אזעקת אמת

במשבר 2008 הצילו הסינים את הכלכלה העולמית כשהזרימו לארה"ב מאות מיליארדי דולר. הפעם העולם צריך להציל את סין מעצמה, וזו משימה מורכבת הרבה יותר. כשהכלכלה והבורסה האמריקאית חוטפות, הריקושטים מורגשים בכל הבורסות בעולם, ותל אביב אינה יוצאת דופן. הקשר בין הבורסה בתל אביב לבורסות בארה"ב הדוק הרבה יותר ממה שאפשר לשער.

יותר ויותר גופים מוסדיים הסיטו השקעות לחו"ל כחלק מגיוון תיק ההשקעות. מגמה זו בלטה במיוחד בבית ההשקעות פסגות שהטיף בלהט להשקעות מעבר לים. אבל גם אחרים לקו בכך. נוסף לכך, יש את מניות הארביטרז' כמו טבע, הנסחרות במקביל אצלנו ובארה"ב. כל ירידה שם מיתרגמת מיד למכה אצלנו.
 

מעט נתונים על השורה התחתונה ברווח והפסד: אתמול איבדו המשקיעים בבורסה 36 מיליארד שקל. הברוקרים יצאו לסוף השבוע עם שווי מניות כולל של 907 מיליארד שקל, וחזרו אליה בערבו של יום ראשון עם תיק בשווי 871 מיליארד שקל.
 

אבל אין צורך לשלוף ממחטות. לא נורא אם יצא קצת אוויר מהבלון הפיננסי המנופח. מתחילת 2015 עלו מדדי המניות המובילים (תל אביב 25 ותל אביב 100) ב־10% עד 11%. מדד תל אביב 25 עלה גם בשנת 2014 ב־10%. כלומר, מי שהצטרף לשוק המניות בתחילת 2014 עדיין נמצא ברווח עצום. זו תשואה פנטסטית בהתחשב באינפלציה המזערית ובריבית בנק ישראל האפסית באותה תקופה. מי שהסתפק בפיקדון בנקאי קיבל ריבית המספיקה בקושי למנה פלאפל, בהנחה שהחמוצים חינם.
 

החגיגות בבורסה אינן קשורות לביצועים יוצאי דופן של הכלכלה ושל המשק הישראלי. ממש לא. להפך, הצמיחה במשק בירידה, הגירעון בתקציב דורך במקום ובניגוד לשנים האחרונות, כמעט אינו יורד. יצוא הסחורות והשירותים בירידה. ואם לא די באלה, באו נתוני הצמיחה לרבעון השני שפורסמו בשבוע שעבר והדליקו את כל נורות האזהרה.
 

מה שגרם לעליות המטורפות בבורסה היא המדיניות המוניטרית של הנגידה קרנית פלוג. בחסות מדיניות זו התעשרו פעילי שוק ההון והבורסה. היא גם הסבה נחת לעם ישראל שרץ להשקעות נדל"ן. מי שמשך קופת גמל או קרן השתלמות התעשר לפתע באלפי שקלים, אם לא בעשרות אלפי שקלים.

אין לי ספק שבבנק ישראל לא יושבים הבוקר ומתאבלים על הירידות בבורסה. במידה מסוימת אפילו נושמים שם לרווחה. הנגידה הזהירה יותר מפעם אחת מהתמחור הלא הגיוני בשוק אגרות החוב, אבל כיוונה את דבריה גם לשוק המניות.
 

ומדוע בכל זאת חטפה הבורסה דווקא בימים האחרונים? אז זהו, שלעולם לא ניתן לשים את האצבע על גורם אחד בלבד. הירידות עמדו באוויר כבר שבועות, אם לא יותר. לא ניתן לאתר סיבה המדויקת אבל יש כמה גורמים. הראשון הוא התמחור המוגזם (המתבטא במה שמכונה "מכפילי רווח") של המניות. דובר גם על תפנית במדיניות הריבית והעלאתה תחילה בארה"ב ולאחר מכן בשאר העולם.

ריבית גבוהה היא מכת מוות להשקעות אלטרנטיביות בנדל"ן ובבורסה.

המשבר בבורסה הסינית היה רק גורם נוסף שהאיץ את התהליך. לכל אלה צריך להוסיף ירידות במחירי הסחורות בכלל ובשוק הנפט בפרט (פתרון משבר איראן). אומנם הירידה בסחורות עשויה לשפר את הרווח התפעולי בחברות, אבל יש כאן איתות שהכלכלה העולמית, בניגוד לציפיות המוקדמות, עלולה לחזור להאטה, אם לא למיתון.
 

על רקע כל אלה אפשר בהחלט להניח שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה בבורסה. המניות עלולות להמשיך לרדת, אם כי להערכתי לא תהיה קריסה בנוסח מפולת 2008. המשך הירידות עלול להשפיע בעתיד גם על מחירי הנדל"ן ולצנן גם את הביקוש. לטעמי זו בשורה חיובית, אבל תלויה בעיני המתבונן.

לירידות השפעה ממשית על נכסי הציבור, גם אם אינו מושקע במישרין במניות. בסוף החודש נקבל דרישת שלום מקופת הגמל או מקרן ההשתלמות. לאחר ירידות של 4% אתמול, סביר שאוגוסט יסתיים בתשואות שליליות.
 

במרבית המקרים אנחנו כמשקיעים בודדים לא יכולים לעשות הרבה אלא לזרום. הדבר היחיד שבעצם אפשר לעשות זה להורות להעביר את קופת הגמל או את קרן ההשתלמות למסלול השקעה סולידי. אבל מה נחשב היום לסולידי: אגרות חוב? קרן נאמנות שקלית?
 

לא נותר לי אלא לחזור ולהביא כאן משפט שאמר לי ברוקר ותיק שאותו ציטטתי במאמר שפרסמתי כאן ב־11 באוגוסט: "לעתים ההשקעה הטובה ביותר היא ההחלטה לא להשקיע".