העובדה שאבי ניסנקורן, יו״ר ההסתדרות, הכריז אתמול על הכוונה לפתוח בשביתה כללית במשק על רקע העסקת עובדי הקבלן, היא מפתיעה במקרה הטוב וצינית במקרה הגרוע.
ניסנקורן כבר התלונן, בראיון שהעניק ל״מעריב־השבוע״, על הקלות הבלתי נסבלת שבה ארגוני עובדים ממהרים להכריז על שביתות ועל סכסוכי עבודה. עכשיו, הוא נוהג בדיוק באותה הדרך שעליה התלונן.
יו״ר ההסתדרות החדשה הולך על כל הקופה כדי לקטוף דיווידנד ציבורי. ייתכן שהוא מעוניין בשיפור עמדות המיקוח לקראת פגישה נוספת עם שר האוצר משה כחלון. על פי מקורבים למגעים, הגיע ניסנקורן לפגישת המו״מ הקודמת כדי לפוצץ את הישיבה.
הפתעתו מפתיחות אנשי האוצר לנושא והסכמתם לדבר עליו לא שיבשה את תוכנית העבודה שלו. ניסנקורן לא היה יכול לוותר על הצורך לכנס מסיבת עיתונאים ולהכריז על שביתה.
אבל יו״ר ההסתדרות מתפרץ לדלת פתוחה. הרי כחלון עצמו הודיע שידרוש, לאחר מינויו לתפקיד שר האוצר, ביטול מוחלט של תופעת העסקת עובדי הקבלן במגזר הציבורי. כחלון אף נפגש עם ניסנקורן וטרח להודיע לו אישית שהוא רואה עמו עין בעין את הצורך בפתרון הבעיה והוא תומך בעמדותיו. גם אנשי המקצוע במשרד האוצר ובראשם הממונה על השכר, הנחשבים בדרך כלל ״לאנשים הרעים״, תומכים למרבה ההפתעה בצמצום ממדי התופעה.
איך אנחנו יודעים את זה? כי כבר לפני שלוש שנים נחתם הסכם המשפר דרמטית את תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן בענפי השמירה והניקיון. תנאי השכר של עשרות אלפי עובדי קבלן שופרו והם קיבלו קרנות השתלמות ומתנות לחגים.
נכון, נותרה קבוצה נוספת של אלפי עובדים, כולל עובדים סוציאליים, עובדי בתי חולים ואחיות ועובדים במקצועות הפרא־רפואיים, שבעייתם לא נפתרה. אבל כנראה שגם עובדים אלה, המכונים עובדי ״כתף אל כתף״, יזכו בסופו של דבר לשיפור בתנאי שכרם, או שיצומצם מספרם כתוצאה מקליטתם הישירה.