ ואולי גם בקיץ הבא.

• • •

אבל בעוד ראש הממשלה ושר הביטחון מקפידים להזכיר את האיום האיראני, הלבנוני והחמאסי בכל נאום, שניהם מקפידים להתעלם מהאיום האמיתי של הקיץ הזה. לא צריך משקפת כדי לראות את גל הצונאמי המדיני שמגיע מאירופה ועומד להכות בחופינו. מכל קצוות אירופה עולה הקריאה להחרים את ישראל, והארגונים הבינלאומיים, כדוגמת פיפ"א, לא יעמדו עוד הרבה זמן מול הלחץ הזה.
 
נתניהו בלם ברגע האחרון את האיוולת של ההפרדה באוטובוסים, אבל הנזק כבר נעשה ועוד כברת דרך נסללה לקראת הפיכתה של ישראל למדינה מצורעת. בממשלה הקרובה הוא יצטרך להיות בתפקיד המבוגר האחראי ולחסום עוד הרבה יוזמות של טוקבקיסטים חברי הקואליציה, שיאיימו להפוך את ישראל לדרום אפריקה של המאה הקודמת. אבל זה לא יספיק.
 
אם ימשיך לרטון ולזעוף מול האמריקאים, במקום להכיר בעובדה שאובמה הוא נשיא ארה"ב, לטוב ולרע, עד ינואר 2017 - נתניהו יקבל גם החלטה של מועצת הביטחון שמכירה במדינה פלסטינית. בכך, יושלם כישלונו בשתי משימות חייו: בלימת הגרעין האיראני ומניעת הקמה של מדינה פלסטינית. 
 
על אף ובגלל הקואליציה הבלתי אפשרית שלו, הוא חייב לצאת ביוזמה מדינית. ואין לו ממה לחשוש - הפלסטינים הוכיחו עד היום שהם דוחים כל הצעה ישראלית להסדר קבע, נדיבה ככל שתהיה. זה לא הולך להשתנות. כל מה שנדרש הוא מעט יצירתיות ומנהיגות. בשנתו העשירית כראש ממשלה - זה לא הרבה לבקש.