פחות משנה וחצי מאז נכנס לתוקפו החוק להגנת הסופרים, וכבר מאיימים להכריתו. במסגרת בולמוס החקיקה של חברי הכנסת החדשים והנלהבים, כבר הגיש ח"כ יואב קיש מהליכוד הצעת חוק לביטולו, ושרת התרבות והספורט מירי רגב הודיעה על הקמת ועדה שתבחן את השפעתו. המהלכים האלה מיותרים ופופוליסטיים, וכדרכם של מחוקקים חדשים שאינם מעריכים את מעשי קודמיהם, הם אינם לוקחים בחשבון את המצב שהוביל לחקיקה ואת עבודת המטה שנעשתה לקראתו. יתרה מזו, לפי החוק, השפעתו תיבחן שלוש שנים ממועד כניסתו לתוקף. אז לאן הם רצים?
העובדות ברורות - אנשים קונים פחות ספרים. אם פעם אפשר היה להיכנס לחנות של אחת משתי הרשתות הגדולות, צומת ספרים וסטימצקי, ולרכוש ארבעה ספרים ב־100, היום עולה ספר חדש כ־70 שקלים. איש לא אוהב לשלם יותר. ברור שלאחר שהצרכנים התרגלו לספרים המוזלים, דרושה התרגלות למצב החדש.
חוק הספרים לא חוקק במטרה להוציא מאיתנו יותר כסף, אלא במטרה להציל את הוצאות הספרים מפשיטת רגל ואת הסופרים ממצב שבו אף על פי שהם מוכרים בכמויות, הם מתוגמלים מעט מאוד על יצירתם. נכון, רק מעט סופרים מתפרנסים מיצירתם, עם החוק ובלי החוק, אבל חברה תאבת תרבות אינה יכולה לסבול מצב שבו הנשמה שהשקיעו הסופרים נמכרת בזול. בכל זאת, ספר איננו עגבנייה.
למי שטוען שמכירה ביוקר תמעיט את הקריאה צריך להזכיר שמי שידו אינו משגת, יכול לגשת לספרייה ציבורית וגם שניתן לרכוש ספרים שאינם מוגנים, כי החוק מגן על מחיר הספר העברי רק בשנה וחצי הראשונות להוצאתו.
המצב שהוביל לחוק היה אבסורדי ופגע בסופרים ובספרים. הרשתות, שמכרו בזול, היו צריכות לרכוש את הספרים מההוצאות בזול. ההוצאות נאלצו להפחית את מחירי המכירה לרשתות. מי שסירב לעשות כן נאלץ לספוג פגיעה מסוג אחר: הרשתות, שביקשו למשוך קהל בעזרת מבצעים, העמידו ספרים בדוכנים במרכזי החנויות. ספרים שלא השתתפו במבצעים, נדחקו לירכתי החנויות. רק מתי מעט חלפו על פני שולחנות התצוגה וניגשו למדפים, לחפש את הספרים היקרים.
והם אכן היו יקרים יותר, והוצאות הספרים נאלצו לפצות את עצמן על ההפסדים במכירת ספרים למבצעים. וכך, גולגלו ההנחות אל ההוצאות ואל הסופרים. גם אם מכרו במבצע וגם אם סירבו להשתתף בו, הם קיבלו גרושים על יצירתם.
חוק הספרים מאפשר תשלום גבוה יותר להוצאות, ומהן אל הסופרים, והוזלת מחיר המקור על ספר. ייתכן שהחוק דורש תיקונים. ייתכן שגם שלוש שנים לא יספיקו להרגיל את הצרכנים. ייתכן שבסופן יימצא שיש לבטלו. אבל מטרתו לשנות מצב שסיכן את הענף והפך את שחקניו לשבויים של הדואופול של סטימצקי וצומת ספרים. מטרתו הנוספת היא להחזיר את יוקרתו של הסופר והספר, ולהרגיל אותנו למציאות שפויה ותרבותית יותר. אפשר וצריך לתת לחוק הספרים את מלוא תקופת המבחן שנקבעה לו.
תוצר לוואי חשוב נוסף של החוק הוא החזרת העטרה של שבוע הספר העברי ליושנה. בימים האלה יוכלו ההוצאות למכור גם ספרים בני פחות משנה וחצי בהנחות של עד 20%. חג ספר שמח.
הכותבת היא עורכת התוכנית "מה בוער" בגלי צה׳׳ל