אני מלווה מקרוב את המערכה של ישראל נגד תוכנית הגרעין של איראן זה 12 שנים. בכהונתי בקבינט הביטחוני, כשר לביטחון הפנים, כשר הממונה על השירותים החשאיים, כיו״ר ועדת חוץ וביטחון, כסגן שר החוץ ושוב כיו״ר הוועדה.
 
בתריסר השנים הללו התחלפו כמעט כל השחקנים המרכזיים בישראל, באיראן, בארה״ב ובאירופה. כמעט, כיוון שרק מנהיג אחד לא זז מכיסאו. המנהיג העליון של משטר האייתוללות היה ונותר הפוסק האחרון בארצו. השבוע התברר שלא רק מקבלי ההחלטות באיראן נתונים למרותו. כאשר שרי החוץ של המעצמות המובילות בתבל התקבצו מחויכים בבניין האו״ם בווינה לתמונה קבוצתית לציון השלמת עסקת הגרעין, עלי חמנאי, האיש שהיתל בהם והונה אותם ולבסוף גם הביס אותם, חגג את ניצחונו במשכנו בטהרן.
 
ההסברים של מנהיגי המערב, כמו גם זעמם הילדותי על דברי הביקורת שמשמיעה ישראל על ההסכם, אין בהם כדי לטשטש את תמונת המציאות המצטיירת מסעיפי העסקה. כל החלטות מועצת הביטחון שתבעו מאיראן לפרק את המתקנים הגרעיניים שהקימה בחשאי התאיידו כלא היו.
 

כל הנאומים הנמלצים שבהם התחייבו מנהיגי ארה״ב, גרמניה, צרפת ובריטניה לאסור על איראן להעשיר אורניום בהיקפים משמעותיים ישמשו בעתיד כחומר סטירי למערכונים קומיים. לא נשאר דבר מהאמירה הנשבעת ש״כל האופציות על השולחן״. על השולחן נשאר רק מסמך אחד: מסמך כניעה שמגולל ב-159 עמודים את סיפור רפיונן של אומות שהתמכרו לאשליה עצמית.
 
כשדוחקים הצדה את שלל המושגים הטכנולוגיים המורכבים, הסכם הגרעין מעצב משוואה מהותית אחת: בצד אחד הוא מטיל על יכולותיה הגרעיניות של איראן מגבלות משמעותיות לפרק זמן של עשור. איראן מתחייבת להעשיר אורניום במתקן אחד בלבד (נתנז) ולהימנע מהקמת מתקנים נוספים.
 
במתקן זה יפעלו דרך קבע כ-5,000 צנטריפוגות. כ-13 אלף נוספות, שהותקנו בעבר במתקן זה ובמתקן נוסף, יפורקו ויאופסנו. העשרת האורניום תוגבל לרמה נמוכה שאינה מתאימה לפיתוח נשק גרעיני. מלאי האורניום המועשר שנאגר באיראן לאורך שנים ינוטרל, ורק אחוז קטן ממנו יישאר בחזקתה.
 
המתקן התת-קרקעי (פורדו) לא ישמש עוד כמתקן להעשרת אורניום. גם מתקן המים הכבדים שהוקם באראק כמסלול נוסף לנשק גרעיני, באמצעות ייצור פלוטוניום, יעבור הסבה שתנטרל את ייעודו המקורי למשך זמן ההסכם. כמו כן הוסכם על נהלים לפיקוח מוגבר וחודרני על המתקנים הגרעיניים המוכרים. בצד התמורה, המעצמות התחייבו להסיר בהדרגה את הסנקציות הכלכליות המוטלות  על איראן ולשחרר לקופתה עשרות מיליארדי דולרים הכלואים מחוצה לה. בכך יתאפשר לה להרחיב את ייצוא האנרגיה, למשוך השקעות זרות ולשקם את הכלכלה.
 
מדוע המשוואה הזו שלילית כל כך בעיני ישראל? התשובה פשוטה. ההסכם מכשיר תוכנית גרעין בלתי חוקית שבוצעה תוך התעלמות שיטתית מן המחויבויות שאיראן חתומה עליהן. מוענק פרס למשטר שהפר את כל החלטות הקהילה הבינלאומית. המסר למשטרים במזרח התיכון הוא חד-משמעי: מהרו גם אתם לפתוח במרוץ חימוש גרעיני, כי מתברר שמחיר ההתרסה אפסי.
 
לא ירחק היום ומצרים, טורקיה, סעודיה, מדינות המפרץ הפרסי, ירדן ומדינות נוספות יזנקו לבריכת הגרעין, כדי לא להשאיר את השחיין האיראני שליט יחיד במים. נקל לשער את תרומת ההתפתחות הזו ליציבות של אזורנו, המצוי ממילא בנקודת רתיחה.
 
תוצאה חמורה נוספת היא היקפי הסיוע האדירים שצפויים לזרום ממשאביה המתרחבים של איראן היישר למחסני חיזבאללה, חמאס והג׳יהאד האסלאמי. לאחרונה נאלצה איראן להקטין את פעלתנותה למען התעצמותם של בני חסותה. כעת צפוי השפע להחליף את המצוקה, ובהתאמה יגברו התוקפנות, ההעזה והנכונות להסלמה מצד ארגוני הטרור בגבולנו הצפוני ובגבולנו הדרומי.
 
ישראל התקוממה על כך שהנושאים והנותנים עם איראן לא התנו את הסרת הסנקציות בהתחייבות חד-משמעית שלה לחדול מכל פעילות של מימון, אימון וחימוש ארגוני החסות הרצחניים. עמדתנו לא התקבלה, ואולי ניתן להסביר זאת בעובדה שהרקטות מעזה והטילים מלבנון לא מאיימים על בירות המערב. אבל איראן אף לא נדרשה לשים קץ לחתרנותה האזורית והגלובלית, שמפעילה תאי טרור בחמש יבשות, לרבות בארה״ב, בקפריסין, בגאורגיה, בבולגריה, בתאילנד ובהודו.
 
המשמעות החמורה מכל היא זו הנוגעת לשאיפתה של איראן לנשק גרעיני. בהנחה שטהרן תכבד, בניגוד מובהק למנהגה רב־השנים, את כל המחויבויות שלה להסכם, הרי שבעוד כעשור, הרף עין במונחים היסטוריים, היא תהיה משוחררת מכבלי כל המגבלות. לא עוד כמות זניחה של מצבור אורניום מועשר. לא עוד מספר מצומצם של צנטריפוגות. לא עוד מתקן העשרה בודד. לא עוד חסמים על מחקר ופיתוח. לא עוד פיקוח חסר תקדים. איראן תשוב למסגרת הכללים שחלים דרך שגרה על כל מדינה החברה באמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני. נזכיר שמתחת לאפה של אמנה זו פעלו איראן, עיראק, סוריה ובתקופה מסוימת גם קוריאה הצפונית להשיג נשק גרעיני באין מפריע.
 
לאור כל אלה, דאגתה של ישראל אינה מופרכת. עם זאת, לישראל כלים להגן על עצמה בכל תרחיש שעלול להתפתח. עוצמתה ידועה גם לידידות שלנו וגם לחורשי רעתנו.