בשטחים ובירושלים גואה גל פיגועים, כצפוי. הסיבה לדעת ראש הממשלה ודוברי הימין: הסתה.
״ההסתה הפלסטינית באו״ם באה לידי ביטוי בפיגועים״, הסבירה ציפי חוטובלי לשגרירים הזרים בכנס בירושלים. אני מניח שרובם ככולם הביטו בה כעל החייזר הישראלי התורן. כלומר מה? הנערה הפלסטינית שנוטלת סכין ודוקרת חיילת שומעת את נאומיו של ריאד מנסור, שגריר הרשות באו״ם, ומסתערת?
גם שר הביטחון יעלון סבור כי ״הפיגועים הם פרי הסתה. הרשות מחנכת לשנאת ישראל וזה הגורם העיקרי לפיגועים״ (זה קורה בימים שבהם הרשות עוצרת אנשי חמאס כי היא רוצה שקט לקראת ההצבעות באו״ם, וככזו היא מייצגת את האיום האמיתי על ממשלת הימין). ״האירועים הם תולדה של הסתה חמורה״, מסביר ראש עיריית ירושלים ניר ברקת. ״מה דוחף צעירה בת 20 מבית לחם לקום בבוקר ולנסות לשחוט את בת גילה הישראלית המוצבת במחסום?״, תוהה הפרשן הבכיר של ערוץ 10 ו״מעריב״ אלון בן דוד. והוא משיב: ״כנראה שילוב של ההטפות הקיצוניות במסגדים, השתיקה שכמוה כעידוד של הרשות והאווירה הכללית במזרח התיכון״. חסר רק פרט אחד שבלעדיו היה כאן גן עדן: דחף קרביים לגמרי אישי שאיננו בר־כיבוש, תרתי משמע.

לפני כמה ימים ספג רכב מח״ט בנימין, אל״מ ישראל שומר, מטח אבנים בא-רם ליד רמאללה. שמשת הרכב נופצה. חבורת המח״ט יצאה מהרכב ופתחה בציד ברווזים. מוחמד אל־קוסבה, נער בן 17, נהרג. מה שייכים סיפורי ההסתה לנער ששני אחיו נהרגו גם הם בהיתקלות עם כוחות צה״ל? אולי המסיתה היא בכלל אמו של הנער. סופר שאחרי מות בניה בהפגנות מול צה״ל היא העניקה לבנה מוחמד תעודת הוקרה לאחר שנחבל באחת ההפגנות האלימות שבהן השתתף. ואם זו לא האם ־ אמא של ההסתות, אני לא יודע מה זו הסתה.
את הכפר של משפחת אל־קוסבה, א־רם, חוצה חומת ההפרדה. החומה בנויה ממש באמצע הכביש הראשי והיא חוצה את הכפר. מראה די סוריאליסטי למי שעובר במקום. ילדים מצד מזרח שרוצים להגיע לבית ספרם אמורים לעשות סיבוב של כמה קילומטרים כדי להגיע או לטפס על החומה. על פי סוכנות הידיעות הפלסטינית, הנער נהרג כשטיפס על החומה.
בכלל, אני מצפה ממח״ט בצה״ל שלא יהרוג כשמשליכים עליו אבן או ״סלע״, בניסוח דו״צ והמתנחלים. פציעה ברגליים הייתה עוברת בשקט והכדור הקטלני מוכיח שמדובר גם בחוסר מקצועיות. אני לא מאשים את המח״ט ואת חייליו, משום שכפחדן מושבע אני לא יכול לומר בביטחון כיצד אני הייתי נוהג בנסיבות האלה. האשמים הם אלה ששיגרו אותם לשם מטעמים פסולים, לאומית וביטחונית. הפלסטינים טוענים שרכב המח״ט היורה הסתלק מיד בלא לבדוק את מצב הנער. אומרים שמצ״ח חוקרת ואני ממש מקווה שזה לא היה המקרה, אבל לך תדע.
הקמיקזות האלה, כמו הנער אל־קוסבה, נושמים חומרי בעירה מיום שנולדו. הם לא זקוקים להסתה, וזה בדיוק המקום שבו צריך להבהיר כמה כללי יסוד בעניין הזה הקרוי ״הסתה״. ראשית: אין דבר כזה ״הסתה״. אנחנו בסוג של מלחמה, ובמלחמה כמו במלחמה: כל צד אומר על הצד השני דברים איומים. חלקם נכונים, רובם לא. לשלוף אמירות מתלהמות ולהציגן כ״הסתה״ זה חלק מובנה מהסכסוך.
שנית, פיגועי הפלסטינים יימשכו עם הסתה ובלי הסתה כל זמן שיימשך הכיבוש. שלישית, אין דומה הסתה של כובש להסתה של נכבש, כמו שאין דומה צהלה של רוכב לצהלה של הסוס (אני מבין בסוסים). ישראל מנצחת בגדול במלחמת ההסתה בקרב החברה היהודית. הפלסטינים מנצחים בגדול בעולם כולו. בעיקרון ה״הסתה״ הפלסטינית, שהיא זעקת החלש, אמינה יותר מ״הסתה״ ישראלית.
זו שלנו מוכוונת מדינית ואידיאולוגית לצורכי המשך האחיזה בשטחים ומתן גיבוי מוסרי ליורים. גם לזו של הפלסטינים יש מניע פוליטי אידיאולוגי ומדיני, אבל המועקה האישית והקולקטיבית שלהם נמכרת בכל העולם כסחורה אמינה הרבה יותר מזו הישראלית. בכלל, ״הסתה״ של בעל המגף תמיד נשמעת חלולה יותר וחנוקה פחות מזו של מי שנמצא תחתיו.
פסוקי השטן
שטיפת המוח המסיתה העכורה ביותר מגיעה מן המתחם הפוליטי. הפלסטינים הם רסיס בישבן (על פי בנט), מה שהופך את חיסול הנער בא־רם לפעילות כמעט קלינית. ״שמע ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד... אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך״, היא הסתה דתית (מח״ט גבעתי לפני הכניסה לעזה בצוק איתן).
הרב יצחק שפירא והרב יוסף אליצור, מחשובי רבני הציונות הדתית, חיברו ספר (״תורת המלך״) שעסק, בין היתר, בהלכות הריגת גויים. השמאלנים פנו ליועץ המשפטי לממשלה. זה התעמק בסוגיה והורה לסגור את התיק. צודק. פתיחת חזית משפטית נגד הרבנים, כאשר החוק מחייב העמדת עשרות מהם לדין, תפרק את הממשלה, כל ממשלה, ותכניס את הציבור כולו לסחרור. גם חקירות נגד רבנים נוספים כמו הרב אליהו התפוגגו כצפרירי קיץ. עד היום הורשע רק הרב עידו אלבה, שפרס ם ״הלכות הריגת גוי״.
נהוג להעניק לרבנים הנחות - הרב עובדיה היה פולט שטויות ונסלח כמי שלא מבינים אותו - אבל להבדיל, לרבני הציונות הדתית הגזענית יש השפעה ציבורית ופוליטית. ״אני חושב שצריך לטפל ברבנים״, אמר ראש שב״כ לשעבר כרמי גילון (ynet), ״אני חושב שלא פועלים מספיק בנחישות נגד רבנים שעוסקים בהסתה״.
לפוליטיקאים, לחיילים ולרבנים המסיתים יש גם תנא דמסייע מן התחום האקדמי. ״הדבר היחיד שיכול להרתיע מחבלים, כמו אלה שחטפו את הילדים והרגו אותם, הוא הידיעה שהאחות שלהם או אמא שלהם תיאנס״, קבע ד״ר מרכי קידר מאוניברסיטת בר אילן. האסמכתא המדעית: ״צריך להבין את התרבות שבתוכה אנחנו חיים״. המסקנה האופרטיבית של קידר היא ש״הדבר היחיד שמרתיע (את מנהיגי הארגון) זה איום על הקשר שבין ראשיהם לבין כתפיהם״. קידר לא הואשם בהסתה, אבל הצלם אמיר עבד־ רבו, שכינה בפייסבוק את ראש עיריית ירושלים ״ראש עיריית הכיבוש״, זומן לחקירה במגרש הרוסים ונחשד בעבירות הסתה.
המדיח הראשי אצל היהודים הוא ראש הממשלה. כשנתניהו חתם ב־1998 על הסכמי וואי והתלונן על הסתה, אמרו לו תקים עם אבו מאזן ועדה שתבדוק מי מסית כאן ואיך בולמים את המסיתים. נתניהו הסכים, חתם ושכח. הפלסטינים ביקשו, נתניהו התחמק. לפני כחצי שנה, בכובעו כשר לעניינים אסטרטגיים, הציג יובל שטייניץ לממשלה רשימת מכולת של הסתות פלסטיניות. הפלסטינים אמרו, יאללה, בואו נחדש את עבודת הוועדה למניעת הסתה. ״מהלך צבוע וחסר משמעות״, הגיבה ישראל.
כל אחד מחיילי מלחמת ה״הסתה״, בשני הצדדים, יוצא עם רשת הפרפרים שלו כדי לצוד כמה פסוקי שטן שיוכיחו את צדקתו (גם אני). ה״הסתה״ היא פיקציה, היא הסטה של המאבק מיחסי הכוחות האמיתיים, מהאינטרסים המעורבים בסכסוך, וממשקעי הלבה הרותחת של תסכול אישי וקולקטיבי. בשני הצדדים.