יאסר ערפאת חי וקיים. גופו כבר לא איתנו, אבל רוחו ומורשתו בהחלט כן. והרוח הזו פועלת במרץ באמצעות שלוחיה עלי אדמות - מחמוד עבאס והרשות הפלסטינית - בדיוק לפי הוראות ההפעלה שהשאיר להם אבו עמאר: הסתה, טרור, הונאה, רב־פרצופיות וחתירה לחיסול ישראל.
הדיווחים אצלנו סלקטיביים במכוון, אבל כאשר מחברים יחדיו את הנתונים, מבחינים שאבו מאזן ובכיריו הם האחראים לגל הטרור שמתחולל עכשיו, והם שמתזמרים אותו לפי מיטב המסורת. חלק מהתוצרים מדווח: הרצח בבנימין, דקירת החיילת בקבר רחל, אמבוש האבנים על מח"ט בנימין, דקירה בשער שכם, ירי במחסום בקעות, ועוד ועוד. אבל בד בבד מתרחשים מאות אירועים שאיש לא מספר עליהם. כך גם לא היינו יודעים על ריסוק הג'יפ של מח"ט ישראל שומר, אלמלא הוא הרג את אחד המחבלים התוקפים. אירועים שבהם חיילים ואזרחים נרגמים, נפצעים קל או "רק" סופגים נזקים לרכב - פשוט לא נספרים.
וכשאנחנו כן מדווחים, מספרים לנו שמדובר ביוזמות פרטיות, שאיש לא עומד מאחוריהן ולכן אין נגד מי לפעול. אמנם נתניהו ויעלון חוזרים ומאשימים את הרשות הפלסטינית בהסתה נגדנו, אבל בכוונה הם לא מחברים בין ההסתה לטרור ולא מסיקים את המסקנות.

אלא שהממצאים ברורים: הרשות או אנשי פת"ח, הממומנים על ידה, אחראים ישירות לחלק נכבד ממעשי הטרור: יידויי אבנים, תהלוכות, התפרעויות מכוונות, התעמתויות שמעוררות פגיעות בחיילים ואזרחים ועוד. למשל, המחבל שרגם באבנים את מח"ט בנימין - האני אלכסבה - הוא פעיל פת"ח, ששני אחיו נהרגו בניסיונות פיגוע בעבר. אלכסבה ממחיש במה עוסקים אנשי הפת"ח והרשות. וכשהם לא עורכים מארבים של סלעים, הם עוסקים בהסתה פולטיים.
כך, אמצעי התקשורת של הרשות מטיפים לחסל את הנוכחות של הכופרים היהודים במסגד בילאל בן רבאח בבית לחם, זה שמכונה על ידי הציונים קבר רחל. וכמו שבספרי הרשות ובפרסומיה לא קיימת היסטוריה יהודית בפלסטין, כך גם אין קבר רחל. קיימים רק קולוניאליסטים שמטמאים את המסגד ולכן צעירה בת 20 - מייסון מוסא - מחביאה כמה סכינים בתיק ודוקרת בצוואר את לירון ישראלי, חיילת ציונית שמוצבת ליד קבר רחל.
כך, כאשר על פי פרסומי הרשות, היהודים פרצו להר הבית ומטמאים אותו, כשהם זוממים להרוס את המסגדים, כשהם רוצחים ופושעים, וכשבמחנות הקיץ של נערי הפת"ח מסבירים שאת פלסטין צריך לקחת בחזרה בכוח, כאשר בתחזית בטלוויזיה אין תל אביב וישראל אלא רק יפו, עכו ופלסטין, התוצאות ברורות - טרור.
כהצגה למדינות המממנות את השלטון העבאסי ועל פי מיטב המסורת הערפאתית, מדווחים לנו על גלי מעצרים, אבל אחרי יומיים לא נותר מהם דבר. מורשת הדלת המסתובבת של ימי אוסלו העליזים עובדת שוב שעות נוספות, כשהאחראים להסתה ולמהומות מספקים לנו מסכתות כוזבות של פעולה נחושה נגד הטרור.
מעניין שגל האלימות הנוכחי מתוזמן על ידי עבאס ואנשיו דווקא כתוצאה ממצוקה. הכאוס השורר בעולם הערבי והברית האסטרטגית החשאית שבין ישראל למצרים ומשטרים נוספים הותירו את הפלסטינים מחוץ לתמונה. לכן הם מנסים להבעיר להבות, כדי שיחזרו להתעניין בהם. אבל משום מה אנחנו מאפשרים להם להמשיך לשחק את המשחק הערפאתי המסוכן ולא שמים להם קץ.