ההחלטה של שופט בית משפט העליון יצחק עמית לשחרר את רונאל פישר ממעצר ריחפה באוויר מאז נשמעו התבטאויותיו הביקורתיות על מח"ש בדיון בערר על כך שהמדינה הפריזה בתפיסת נכסיו לפני חילוט.



אל זה נוספו טיעוני הסנגורים, פרופ' רון שפירא ובתו קרן, שזכו לכותרת "רונאל פישר הפך לשבר כלי ורזה ב-20 קילוגרם – כך נראה איש שיכול לסכן את ביטחון הציבור?", מלווית בתמונה מעוררת רחמים של הטאלנט על ספסל הנאשמים.



לפישר יש את התכונה הזו, להקרין מבט צובט לב כאשר הוא נתפס בקלקלתו, והשופט עמית נפל במלכודת הזו שטמנו לו פישר ופרקליטיו. לא סתם נפל במלכודת, אלא גם תיבל את החלטתו בתיאורים מעולם הקולנוע, כפי שנהג לעשות בשבתו בערכאות הנמוכות.

"החשש שמא הוא מעין 'חניבעל לקטר' שלא ניתן להשאירו שנייה ללא השגחה, אינו די לענייננו", כתב השופט שהתיימר לרדת בדיון קצר אחד אל נפשו המסוכסכת של פישר, "תש כוחו", והוכיח עד כמה אינו מכיר את העורר, תוך שהוא מתעלם מהקביעה השלילית של שירות המבחן.
 

השופט קבע כי לפישר אין עבר פלילי. לידיעת השופט עמית, בתחילת שנות השמונים נעצר טוראי פישר על ידי משטרה צבאית חוקרת בעקבות עדות שמסרה נגדו קצינת צה"ל שנתפסה עם סמים. בזכות עו"ד שלמה ליבליך המנוח הוא נחלץ מתיק סחר בסמים והורשע בהחזקה בלבד.
 
השופט גם נימק כי "אין חשש שיאיים על עדים כדרכם של ארגוני פשיעה". ובכן, פישר הוא שותף וחבר קרוב של יאיר ביטון, הבעלים של חברת ב.יאיר, אשר עצור בחשד לכך שכספי ארגון הפשע אברג'ל הולבנו באמצעות החברה הציבורית שלו, שפישר היה היועץ המשפטי שלה, ורות דוד הייתה חברת הדירקטוריון שלה. ומהי הגדרת פשע מאורגן אם לא חדירה של ארגוני פשיעה למסדרונות השלטון?
 
אם כן, לא חניבעל הקניבל מ"שתיקת הכבשים" אלא "קרוגר האיום", זה שלעולם אינו מת, וגם כאשר הוא מת הוא תמיד מגיח לפרק נוסף בסדרת סרטי האימה.