במשא ומתן בנושא הגרעין האיראני, שהסתיים לא מכבר, הושגו תוצאות עגומות למערב. מדוע? מנהיגי העולם המערבי אינם מטומטמים. הם מייצגים עוצמות כלכליות לא מבוטלות אך עוצמתם לא באה לכלל ביטוי. "תמונת המחזור" ביטאה את לב העניין, כלומר : שר חוץ איראני ליד שרי חוץ של המעצמות, כביכול, על אותו מפלס של כוח. התמונה הזו מהווה בעיני אנומליה קשה להבנה.
 
בכל זאת אנסה לפצח את התעלומה בהסברים הגיוניים אפשריים. ההסבר הראשון שעולה בדעתי הוא שלאיראן יש כבר היום פצצות אטום, במספר קטן אך
מאיים למדי. ייתכן שבידיהם אף מערכות נשק השמדה המוני "שוות ערך".
 
הסבר נוסף הוא שארצות הברית חדלה להתעניין בנפט שבמזרח התיכון, עקב עודפי אנרגיה שמצויים בארצם, מה שהביא לרצונה להתנתק מהאזור. ההסבר החשוב ביותר האפשרי הוא שאיראן "האידיאולוגית הדתית" ניצבת מול עולם מערבי, דקדנטי במידה רבה, שבראש מעייני האומות והפרטיים הוא "להתעשר מהר ועכשיו".
 
הסבר זה מייצר, מטבע הדברים, את ההסבר הבא והוא שאיראן רוצה להילחם למען ה"אידיאולוגיה" שלה, בעוד העולם המערבי פוחד וחושב שהאידיאולוגיה שלו אינה ראויה להגנה במלחמה.
 
אני מניח כי ביסוד המשא ומתן ובאין ברירה קיננה הקונספציה שאיראן עשירה תהיה יותר ליברלית ותתקרב למשפחת העמים. זו טעות חמורה. איראן אומרת כי חזונה הוא להנחיל את האסלאם השיעי לעולם המוסלמי הסוני ולעולם כולו. אני מציע להאזין למה שהם אומרים כי הם פועלים בכיוון הזה הלכה למעשה. החזון הזה משמר את הרצון של איראן להגיע למצב שברשותה יהיה מערך של נשק גרעיני מסיבי שיוכל לאיים על כל מי שיפריע לה להגשים את חזונה.

הרצון להגשים את החזון אף מחייב שבאיראן ייכון משטר טוטליטרי שיחסל כל רצון או שאיפה לעושר, לחיי שעה ולהנאות גשמיות שאנשים ממוצעים חפצים בהם. אי לכך איראן לא תשקיע את המיליארדים שיזרמו אליה בעקבות הסכם הגרעין בשיפור משמעותי ברמת החיים אלא בחיזוק המערך הצבאי, הגרעיני והקונבנציונלי. הכסף יופנה גם לחיזוק היחידות שמקיימות את השלטון ולרווחת הלוחמים שבהן. הפערים החברתיים באיראן רק יגדלו וייצרו מעגל מכושף שבו עניי איראן יפנו לדת ויחזקו את המגמה של מלחמת דת עולמית כנגד הסונים, הנוצרים, היהודים ואחרים, האחראים לכאורה לעוניים. זה מודל טוטליטרי דתי ידוע.
 
בקרב אנשים נאיביים במערב שגורה קונספציה שגויה נוספת והיא שאיראן הולכת להסכם מחשש להפיכה באיראן בגלל העוני הנובע מהסנקציות. למיטב הערכתי הטיעון נכון בטווח הקצר, והוא טקטי. השיקול המרכזי האיראני הוא לגייס את המשאבים שיבואו בעקבות ההסכם לחיזוק הצבא וליצירת מערך גרעיני מסיבי להפוך למעצמת־על. לשיטתה, לאחר שזה יהיה בידה, דבר לא יעצור בעדה מלהנחיל את האסלאם השיעי לעולם.
 
מכל האמור עד כאן אני מסיק שפרטי ההסכם אינם החשובים ביותר. לא מידת הענישה את איראן בגין ההונאה בעבר, לא מידת הפיקוח על המתקנים שימשיכו לפעול ולא קצב הסרת הסנקציות. כל זה חשוב, אך מה שחשוב יותר הוא ששליטי איראן לא נסוגו מחזונם להנחיל את האסלאם השיעי, ומתוך כך גם מחזון ההצטיידות במערכות נשק גרעיני.

ההפך הוא הנכון. בעקבות ההתנהלות של המעצמות במערכה, שזה עתה נסתיימה, איראן יצאה חזקה יותר באמונתה שהגשמת חזונה הגרעיני, וכמובן
 השיעי, אפשריים, ושאיפתה לכך רק גברה. זה הוא המחדל הגדול של המערב.
 
האיראנים צעדו את הצעד הראשון להגשמת חזונם בכך שהגיעו ליכולת גרעינית צבאית מתונה והם ממנפים אותה למערכת גרעינית צבאית אדירה, נוכח מערב נרפה וחדל אונים בהנהגת אובמה, שתקופת שלטונו נתפסת על ידם כחלון הזדמנויות שלא יחזור לעולם.
 
הכותב הוא תא"ל (במיל'), חבר מועצת הביטחון לישראל